ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הזמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לאדם, וגם המבוזבז ביותר. שגרה מסודרת יכולה להיות מסגרת בריאה לחיים בעלי משמעות, אבל גם מלכודת של הרגלים רעים שקשה מאוד להנצל ממנה. התורה מאפשרת לנו לנצל "תחנות התרעננות" בזמן, בדמות שלוש התפילות ביום, קביעת עתים לתורה, שבת קודש והמועדים. אבל כשם שאנחנו רוכשים כישורי חיים לניצול שגרת החיים במשפחה ובעבודה וכדומה, עלינו ללמוד כישורים רוחניים אישיים שיאפשרו לנו למצות את זמני ומועדי הקדושה, ולינוק מהם התחדשות אמיתית שתיתן אור וברכה בשגרת היום יום. כתוצאה מחוסר הבקיאות שלנו בחוויית זמני הקודש, עלול להווצר מצב שנהפוך להיות אנשים של חולין, שחוששים מהימים הקדושים ומצפים שהם יעברו ונוכל לחזור ל"אחרי החגים", לשגרה המוכרת והפשוטה. ואצל אנשים רבים דווקא ימי אלול והימים הנוראים גורמים כבדות מיוחדת כזו.
חשוב שנשים לב לנקודת חיזוק שניתן ללמוד מפרק חשוב בספר נחמיה (פרק ח). עזרא הסופר קורא לפני העם מן התורה ביום ראש השנה, והעם בוכה ומתאבל על חטאיו. אבל עזרא, נחמיה והלויים מזהירים את העם לא לבכות: "לכו אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו. ואל תעצבו, כי חדוות ה' היא מעוזכם". קדושת היום מחייבת שמחה, עונג, וצדקה וחסד למי שאין לו במה לשמוח. שלוש פעמים בתוך שלושה פסוקים חוזרת האזהרה לא להעצב אלא דווקא לשמוח מפני שהיום קדוש. קדושת הזמן, יום הזכרון ויום הדין מחייבת שמחה, על כל הצדדים האנושיים שבה. "חדוות ה' היא מעוזכם", כלומר שמחת יום טוב שהיא שמחה של מצוה תיתן לכם עוז ותעצומות, כפי שכותבים המפרשים על הפסוק. השמחה נובעת מעצם נקודת הקדושה של הזמן, אבל הביטוי המעשי שלה הוא עונג יום טוב של אכילה ושתיה, וזכרון העניים והאחריות החברתית המשותפת. שמחה כזו נותנת כוח ועוצמה לנפש, ויכולה להשפיע על הימים הבאים אחרי המועד.
הדרך המעשית להרגיש את השמחה שבזמן תלויה בעבודה וחיפוש מזוית אישית. רבי נחמן מברסלב אומר שתיקון הלב בא על ידי "שמקשר את ליבו לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת" (ליקוטי מוהר"ן ל"ד). תלמידו רבי נתן מפרש שרוב מצוות התורה תלויות בעת ובזמן, ומפני שאין אדם דומה לחברו, ואין יום אחד דומה לחברו, עלינו להיות עסוקים בחיפוש הנקודה השייכת לליבנו באותו הזמן, להתקשר בה ולקבל ממנה רוח חיים. ההתקשרות בנקודת הזמן שבה אני עומד מחייבת התעלמות מזיכרונות העבר ומחששות מהעתיד. לחיות, כאן ועכשיו. "כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו" (ליקוטי מוהר"ן רע"ב).
ההרגשה שהקדושה "גדולה עלי", והידיעה שהריחוק ממנה נגרם גם על ידי מעשים לא ראויים שעשיתי, גורמות לפעמים לרצון להתכנס בפינה הקטנה והחשוכה של שגרת חולין. רבי נחמן מלמד שבכל מצב שהלב נמצא בו, שבור ואחוז באהבות ותאוות רעות ככל שיהיה, תמיד נשארת בו נקודה אחת, בלתי ניתנת לקלקול, שבה ניתן להתקשר בחי העולמים. "רחמנא ליבא בעי" (הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב) נאמר גם על הלב שלי, יהיה איך שיהיה. הקדוש ברוך הוא רוצה לתת חיים, ואני זקוק לחיים. ועכשיו, בנקודת הקדושה שבזמן, יש הזדמנות להתקשר בשמחת הלב, להתחבר ולשאוב חיים.
קרוב אליך (659)
הרב יצחק גינזבורג
311 - בשינוי ריאלי מול רגשות בתפילה
312 - ימים "רגילים" מול ימים קדושים
313 - לרצות או לעשות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
