ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
ד"ה נכתבה
הפרשה רמז לדרך המלחמה עם אדום
הפרשה נכתבה להודיע את ההצלה שעשה ה' ליעקב. וללמד אותנו לדורות את האופן בו יש להתכונן למלחמה באדום, בתפילה, דורון, ומלחמה.
לב, ח
ד"ה ויירא יעקב
עשו ניחם ליעקב כי לבו מסור לה'
יעקב פחד מאוד כיון שעשו כלל לא קיבל את השלוחים. ובאמת כוונת עשו הייתה להרע ליעקב, אבל כאשר ראה עשו את הכבוד הגדול שעשה לו יעקב - ניחם, וזה מעשה הקב"ה, שגרם ללבו להתנחם, כי הלבבות לה' המה.
לב, כא
ד"ה אכפרה
פירוש הביטוי כפרה
רש"י מפרש שיעקב אומר בלבו שאולי יבטל את רוגזו של עשו במנחה. שכפרה הוא מלשון קינוח והעברה. והרמב"ן חולק ואומר שכל כפרה משמעו פדיון, מלשון כופר. ויעקב אומר לשליחים שיאמרו שמנחה זו היא לפדיון נפשו על שזוכה לראות את עשו.
לב, ל
ד"ה למה זה
אין ליעקב תועלת בידיעת שם המלאך, כיון שרק ביכולת ה' להושיע
המלאך עונה ליעקב שאין לו תועלת בידיעת שמו, כי לא יוכל להינצל על ידי שיקרא לו, כי רק לה' הכח והיכולת. וברכת המלאך ליעקב הייתה בציווי ה'.
לג, יח
ד"ה ויבא יעקב
• יעקכ בא שלם לארץ ישראל
• יעקב חנה מחוץ לעיר כדי לקנות קרקע בארץ
הרמב"ן מסביר שמה שאמרה התורה שיעקב בא שלם הכוונה שניצל מעשו והגיע אל מקום בטוח, בגלל שאביו קרוב ונשיא אלהים, וזכות הארץ תצילהו.
ויעקב חנה בשדה מחוץ לעיר, כי את השדה יכול היה יעקב לקנות מייד, ואילו בעיר היה עליו להיות אכסנאי. וכל זה כי רצה יעקב לקנות קרקע בא"י מייד עם ביאתו לארץ. ובמעשה שמעון ולוי התקיים הרמז שנרמז באברהם (עיין לעיל יב, ו).
לג, כ
ד"ה ויקרא לו
קריאת שמות בשם ה'
אין הכוונה שקרא יעקב למזבח אלהים, אלא קראו על שם ההצלה שעשה לו ה'. וגם הקריאה לאנשים, מקומות או מלאכים בשם ה' הוא במשמעות שבח לה'.
לד, יג
ד"ה ויענו בני יעקב
מדוע הרגו את אנשי שכם ומדוע כעס יעקב
הרמב"ם סובר שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם היה על פי דין, שנתחייבו אנשי שכם מיתה כיון שלא העמידו בתי דינים, ולא קיימו מצוות דינים משבע מצוות בני נח. הרמב"ן חולק ואומר שאע"פ שמצווה להעמיד בתי דינים אין נהרגים על ביטולה, כיון שנהרגים רק על איסורי שבע מצוות בני נח, ולא על ציווים בקום עשה.
אלא מסביר הרמב"ן שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם זה משום שהיו רשעים (עיין בפירוש פס' ז), ודינם מיתה, ולכן נקמו בהם שמעון ולוי. ויעקב כעס עליהם מפני הסכנה ומפני שאולי התכוונו אנשי שכם לשוב בתשובה.
לה, טז
ד"ה כברת ארץ
מקום קבורת רחל ולמה נקברה בדרך
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה 'כברת' ומתוך כך במקום קבורתה של רחל. והרמב"ן חזר בו מפירושו הראשון לאחר הגיעו לארץ. ומה שרצה יעקב לקברה בדרך ולא הכניסה לבית לחם יהודה זה כדי שתיקבר בנחלת בנימין בנה.
האם מותר לפנות למקובלים?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
אנחנו קודש למענך
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
