בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

חידושים עתיקים

undefined

טבת תשע"ז
3 דק' קריאה
רבי יחזקאל (יום ההילולא שלו ב- ו' טבת), בנו של רבי חיים מצאנז, נבחר בצעירותו לרב בשינאווה. כל הקהל ציפה שידרוש בשבת הראשונה לכהונתו, כמנהג כל הרבנים בישראל. אולם, רבי יחזקאל לא דרש, מפני שהיה ממעט לדרוש בדברי תורה, כפי שכתבו בניו בהקדמה לספרו 'דברי יחזקאל': הוא לא אמר תורה, אלא אם כן "שקל במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום. ונודע אשר לא הגיד, כי אם את אשר נשלח לו מן השמים בלתי לה' לבדו."
בשבת השלישית ביקשו ממנו נכבדי העיר, שיאמר לפניהם דברי תורה. ביקש רבי יחזקאל, שיביאו לו חומש, פתח את פרשת השבוע וקרא לפניהם את כל הפרשה.
כשסיים לקרוא, אמר: "הנה תורת השם, קדושה היא ואין לי מה לדבר עליה". נשק את הספר וציווה להחזירו למקומו (על פי 'מקור חיים').
דרך מיוחדת בלימוד וביחס לתורה הייתה לו לרבי יחזקאל, דרך שגם אם לא נצעד בה בצורה מלאה, הרי שלבני דורנו היא מהווה תמרור דרך, ונקודת איזון לקיצוניות שנייה הקיימת אצלנו.
שני זרמים/ כוחות רעיוניים ומחשבתיים קיימים בעולמנו. מחד, אנו מעלים על נס את הרעיונות העתיקים, העומדים ביסוד העולם כבר שנים רבות. ואם הם נלמדים וחקוקים כבר שנים רבות, הרי בוודאי הם מאד בסיסיים ויסודיים.
כך זה בלימוד התורה הקדושה, יסוד היסודות זו התורה שבכתב, וכן ההלכות והתורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני. עליהם הולכים ומתפתחים כל חידושי התורה, הנאמרים בפי חכמי כל הדורות (ובעומק – וודאי גם הם דבר ה' שניתן ביסודו מסיני).
להבדיל בין קודש לחול- גם במוזיקה, למשל, יש את המוזיקה ה'קלאסית'. יצירות מוזיקליות ותיקות, שקיימות ומושמעות כבבר שנים רבות, מפני שהם מבטאות גאונות מיוחדת ויסודות בסיסיים במוזיקה. וכן בפילוסופיה, מתמטיקה ושאר מדעי העולם, יש את המושגים 'הקלאסיים' הבסיסיים – העתיקים והיסודיים.
מאידך – יש גם זרם/ כוח רעיוני הפוך. הכוח המעלה על נס את ההתחדשות התמידית. מצאנו בגמרא (חגיגה ג.) – 'אין בית המדרש בלא חידוש'. יודעים אנו, שזו ממעלותיה של תורתנו הקדושה, שהיא נותנת מענה לכל דור הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית, ונשארת רעננה וחדשנית לעד.
להבדיל – כך גם בעולם הכללי. אנשים מתלהבים מאד מחדשנות. נהנים לקנות חפץ חדש, מתלהבים מ'הכוכב/ הדבר הבא', זקוקים לחידוש המדעי העדכני וכן הלאה. (הרוצה להרחיב בהבנת שני כוחות אלו יכול לעיין בהקדמת הרב הנזיר לספר אורות הקודש).
כמובן, שני הזרמים הללו משלימים זה את זה. וכך מצאנו בתולדות ישראל שמעלים אנו על נס את הדורות הקדומים – אבותינו הקדושים ודור מעמד הר סיני, והן את דור הגאולה – דור החדשנות והעתיד.
בימינו אלה, פועם כבר דופק הגאולה המשמשת ובאה. בעולם הכללי מנשבות רוחות המקדשות עד קיצוניות רק את החדשנות. פעם, כלי או מכשיר חשמלי היה מחזיק שנים רבות, היום הוא מחזיק מעמד לכמה שנים ומיד עוברים למודל הבא. אדם 'חייב' מכונית או סמארטפון מהמודל המתקדם ביותר וכן הלאה. בתחום 'ההי-טק', הקטר המוביל את הכלכלה, חייבים כל הזמן להתחדש ולהמציא, ובלי החדשנות אין לחברה זכות קיום.
וכך גם מבחינה רעיונית, בכיפה שולטים כל העת רעיונות חדשים, ו'העולם שייך לצעירים'. התקשורת, לדוגמא, חייבת כל העת להביא 'סקופים' ולמלא דפים בתוכן חדשותי. החדשנות היא החמצן לנשימה של העולם התקשורתי.
אך האמת היא, שהחדשנות היא זרם חשוב והכרחי, המקדם את העולם, אולם כשהיא באה לבדה, היא יכולה גם להרוס את העולם. די אם נתבונן בנזקים האדירים, שהאדם גורם לטבע במרוץ התיעוש וההתקדמות, כדי להבין שאם האדם לא יתמלא בענווה ובקבלה של העולם ומנגנוניו העתיקים, נאבד כולנו חלילה. וכך גם מבחינה רעיונית, לערכים היסודיים והעתיקים של העולם כמוסד המשפחה ועוד, חשיבות עצומה והכרחית לחיינו. גם עולם התקשורת, קורה לעיתים רבות שהכורח לחדש מוליד כתות וידיעות שעדיף היה לגונזן.
ובחזרה – ללימוד התורה. בתורה, כל היכולת לחדש 'ולפתח' את התורה, בנויה על היכולת להקשיב ולהתבטל ליסודות התורה 'העתיקים'. הרי עניינה של התורה, שהיא תורת ה' ולא תורת האדם. לכן רק אם האדם התבטל לדבר ה', וחידש את חידושיו מתוך הקשבה לדבר ה' בתורה שבכתב ובחידושי התורה של כל רבותינו הקדומים, חידושיו מהווים תורה אמיתית – תורת ה'.
הדחף לחדש חידושי תורה בכל מחיר, יש בו מימד של קיצוניות חד צדדית מסוכנת. ואכן, מי שחייב לדרוש או למסור שיעורי תורה חדשניים באופן תדיר, חש לעיתים, שחידושי התורה שלו הם 'מאולצים' קצת.
זו הסיבה שרבי יחזקאל דרש וחידש רק כשהיו לו חידושים אמיתיים. רבי יחזקאל מלמד אותנו, שלפני שמחדשים חידושי תורה, צריך לקרוא קודם את פרשת השבוע בקריאה של הקשבה והתבטלות.
בשם רבי יחזקאל מובא גם שדרש פעם במקום אחד, וציין שבעבר דרש באותו מקום, וכוונתו לא הייתה כולה לשם שמיים. וכיוון שאדם צריך לעשות תשובה במקום שנכשל בו, הרי עכשיו הוא דורש שוב ומבקש מה' שימחל לו...
באמת, לאף יהודי אין מה לדבר ולהוסיף על התורה. לעיתים, יש יהודי שנפתח לו עומק מסויים וחידוש מסויים זורם דרכו. אולם, אם זה חידוש אמיתי, הרי שהוא למעשה רק 'גילה' נקודה מסויימת שתמיד הייתה בתורה, ולא 'המציא' כלל.
שנזכה להתבטל לתורה וללומדה לשם שמיים, ולהקשיב לעתיק ולחדש כאחד!



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il