ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך מקץ

הקשר בין פרשת מקץ לחנוכה

הרב משה ליפשיץכסלו תשע"ז
560
מוקדש להצלחת
מוריה בת דינה
לחץ להקדשת שיעור זה
התכנית של יוסף לתקן עולם בקדושה לעומת תכנית היוונים להרוס את הקדושה
ולבטל מילה וכו' והתקנה שנעשתה על ידי המכבים מתתיהו ובניו להשיב את השלטון לקדושה


אחרי שיוסף פתר את החלומות ופרעה נתן לו את הטבעת ומינה אותו למשנה למלך, ועליו נאמר פרק מא, מד
" וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
רואה יוסף את התהליך הזה כתהליך אלוקי שהתחיל עוד בזמן החלומות שחלם,
התהליך הזה לווה בהזכרת שם שמים על ידי יוסף בכל פעם שדיבר עם פרעה, ופרק מא מוזכר שם האלוקים פעמים רבות על ידי יוסף,

(כה) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה..... (כח) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה... (לב) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ",
ומסקנת פרעה היא :
(לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ: (לט) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
לאור דברים אלו נוכל אולי להבין פשרה של פרשה תמוהה.
כאשר התחיל הרעב, ואנשי מצרים באו אל יוסף, נאמר בתורה(מא, נה) : וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
וביאר רש"י
(נה) אשר יאמר לכם תעשו - לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות:
ונשאלת השאלה מה הייתה מטרתו של יוסף בעניין זה ומדוע ביקש יוסף לחייב את הבאים משאר האומות למול עצמם,
ונראה לבאר את העניין בכך שיש אוכל שערל אסור לאכלו, כגון תרומה לכהן ערל, קרבן פסח, ועוד. והיות שיוסף ידע שהאוכל שקיים במצרים הוא מתנה מהקב"ה שהרי כל התהליך היה אלוקי, לא היה ראוי לערלים לאכלו, ועיין בגור אריה שכתב:
"כי כאשר ראה יוסף כי התבואה שלהם הרקיבה ותבואת יוסף לא הרקיבה - אז ידע יוסף כי מחמת שערלים היו, כי המילה הוא הברית (לעיל יז, יא), ותרגום "ברית" 'קיימא' (שם), ומי שאין לו הקיום הזה שאין לו המילה - נרקבה לו התבואה.

וכבר ידעת כי כל דבר שנברא עם האדם הוא ראוי להתקיים חוץ מן הערלה, שהרי אמרה תורה להסיר אותה (שם), ולכך בעל הערלה דבק בדבר שאין לו קיום, ולכך היה התבואה שלו נרקב. ומהשתא לא יקשה איך היה מכריחם על המילה, כיון שהוא רצון הקדוש ברוך הוא שיהיו נימולים, שפיר דמי להכריחם. ויש לך לדעת עוד כי לא היו ראוים שיהיו מתפרנסים מיוסף הצדיק, אשר שמר הברית ולא בא על הגויה, כי אם על ידי המילה, ואז היו ראוים להיות מתפרנסים על ידי יוסף - המשביר בזכות המילה. והבן זה - כי בזכות המילה היה יוסף לראש משביר, ולפיכך לא היו ראוים להתפרנס מיוסף כי אם כאשר נימולו, ודבר זה ידוע למבינים"

יוסף הפך את מצריים למעצמה אדירה שכל כסף העולם הגיע לשם, וכך נאמר בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיט ע"א:

"אמר רב יהודה אמר שמואל: כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא. אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין - תלמוד לומר וכל הארץ באו מצרימה.
וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן, שנאמר וינצלו את מצרים. רב אסי אמר: עשאוה כמצודה זו שאין בה דגן. רבי שמעון אמר: כמצולה שאין בה דגים.

והיה מונח עד רחבעם.

בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם, שנאמר ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים [על ירושלים] ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך.
בא זרח מלך כוש ונטלו משישק.
בא אסא ונטלוהו מזרח מלך כוש, ושיגרו להדרימון בן טברימון, באו בני עמון ונטלום מהדרימון בן טברימון.
בא יהושפט ונטלו מבני עמון, והיה מונח עד אחז.
בא סנחריב ונטלו מאחז,
בא חזקיה ונטלו מסנחריב, והיה מונח עד צדקיה.
באו כשדיים ונטלוהו מצדקיה,
באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים,
באו יוונים ונטלוהו מפרסיים,
באו רומיים ונטלוהו מיד יוונים,
ועדיין מונח ברומי.

הרי לנו כי העצמה האדירה של כלכלת העולם שהתחילה ביוסף במצרים, והיא המרכזת את כל הכסף שבעולם עברה מאחד לשני מעם לעם.
נתבונן בתקופה אחת מהמוזכרות בתלמוד, קודם רחבעם, בימי שלמה המלך שמשל בכיפה (על כל העולם) היית העצמה הזאת בידיו.
ואכן שלמה רצה לייסד ממלכה אדירה שתגדיל כבוד שמים ותשלב את הקדושה ועבודת ה' בניין בית המקדש קשרים בינלאומיים עולם במלכות שד-י. (משימתו כשלה בגלל חטאים וכד')
וכך עברה העצמה עד חורבן בית ראשון בימי צדקיהו, ונלקחה מעם ישראל בגלל חטאים.

יתכן ואם העם היה שומע לאזהרותיו של ירמיהו הנביא, בימי צדקיהו ולא היה חורבן הבית אכן היינו זוכים לתיקון העולם במלכות שד-י כאמור.

יוסף רצה לתקן את העולם בקדושה תוך כדי שילוב של עצמה כלכלית ומלכות שמים – את האלוקים אני ירא... והתחיל את התהליך ולכן ביקש מכל מי שמקבל אוכל להיכנס תחת המטריה הזאת של קדושה ומלכו.

היוונים שהם לפי הגמרא התחנה אחת לפני האחרונה קיבלו את הכוחות של העולם, הללו (שעברו ממצרים מיוסף), והיוונים גזרו לא למול, דהיינו ביטול הברית ביטול התורה. כלומר היוונים הם ההפיך מיוסף שדרש למול את כל העולם על מנת להפיץ מלכות שמיים באו היוונים וביטלו מלכות שמים ועל כך הייתה המלחמה נגדם והמכבים רצו לחדש ולהשיב את הקדושה של מלכות וקדושה שילכו יחדיו.

הרי לנו קשר ישיר בין יוסף במצרים ובין גלות יוון ומלחמת המכבים ביוונים.

מעניין מאד כי אחת התחנות המופיעות בגמרא למעבר הכסף העולמי הייתה כאשר זרח מלך כוש, שיגר את הכסף להדרימון בן טברימון מי הוא אותו הדרימון ?
עליו שמענו במסכת מגילה דף ג ע"א, על הכתוב: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלם, כמספד הדדרימון בבקעת מגידון"
(על משיח בן יוסף שיהרג לעתיד לבא, מצודת דוד) .
ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא, לא ידענא מאי קאמר ( קרא. שהרי לא מצינו בשום מקום במקרא, שהיה מספד להדדרימון בבקעת מגידון)
ופירש בתרגום ביום ההוא שיהרג בו משיח בן יוסף, יגדל המספד בירושלים, כמספדא דאחאב בר עמרי מלך ישראל, שהרג אותו הדדרימון בן טברימון - ברמות גלעד...

משיח בן יוסף מוזכר (ברמז) כאחד מהתחנות שהכסף עובר, דהיינו המשך תכנית יוסף.



עוד בנושא מקץ

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il