ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשבת השלישית ביקשו ממנו נכבדי העיר, שיאמר לפניהם דברי תורה. ביקש רבי יחזקאל, שיביאו לו חומש, פתח את פרשת השבוע וקרא לפניהם את כל הפרשה.
כשסיים לקרוא, אמר: "הנה תורת השם, קדושה היא ואין לי מה לדבר עליה". נשק את הספר וציווה להחזירו למקומו (על פי 'מקור חיים').
דרך מיוחדת בלימוד וביחס לתורה הייתה לו לרבי יחזקאל, דרך שגם אם לא נצעד בה בצורה מלאה, הרי שלבני דורנו היא מהווה תמרור דרך, ונקודת איזון לקיצוניות שנייה הקיימת אצלנו.
שני זרמים/ כוחות רעיוניים ומחשבתיים קיימים בעולמנו. מחד, אנו מעלים על נס את הרעיונות העתיקים, העומדים ביסוד העולם כבר שנים רבות. ואם הם נלמדים וחקוקים כבר שנים רבות, הרי בוודאי הם מאד בסיסיים ויסודיים.
כך זה בלימוד התורה הקדושה, יסוד היסודות זו התורה שבכתב, וכן ההלכות והתורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני. עליהם הולכים ומתפתחים כל חידושי התורה, הנאמרים בפי חכמי כל הדורות (ובעומק – וודאי גם הם דבר ה' שניתן ביסודו מסיני).
להבדיל בין קודש לחול- גם במוזיקה, למשל, יש את המוזיקה ה'קלאסית'. יצירות מוזיקליות ותיקות, שקיימות ומושמעות כבבר שנים רבות, מפני שהם מבטאות גאונות מיוחדת ויסודות בסיסיים במוזיקה. וכן בפילוסופיה, מתמטיקה ושאר מדעי העולם, יש את המושגים 'הקלאסיים' הבסיסיים – העתיקים והיסודיים.
מאידך – יש גם זרם/ כוח רעיוני הפוך. הכוח המעלה על נס את ההתחדשות התמידית. מצאנו בגמרא (חגיגה ג.) – 'אין בית המדרש בלא חידוש'. יודעים אנו, שזו ממעלותיה של תורתנו הקדושה, שהיא נותנת מענה לכל דור הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית, ונשארת רעננה וחדשנית לעד.
להבדיל – כך גם בעולם הכללי. אנשים מתלהבים מאד מחדשנות. נהנים לקנות חפץ חדש, מתלהבים מ'הכוכב/ הדבר הבא', זקוקים לחידוש המדעי העדכני וכן הלאה. (הרוצה להרחיב בהבנת שני כוחות אלו יכול לעיין בהקדמת הרב הנזיר לספר אורות הקודש).
כמובן, שני הזרמים הללו משלימים זה את זה. וכך מצאנו בתולדות ישראל שמעלים אנו על נס את הדורות הקדומים – אבותינו הקדושים ודור מעמד הר סיני, והן את דור הגאולה – דור החדשנות והעתיד.
בימינו אלה, פועם כבר דופק הגאולה המשמשת ובאה. בעולם הכללי מנשבות רוחות המקדשות עד קיצוניות רק את החדשנות. פעם, כלי או מכשיר חשמלי היה מחזיק שנים רבות, היום הוא מחזיק מעמד לכמה שנים ומיד עוברים למודל הבא. אדם 'חייב' מכונית או סמארטפון מהמודל המתקדם ביותר וכן הלאה. בתחום 'ההי-טק', הקטר המוביל את הכלכלה, חייבים כל הזמן להתחדש ולהמציא, ובלי החדשנות אין לחברה זכות קיום.
וכך גם מבחינה רעיונית, בכיפה שולטים כל העת רעיונות חדשים, ו'העולם שייך לצעירים'. התקשורת, לדוגמא, חייבת כל העת להביא 'סקופים' ולמלא דפים בתוכן חדשותי. החדשנות היא החמצן לנשימה של העולם התקשורתי.
אך האמת היא, שהחדשנות היא זרם חשוב והכרחי, המקדם את העולם, אולם כשהיא באה לבדה, היא יכולה גם להרוס את העולם. די אם נתבונן בנזקים האדירים, שהאדם גורם לטבע במרוץ התיעוש וההתקדמות, כדי להבין שאם האדם לא יתמלא בענווה ובקבלה של העולם ומנגנוניו העתיקים, נאבד כולנו חלילה. וכך גם מבחינה רעיונית, לערכים היסודיים והעתיקים של העולם כמוסד המשפחה ועוד, חשיבות עצומה והכרחית לחיינו. גם עולם התקשורת, קורה לעיתים רבות שהכורח לחדש מוליד כתות וידיעות שעדיף היה לגונזן.
ובחזרה – ללימוד התורה. בתורה, כל היכולת לחדש 'ולפתח' את התורה, בנויה על היכולת להקשיב ולהתבטל ליסודות התורה 'העתיקים'. הרי עניינה של התורה, שהיא תורת ה' ולא תורת האדם. לכן רק אם האדם התבטל לדבר ה', וחידש את חידושיו מתוך הקשבה לדבר ה' בתורה שבכתב ובחידושי התורה של כל רבותינו הקדומים, חידושיו מהווים תורה אמיתית – תורת ה'.
הדחף לחדש חידושי תורה בכל מחיר, יש בו מימד של קיצוניות חד צדדית מסוכנת. ואכן, מי שחייב לדרוש או למסור שיעורי תורה חדשניים באופן תדיר, חש לעיתים, שחידושי התורה שלו הם 'מאולצים' קצת.
זו הסיבה שרבי יחזקאל דרש וחידש רק כשהיו לו חידושים אמיתיים. רבי יחזקאל מלמד אותנו, שלפני שמחדשים חידושי תורה, צריך לקרוא קודם את פרשת השבוע בקריאה של הקשבה והתבטלות.
בשם רבי יחזקאל מובא גם שדרש פעם במקום אחד, וציין שבעבר דרש באותו מקום, וכוונתו לא הייתה כולה לשם שמיים. וכיוון שאדם צריך לעשות תשובה במקום שנכשל בו, הרי עכשיו הוא דורש שוב ומבקש מה' שימחל לו...
באמת, לאף יהודי אין מה לדבר ולהוסיף על התורה. לעיתים, יש יהודי שנפתח לו עומק מסויים וחידוש מסויים זורם דרכו. אולם, אם זה חידוש אמיתי, הרי שהוא למעשה רק 'גילה' נקודה מסויימת שתמיד הייתה בתורה, ולא 'המציא' כלל.
שנזכה להתבטל לתורה וללומדה לשם שמיים, ולהקשיב לעתיק ולחדש כאחד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
