ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
ממרחק של דורות, אנו צופים בהשתוממות בדמותו של האיש מרדכי.
הופעתו בתקופת הנביאים שלאחר חורבן בית ראשון, ועם זאת הוא אינו נזכר כלל בספרי הנביאים של אותו זמן. חגי, זכריה ומלאכי שהיו בני דורו, אינם מזכירים אותו.
רק בספר עזרא 1 הוא נזכר בשמו, "מרדכי בִּלְשָן", ברשימה של ראשי העם, ובאופן דומה גם בנחמיה 2 . אך אף לא מילה אחת על פועלו.
את הסיפור על האיש שומעים אנו ממרדכי עצמו, כותב מגילת אסתר 3 .
כיצד מרדכי מתאר את עצמו?
"איש יהודי... איש ימיני" (ב', ה); "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א); "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו); "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו" (י', ג).
מתוך תיאור זה מצטיירת דמותו: נין ונכד לשאול המלך, איש ימיני, משבט בנימין 4 ואף על פי כן, הוא משייך את עצמו גם לשבט יהודה, כלשון הגמרא: "אמו מיהודה"4. זאת, מתוך שהוא חש שיש בידו לראות באופן רחב ושונה את מצב עם ישראל שבאותו הדור, ויש בידו גם את הפתרון כיצד להוציא את ישראל ממצבם.
מלכות בנימין
ננסה לעמוד על מחשבתו של מרדכי: נראה שמרדכי חשב שייתכן שהקב"ה רוצה לראות את המלכות חוזרת לשבט בנימין. שהרי היה ניסיון היסטורי, ושמואל הנביא הצטווה בִּדְבָר ה' למשוח את שאול למלך על ישראל. באהבה רבה שמואל ממליך את שאול, ומלווה אותו במנהיגותו, עד המשבר של מלחמת עמלק.
יש לעמוד על אשר אירע עם שאול, מדוע מאס בדבר ה' ולא השמיד את עמלק?
הרב קוק כותב על עמלק:
"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון. ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים. אבל על ידי הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב אשר הוא מעל לשמים..." ('מדות הראי"ה', 'אהבה', ו).
ובמקום אחר מוסיף מרן הרב קוק זצ"ל 5 ומסביר, ששאול קיבל את מלכותו משמואל, במקום גבוה, על הגג, על גג העולם:
"וירדו מהבמה העיר, וידבר עם שאול על הגג. וישכמו, ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך" (שמו"א ט', כה-כו).
מגובה זה ראה שאול גם את הנקודה הפנימית העליונה של אגג מלך עמלק, הנותנת לו קיום 'מעל השמיים'. לכן הוא חמל עליו והותירו בחיים, עד שבא שמואל, ומתוך כאב גדול מברר לשאול את שגיאתו: לא נכון הוא לערב את הדרגות. זו שמעל לשמיים צריכה להישאר במקומה; ואנו כאן, מתחת לשמיים, חייבים לנהוג לפי הדרכות התורה. לכן חובתנו היא למחות את זכר עמלק מתחת השמיים, כדי שיוכל לעלות אל מעל השמיים, ולהגיע לייעודו שם. ואז שמואל עושה מעשה: "וישסף שמואל את אגג" (שם ט"ו, לג).
טעות זו של שאול, מכונה בפי שמואל: "כי מאסתה את דבר ה'" (שם כו); ועל כך הוא מאבד את מלכותו, והיא עוברת משבט בנימין לשבט יהודה.
זוכים דוד המלך ושלמה בנו לבנות את בית המקדש; אולם, אין זה בניין קבע, שהרי חטאי ישראל גורמים לחורבנו, וישראל יוצאים לגלות ראשונה.
מי יוציא את ישראל, וישיבם לאדמתם? מי יבנה את המקדש השני?
מרדכי פועל לפי דברי חכמים:
"שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה" (סנהדרין כ ע"ב).
עתה השעה כשרה להחזיר את המלכות לשבט בנימין, לתקן את שגיאתו של שאול המלך, ולסיים את מלאכת הכרתת זרע עמלק. לאחר מכן להשיב את העם מהגלות לארצו, ולבנות בית מקדש קבוע, ללא נפילות וללא חורבן נוסף:
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו).
מתוך כך הוא חש כי בידיו הכוח וההבנה לכל אשר נעשה 6 . מרדכי סבר כי הוא יכול להיות מלך, משבט בנימין, ולהשלים את גאולת ישראל.
החלק האחד עולה בידו. הוא, יחד עם אסתר, אכן משלימים את מחיית עמלק, באופן מופלא ובסייעתא דשמיא המכוונת את צעדיהם.
השלב הבא, החזרת ישראל לארצו ובניית המקדש, מתחיל אף הוא לקרום עור וגידים. אלא שכאן נעצר מרדכי, וההמשך אינו עולה בידו. מחד, עם ישראל אינו מתעורר לעלייה כפי שמצפים ממנו, והוא נשאר דבוק לגלות גם לאחר ההצלה הגדולה.
מאידך, חכמי ישראל, הנביאים ומנהיגי העם אינם מסכימים עם דרכו של מרדכי, להחזיר את המלכות לבנימין. על כן אין מרדכי נזכר בדברי הנביאים בני דורו, וגם פעולתו הרבה להצלת עם ישראל אינה נזכרת. רק במגילה מספר מרדכי על דרכו, על שאיפותיו ועל תוכניותיו הגדולות לגאולת ישראל.
מרדכי לדורות
אנשי כנסת הגדולה, נענים בסופו של דבר לבקשת מרדכי ואסתר, ומכניסים את מגילת אסתר למסגרת כתבי הקודש 7 .
חכמי המשנה, בסוף ימי הבית השני, כבר מביאים את ההלכה הרווחת והפשוטה: "מגילה נקראת בי"א בי"ב..." 8 . עם ישראל קיבל בפועל את הקביעה ההלכתית של ימי הפורים, כימי משתה ושמחה.
יש להעיר, שבסדר 'על הנִסִּים' אשר נוסף לתפילה ולברכת המזון, נזכר רק נס ההצלה, ולא נזכרת מחיית עמלק כלל. אפילו המן נזכר רק בשמו, ולא כ"המן בן המדתא האגגי". ייתכן שיש אף בזה הד לוויכוח כיצד יש לראות את פעולתו של מרדכי, האם הוא מופיע כמלך, ומתוך כך מוחה את זכר עמלק; או שאינו אלא מנהיג גדול המביא הצלה ופדות לעם ישראל, אך אין בכך השלמה של חובת המלך למחות את עמלק.
המסר לדורות חי וקיים. בית שני חרב בעוונות, ועדיין לא השלמנו את הבניין. החובה חוזרת אלינו, ללכת בדרך הקבועה בדברי חכמים; להגיע לאחדות ושלום פנימיים עד כדי המלכת מלך עלינו; והשלמת מחיית עמלק, גם אם בפועל לא נותר 'עם עמלק'.
^ 1 עזרא ב', ב.
^ 2 נחמיה ז', ז.
^ 3 על פי בבא בתרא טו ע"א.
^ 4 על פי הגמרא יב ע"ב.
^ 5 "... כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו 'וירום מאגג מלכו', שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם..." ('עולת ראיה', עמ' תלח).
^ 6 "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א).
^ 7 על פי דברי הגמרא ז ע"א.
^ 8 פ"א מ"א.
^ 2 נחמיה ז', ז.
^ 3 על פי בבא בתרא טו ע"א.
^ 4 על פי הגמרא יב ע"ב.
^ 5 "... כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו 'וירום מאגג מלכו', שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם..." ('עולת ראיה', עמ' תלח).
^ 6 "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א).
^ 7 על פי דברי הגמרא ז ע"א.
^ 8 פ"א מ"א.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך המזוזה שומרת עלינו?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
דיני קדימה בברכות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
