בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • תפילה
לחץ להקדשת שיעור זה
ד' טבת תשע"ז

תפילה- ר' נחמן מברסלב חלק א'

undefined

רבנים שונים

ד' טבת תשע"ז
2 דק' קריאה
ד' טבת התשע"ז

היום ומחר ננסה להעמיק בכמה ציטוטים מרבי נחמן (חלקם מהמובא אתמול), ועל ידם ננסה להבין מעט את השקפתו של רבי נחמן לגבי התפילה.
נחלק את הלימוד לשלשה שלבים:
א. לנסות להבין מה אופיה של התפילה לפי רבי נחמן. כיצד היא נראית ומה הם התכנים שבהם היא אמורה לעסוק.
ב. להבין מה מטרתה של התפילה במשנתו.
ג. להבין את השורשים ה"פילוסופיים" של גישתו.
כמובן שאת שלושת השלבים הללו נצטרך לעשות בצורה תמציתית ויש עוד הרבה מה להעמיק, הדברים ארוכים ועמוקים לאין שיעור.
א. אופיה של תפילה

"הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עֶלְיוֹנָה מִן הַכּל, דְּהַיְנוּ לִקְבּעַ לוֹ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת"
"טוֹב מְאד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו כִּי הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָר קְרָאָנוּ בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י"ד) : "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלהֵיכֶם" עַל כֵּן טוֹב מְאד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן שֶׁקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו בִּתְנוּעוֹת שֶׁל חֵן וְרַחֲמִים (שֶׁקּוֹרִין פְּיֶעסְטִין) וְאַף אִם נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו אֵינוֹ כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עִם כָּל זֶה הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קְרָאָנוּ בָּנִים כַּנַּ"ל"

בשני הקטעים הנ"ל אנו מוצאים תפילה נפשית רגשית, היחס שלנו עם השם יתברך משול להרבה מערכות יחסים כעבד ואדון, כדוד ורעיה, וכאן אנו מוצאים הדגשה יתירה על היחס של אב ובן.
התפילה היא זמן של התלהטות הרגש והגעגוע מתוך תחושה של תלות מוחלטת בהשם יתברך, כבן שנתלה באביו ומתוך תחושה של אהבה רבה, וכפי שעולה משני הקטעים הבאים:

"אָמַר שֶׁעִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֵעצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת"

אנו רואים כאן געגועים וכיסופים, ובקטע הבא תלות:

"אָמַר צָרִיךְ כָּל אָדָם לִצְעק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִשָּׂא לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע הַיָּם תָּלוּי עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וְרוּחַ סְעָרָה סוֹעֵר עַד לֵב הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת וְכִמְעַט שֶׁאֵין פְּנַאי אֲפִלּוּ לִצְעק אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין לוֹ עֵצָה לִמְנוֹס כִּי אִם לִשָּׂא עֵינָיו וְלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִצְעק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכָךְ צְרִיכִין בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וְלִצְעק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הָאָדָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאד בְּזֶה הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ"

לסיכום אנו רואים כי לתפילה על פי רבי נחמן יש אופי מאוד אישי ורגשי מלא בכיסופי אהבה וגעגועים אך גם מלא בכנות ופשטות, וכפי שעולה גם מן הקטע הבא:

"צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בְּכָל עֵת, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם, בְּבֵיתוֹ וְצָרִיךְ רְפוּאָה וְכוּ', עַל כֻּלָּם יִהְיֶה עִקַּר עֲצָתוֹ רַק לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il