ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
ממרחק של דורות, אנו צופים בהשתוממות בדמותו של האיש מרדכי.
הופעתו בתקופת הנביאים שלאחר חורבן בית ראשון, ועם זאת הוא אינו נזכר כלל בספרי הנביאים של אותו זמן. חגי, זכריה ומלאכי שהיו בני דורו, אינם מזכירים אותו.
רק בספר עזרא 1 הוא נזכר בשמו, "מרדכי בִּלְשָן", ברשימה של ראשי העם, ובאופן דומה גם בנחמיה 2 . אך אף לא מילה אחת על פועלו.
את הסיפור על האיש שומעים אנו ממרדכי עצמו, כותב מגילת אסתר 3 .
כיצד מרדכי מתאר את עצמו?
"איש יהודי... איש ימיני" (ב', ה); "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א); "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו); "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו" (י', ג).
מתוך תיאור זה מצטיירת דמותו: נין ונכד לשאול המלך, איש ימיני, משבט בנימין 4 ואף על פי כן, הוא משייך את עצמו גם לשבט יהודה, כלשון הגמרא: "אמו מיהודה"4. זאת, מתוך שהוא חש שיש בידו לראות באופן רחב ושונה את מצב עם ישראל שבאותו הדור, ויש בידו גם את הפתרון כיצד להוציא את ישראל ממצבם.
מלכות בנימין
ננסה לעמוד על מחשבתו של מרדכי: נראה שמרדכי חשב שייתכן שהקב"ה רוצה לראות את המלכות חוזרת לשבט בנימין. שהרי היה ניסיון היסטורי, ושמואל הנביא הצטווה בִּדְבָר ה' למשוח את שאול למלך על ישראל. באהבה רבה שמואל ממליך את שאול, ומלווה אותו במנהיגותו, עד המשבר של מלחמת עמלק.
יש לעמוד על אשר אירע עם שאול, מדוע מאס בדבר ה' ולא השמיד את עמלק?
הרב קוק כותב על עמלק:
"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון. ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים. אבל על ידי הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב אשר הוא מעל לשמים..." ('מדות הראי"ה', 'אהבה', ו).
ובמקום אחר מוסיף מרן הרב קוק זצ"ל 5 ומסביר, ששאול קיבל את מלכותו משמואל, במקום גבוה, על הגג, על גג העולם:
"וירדו מהבמה העיר, וידבר עם שאול על הגג. וישכמו, ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך" (שמו"א ט', כה-כו).
מגובה זה ראה שאול גם את הנקודה הפנימית העליונה של אגג מלך עמלק, הנותנת לו קיום 'מעל השמיים'. לכן הוא חמל עליו והותירו בחיים, עד שבא שמואל, ומתוך כאב גדול מברר לשאול את שגיאתו: לא נכון הוא לערב את הדרגות. זו שמעל לשמיים צריכה להישאר במקומה; ואנו כאן, מתחת לשמיים, חייבים לנהוג לפי הדרכות התורה. לכן חובתנו היא למחות את זכר עמלק מתחת השמיים, כדי שיוכל לעלות אל מעל השמיים, ולהגיע לייעודו שם. ואז שמואל עושה מעשה: "וישסף שמואל את אגג" (שם ט"ו, לג).
טעות זו של שאול, מכונה בפי שמואל: "כי מאסתה את דבר ה'" (שם כו); ועל כך הוא מאבד את מלכותו, והיא עוברת משבט בנימין לשבט יהודה.
זוכים דוד המלך ושלמה בנו לבנות את בית המקדש; אולם, אין זה בניין קבע, שהרי חטאי ישראל גורמים לחורבנו, וישראל יוצאים לגלות ראשונה.
מי יוציא את ישראל, וישיבם לאדמתם? מי יבנה את המקדש השני?
מרדכי פועל לפי דברי חכמים:
"שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה" (סנהדרין כ ע"ב).
עתה השעה כשרה להחזיר את המלכות לשבט בנימין, לתקן את שגיאתו של שאול המלך, ולסיים את מלאכת הכרתת זרע עמלק. לאחר מכן להשיב את העם מהגלות לארצו, ולבנות בית מקדש קבוע, ללא נפילות וללא חורבן נוסף:
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו).
מתוך כך הוא חש כי בידיו הכוח וההבנה לכל אשר נעשה 6 . מרדכי סבר כי הוא יכול להיות מלך, משבט בנימין, ולהשלים את גאולת ישראל.
החלק האחד עולה בידו. הוא, יחד עם אסתר, אכן משלימים את מחיית עמלק, באופן מופלא ובסייעתא דשמיא המכוונת את צעדיהם.
השלב הבא, החזרת ישראל לארצו ובניית המקדש, מתחיל אף הוא לקרום עור וגידים. אלא שכאן נעצר מרדכי, וההמשך אינו עולה בידו. מחד, עם ישראל אינו מתעורר לעלייה כפי שמצפים ממנו, והוא נשאר דבוק לגלות גם לאחר ההצלה הגדולה.
מאידך, חכמי ישראל, הנביאים ומנהיגי העם אינם מסכימים עם דרכו של מרדכי, להחזיר את המלכות לבנימין. על כן אין מרדכי נזכר בדברי הנביאים בני דורו, וגם פעולתו הרבה להצלת עם ישראל אינה נזכרת. רק במגילה מספר מרדכי על דרכו, על שאיפותיו ועל תוכניותיו הגדולות לגאולת ישראל.
מרדכי לדורות
אנשי כנסת הגדולה, נענים בסופו של דבר לבקשת מרדכי ואסתר, ומכניסים את מגילת אסתר למסגרת כתבי הקודש 7 .
חכמי המשנה, בסוף ימי הבית השני, כבר מביאים את ההלכה הרווחת והפשוטה: "מגילה נקראת בי"א בי"ב..." 8 . עם ישראל קיבל בפועל את הקביעה ההלכתית של ימי הפורים, כימי משתה ושמחה.
יש להעיר, שבסדר 'על הנִסִּים' אשר נוסף לתפילה ולברכת המזון, נזכר רק נס ההצלה, ולא נזכרת מחיית עמלק כלל. אפילו המן נזכר רק בשמו, ולא כ"המן בן המדתא האגגי". ייתכן שיש אף בזה הד לוויכוח כיצד יש לראות את פעולתו של מרדכי, האם הוא מופיע כמלך, ומתוך כך מוחה את זכר עמלק; או שאינו אלא מנהיג גדול המביא הצלה ופדות לעם ישראל, אך אין בכך השלמה של חובת המלך למחות את עמלק.
המסר לדורות חי וקיים. בית שני חרב בעוונות, ועדיין לא השלמנו את הבניין. החובה חוזרת אלינו, ללכת בדרך הקבועה בדברי חכמים; להגיע לאחדות ושלום פנימיים עד כדי המלכת מלך עלינו; והשלמת מחיית עמלק, גם אם בפועל לא נותר 'עם עמלק'.
^ 1 עזרא ב', ב.
^ 2 נחמיה ז', ז.
^ 3 על פי בבא בתרא טו ע"א.
^ 4 על פי הגמרא יב ע"ב.
^ 5 "... כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו 'וירום מאגג מלכו', שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם..." ('עולת ראיה', עמ' תלח).
^ 6 "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א).
^ 7 על פי דברי הגמרא ז ע"א.
^ 8 פ"א מ"א.
^ 2 נחמיה ז', ז.
^ 3 על פי בבא בתרא טו ע"א.
^ 4 על פי הגמרא יב ע"ב.
^ 5 "... כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו 'וירום מאגג מלכו', שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם..." ('עולת ראיה', עמ' תלח).
^ 6 "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א).
^ 7 על פי דברי הגמרא ז ע"א.
^ 8 פ"א מ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
