ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
בבואנו להתבונן בפרשיית מעשה שכם ניכר ויכוח נוקב בין יעקב לשמעון ולוי. אחר שבני יעקב מסכמים עם שכם וחמור שאם ייאותו, הם ובני עירם, לעשות ברית מילה יסכימו לכרות עימם ברית שלום, קמים שמעון ולוי ומחליטים להשמיד כל זכר מאנשי שכם ולבזוז את העיר.
יעקב לשמע הדברים כועס עליהם ואומר להם (בראשית פרק לד, ל): "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי". ושמעון ולוי עונים לו (בראשית פרק לד, לא): "וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!".
הביקורת של יעקב כלפי בניו באה פעם נוספת בברכתו את בניו לפני מותו (בראשית פרק מט, ה-ז): "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". וכפי שביאר רש"י שם: "כי באפם הרגו איש - אלו חמור ואנשי שכם".
תמיהות על פרשייה זו
על פרשייה זו עולות מספר שאלות:
א. האם מעשיהם של שמעון ולוי היה מעשה נכון? האם מוסרי כך להתנהג, להשמיד כל זכר בעיר שכם, אחר שהוחלט על הסכם שלום?
ב. "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי" על מה כעס יעקב? על כך ששמעון ולוי עשו מעשה לא מוסרי או משום שהוא פחד מיושבי הארץ?
ג. מהי משמעות התשובה שעונים שמעון ולוי ליעקב: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" - וכי בגלל ששכם התנהג בצורה שאינה מוסרית הם רשאים לסכן את אביהם וכל משפחתו?
ד. אם יעקב כועס עליהם ומעשיהם אכן מעשה שלילי, כיצד זוכה לוי שמהשבט שלו יוצאים כתר תורה וכתר כהונה (משה רבנו ואהרון הכהן)?
ה. מדוע יעקב גוער בהם באחרית ימיו, הרי נראה שה' הצדיק את שמעון ולוי, שחששו של יעקב מתבדה כשהגויים לא מעיזים לפגוע בו, כפי שכתוב (בראשית פרק לה, ה): "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב"?
ניסיון לענות
נראה לענ"ד ליישב, שהרוח הלוחמנית שהייתה בשמעון ולוי הייתה חיובית, ואכן היו צריכים לפעול באופן אסרטיבי נגד אנשי שכם שעמדו לפניהם. גישה דיפלומטית היא חיובית אך עד גבול מסוים, כשיש חילול ה' יש מקום לנקמה ולמעשה חד משמעי, אך חטאם היה בכעס ובאיבוד השליטה. וכדברי המדרש (בראשית רבה ויחי פרשה צט): "לא קלל אלא אפם".
יעקב אבינו לא עונה לטענת שמעון ולוי: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" הוא מתבונן בתשובתם, האם באמת מעשיהם היו לשם שמים. לקראת סוף ימיו יעקב מגלה את אשר על ליבו: אצל שמעון ולוי הייתה הדרדרות מוסרית. הכעס ורצון הנקמה מוצדק, אך הוא השחית את נפשם, ומתוך מעשה זה הם הגיעו להידרדרות מוסרית בפגיעתם הנוספת ביוסף אחיהם.
יעקב מסביר להם שיש צורך לעדן ולפזר את כוח הנקמה (בראשית פרק מט פסוק ז): "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". הרצונות חיוביים אך חייבים להתעדן.
ההבדל בין זמרי לפינחס
נראה שאכן, שבט לוי הפנים את המסר ולמד לעדן את כוח הנקמה, וזכה ויצא ממנו כתר תורה וכתר כהונה, מתוך שזיכך את תכונת שמירת הקנאות למקום המתאים. אך שבט שמעון לא הצליח לעדן באופן חיובי את תכונותיו.
ראייה לכך, ניתן לראות במעשה זמרי בן סלוא (נשיא שבט שמעון) שעשה מעשה של השחתה פומבית, ואיבוד הרסן האנושי. בשעה שמתחיל אקשן הוא קם ושוב שובר את הכללים ופועל מתוך אימפולסיביות חסרת מעצורים, ובא על כזבי בת צור בפומבי.
באותו אירוע בדיוק קם פינחס (משבט לוי) ועושה מעשה קנאות והורג ומשחית את הקנאות של זמרי. באופן זה מבטא פינחס את הגילוי מהי קנאות חיובית. אם היא מכוונת כל כולה לשם שמים יש לה מקום, אך אם היא חלילה חוסר שליטה על יצרים ורסנים היא מובילה להשחתה מוסרית.
אולי זו הסיבה ששמעון לא זוכה לנחלה בארץ ישראל כפי שכתוב בספר יהושע (פרק יט, ט): "כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם". מי שלא מצליח לשלוט על עצמו לא ראוי לקבל נחלה בארץ.
לסיום
למושג נקמה יש בהחלט מקום ביהדות, אך היא חייבת להיות נקייה מכל רבב ומכוונת לשם שמים. כל עוד שאיננו מסוגלים להיות מכוונים כלפי שמיא אסור לנו לנקום, משום שהיא מסוגלת לנבוע ממקומות לא טהורים ולהוביל לאיבוד שליטה.
בתפילה שנזכה לפעול עם אויבנו כראוי , וה' יראנו את נקמתו (תהלים צד, א): "אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
