ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
וכאן האב שואל, תקיעת שופר זו שאליה התכוננתי חודש שלם, היתקע שופר בעיר מראש חודש אלול, ואני מהעם הנחרד. קמתי לסליחות באשמורת, הכנתי את עצמי בלימוד ספרי הלכה מוסר וחסידות. ועכשיו הנה מגיע הרגע הנשגב של הכתרת המלך על ידי השופר, הנה אומרים את קטעי הזוהר הקדוש, אומרים שבעה פעמים למנצח, צועקים את פסוקי הקר"ע שט"ן. לוחשים את ה'לשם יחוד', את התפילה לתוקע, את התפילה לשומע. הנה הרגע הגדול והנורא מתקרב, והבעל תוקע מתכונן לומר 'ברוך אתה'.
ואני, מה תפקידי כעת, מה חובתי בעולמי ברגע זה? "לשמור על הבן שהגיע לחינוך שלא יבלבל את שאר המתפללים" (ראו משנה ברורה סימן תקפ"ז ס"ק ט"ז). ומה איתי, אותי מותר לבן שלי לבלבל, אני לא יהודי החייב בתקיעות בלא הפרעות ובלבולים? אולי עדיף שהבן ישאר בבית, או ילך לעזרת נשים, ואני יתייחד עם קוני. אומר ברגש ובהתלהבות את המלכיות זכרונות שופרות, אמלא את המצברים הריקים שלי ברוחניות מהיום הגדול הזה, והוא יהיה בבית.
וקול שני מהבהב ואומר, לא, לא זו הדרך, אתה חייב במצות חינוך, אתה חייב להביא את הבן לבית הכנסת. אתה חייב למנוע ממנו להפריע לאחרים, גם אם זה על חשבון התקיעות הגבוהות שלך, גם אם זה על חשבון הרוחניות שלך. אתה חייב להיות מבולבל, ובלבד שהשכן שלידך לא יהיה מבולבל.
ריבונו של עולם, מה עושים כאן, מה עדיף על מה, מה חובתי בעולמי.
את ימי אברכותי אני זוכר, השתתפתי באסיפת אברכים בגילאי שלושים ומשהו, שנערכה בביתו של כ"ק אדמו"ר מסלונים זצ"ל בעל ה'נתיבות שלום'. הוא דיבר על בואו של אדם מבית הכנסת לאחר התפילה המרוממת של קבלת שבת, על אמירת ה'גוט שבת' לבני הבית והילדים... על אמירת 'שלום עליכם' למלאכים, 'בואכם לשלום' 'ברכוני לשלום'. על תפילת הלב והרגש של 'רבון כל העולמים', מודה אני לפניך על כל החסד אשר עשית עימדי. כי הדלקתי נרותי החלפתי שמלותי ובאתי לביתך, ושויתי ד' לקראתי שתרחמני, כל מילה ומילה בתפילה זו מרוממת ומרגשת. והמשיך הרבי ודיבר על אמירת ויכולו, על הקידוש, על השותפות עם הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. על זמירות השבת, על אוירת שולחן שבת, זה השולחן אשר לפני ה'. ודיבר ודיבר, ושאב את כולנו ליופי ציורי מרתק, לאוירה שבתית רוחנית שלא מעלמא הדין.
קרוב אליך (649)
הרב יצחק גינזבורג
305 - תנועות התשובה
306 - התפילה שלי או הילדים שלי...
307 - ווינר או לוזר
טען עוד
"ובעוד עיניי עצומות, המפה נסחבת לצד אחד, פאותיו של אחד נמשכים על ידי השני, צמותיה של ביתי נמרטים על ידי אחת האחיות, הנרות נופלים, היין נשפך, החלות על הרצפה. זה בוכה, זה שר, זה צוחק, ילדים קטנים... הגדול בן תשע והקטנה בת חודשיים. מה נאמר ומה נדבר, על מה הרבי מדבר איתי, על איזו אוירה של שבת?"
והרבי, מאזין מקשיב שומע, ומביט בו בעיניו הרחמניות. מהרהר מעט ובאוחזו בזרועו אומר: "שמע נא ידידי ר'... לך ולזוגתך יש כעת מצוה אחת חשובה מאוד בשמים, מצוה אחת ויחידה, 'חינוך הילדים בשלוה וברוגע...'. מכל שאר הענינים אתה כעת פטור, ובגיל ארבעים תבא לשאול אותי עוד פעם על חובתך בעולמך". וכך המשיך והסביר לי, "אתה יודע שצריך שיהיה אוירה בשולחן השבת, אתה מבין שהילדים מפריעים לך, וכשאתה מגיע הביתה אתה מכניס אוירה של לחץ, מסר של מתח. הילדים קולטים את האויר והאוירה, הם חשים שאפשר לחתוך את הכל בסכין חד, והם לא מסוגלים לעמוד בזה. לא יעזרו לך כל צעקותיך, לא יעזרו לזוגתך כל גערותיה. הילדים צריכים כעת חום ורוגע, מנוחת אהבה ונדבה, שלום ושלוה והשקט ובטח. וכל זמן שלא תהיה פטור מכל עניניך, ותקדיש את עצמך רק לשלוה ולרוגע, מלאך רע יאמר את דברו...".
אמר לי אותו אברך: "לא קל היה לי לקבל את השינוי, אני רוצה להרגיש 'שבת', אני חייב להיות רוחני בשבת. והנה פטור אני מהכל, רק לאוירה טובה לילדים אני מחוייב. אך עכשיו אחרי שנים רבות, אין מילים בפי להודות לרבי זצ"ל, על עצתו הנפלאה. לא עברה תקופה קצרה וכל המתח שהיה בבית בליל שבת נמוג ונעלם, וממילא כל התנהגות הילדים שונתה לחלוטין, ושולחן השבת קיבל את צורתו האמיתית והטבעית, אבל מתוך אהבה ונדבה".
תקיעת שופר הינה מצוה נעלית ביותר, אחת בשנה היא. אנחנו רוצים להיות חלק מההתעלות, חלק מהמלכיות זכרונות שופרות. אך המסירות לילדים, הקשר הנצחי לילדים מתוך אהבה, מתוך זה שאנחנו מוותרים משלנו ומדמינו למען הילדים. נותן לנו ולילדים, מצוה כה גבוהה, עד שלבסוף גם תקיעת השופר שלנו מתעלית על ידי כך.
ועוד, ואולי זה כל יסוד הענין. נעים זמירות ישראל דוד המלך, משתמש בתהלים באהבת אב לבנו כמשל לאהבת הקדוש ברוך הוא לבני ישראל, "כרחם אב על בנים ריחם ה' על יראיו". המשל הוא אהבת אב לבנים, רחמנות של אב לבנים, והנמשל הוא שכך היא אהבת הקדוש ברוך הוא לבניו יראיו. על כן חובתינו בימים קדושים אלו, שבהם נידון אדם על "אם כבנים" או "אם כעבדים", להשקיע הרבה מאוד במשל, באהבת אבות לבנים, במסירות להם, בויתור על הרוחניות שלנו למען הרוחניות שלהם. ואז יביט הקדוש ברוך הוא מלמעלה ויאמר: אם בני ישראל מתנהגים כך אל בניהם, קל וחומר שאני אתנהג כך אל בני אהובי. וזכור אזכרנו ורחם ארחמנו, אמן כן יהי רצון.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אי אפשר לבד!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
