^ 1.שמות א, א-ה.
^ 2.ראה בראשית מו, ח-כז.
^ 3.ראה רש"י שמות כא, א.
^ 4.שמות א, טו-טז.
^ 5.סוטה יא ע"ב.
^ 6.ראה שמות רבה א, מא.
^ 7.בראשית לו, לט.
^ 8.דברי הימים א' א, נ.
^ 9.בראשית מא, לח-מג.
^ 10.בראשית מא, מד-מה.
^ 11. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (יאוורניק שבגליציה-דינוב), התקמ"ה-התר"א - מתלמידיהם הקרובים של רבי יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה מלובלין", ושל אחרים מגדולי החסידות. רבו גילה לו שהוא משבט יששכר, ולכן קרא לספרו הגדול "בני יששכר". שימש כרב בכמה עיירות בפולין, ולבסוף במונקטש ובדינוב, שעל שמה נקרא.
^ 12.בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י.
^ 13.ראה ויקרא רבה לב, ה.
^ 14.דניאל א, ז.
^ 15. רבי לוי יצחק רוסקוב מברדיצ'וב (סנגורם של ישראל) (הוסקוב-ברדיצ'ב), הת"ק-התק"ע - מגדולי האדמו"רים החסידיים, תלמיד המגיד ממעזריטש, מחבר הספרים "קדושת לוי" על התורה והמועדים ו"בית ישראל" על פרקי אבות. כיהן כרב ברוטשוול, בז'ליחוב ובפינסק. בשנת התקמ"ה עבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום פטירתו. התפרסם כמי שנהג ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים.
^ 16.קדושת לוי פרשת שמות ד"ה ויוסף היה במצרים.
^ 17.בראשית נ, כו.
^ 18.שמות א, א.
^ 19.ישעיה ב, ג.
^ 20.תהלים קמז, ד.
^ 21.עולת ראיה ח"א עמ' רכז.
^ 22.שער הגלגולים השער השמיני הקדמה כג.
^ 23. רבי משה שי"ק (מהר"ם שיק) (הונגריה), התקס"ז-התרל"ט - בילדותו כוח תפיסתו היה חלש ולא הצליח ללמוד אפילו דף גמרא אחד, על כן הדיר שינה מעיניו על מנת לחזור שוב ושוב על לימודיו בשקידה רבה עד שנפתחו לו מעיינות החכמה.
בגיל ארבע עשרה הגיע לישיבתו של ה"חתם סופר" בפרשבורג ובשמעו שאלה ששאל ה"חתם סופר" את בחורי הישיבה שהיו גדולים ממנו ולא מצאו את התשובה המתאימה, אמר את תשובתו. החתם סופר התפעל מתשובתו ובמשך שלוש שנים הזמינו לסעודות שבת וימים טובים. בגיל שבע עשרה היה בקי בכל השולחן ערוך אורח-חיים ועם זאת היה בעל ענוה. הקפיד על חלוקת זמן הלימוד וכאשר הגיע הזמן שקבע ללימוד כלשהו הפסיק את הלימוד הקודם, אפילו אם עסק בכתיבת תשובה לשאלה הפסיק באמצע. בשנת התקצ"ח מונה לרבה של העיר ירגין הסמוכה לפרשבורג, והקים בה ישיבה גדולה. בשנת התרכ"א מונה לרבה של חוסט והעביר אליה את ישיבתו. היה מראשי הלוחמים נגד הרפורמים. כאשר החליטו ראשי הקהל להוסיף במשכורתו סירב לקבל את התוספת כיון שהשיבו בשלילה לבקשת המלמדים לקבל תוספת לשכרם. ראשי הקהל החליטו להוסיף במשכורתם של המלמדים, השוחטים, הדיין והשמש ואז רבי משה הסכים לקבל את התוספת. לעת זקנתו נעשה סגי נהור וסבל ייסורים, אך התחנן לבורא עולם לחיות גם אם נגזר עליו לשכב במטה כל ימיו ולא לעשות מאומה רק לומר "שמע ישראל" פעם אחת ביום. נודע בעיקר בזכות ספרו שו"ת מהר"ם שיק שבו למעלה מאלף תשובות בכל חלקי השו"ע. מלבד זאת חיבר פירושים על התורה, על הגדה של פסח ועל פרקי אבות, חידושים על הש"ס, ועוד.
^ 24.שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קסט.
^ 25.מגיד מישרים פרשת שמות מהדורא קמא ד"ה אבל רזא.
רבי יוסף קארו ("מרן", "המחבר") (טולדו שבספרד-צפת שבארץ ישראל), הרמ"ח-השל"ה - בשנת הרנ"ב גלה עם משפחתו עם הגולה אשר עזבה את ספרד בעקבות צו הגירוש של המלך פרדיננד והמלכה איזבילה. הוא גדל בתורכיה ולמד שם תורה. בשנת הרצ"ו עלה לארץ ישראל, התיישב בצפת ושם הוסמך בסמיכות הסנהדרין על ידי רבו הגדול, מהר"י (רבי יעקב) בי רב. ספרו הגדול "בית יוסף", המסודר לפי ספרי הטור, הינו אוסף של כל דעות הפוסקים והמפרשים בהלכה, החל מסוגיית התלמוד וכלה בפסקי בני דורו. שלושת עמודי התווך שעליהם ביסס את פסקיו הם: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. כשדעותיהם חלוקות, הכריע כדעת שניים נגד אחד. ספרו "שולחן ערוך" הוא למעשה קיצור של ספרו "בית יוסף". ה"שולחן ערוך" הפך לספר הפסק המחייב בכל בית ישראל, אחרי שנוספו עליו הגהות הרמ"א, ונכתבו עליו פירושים וביאורים רבים מאוד. בנוסף חיבר את ה"כסף משנה" על הרמב"ם. תשובותיו נשלחו לקרוב ולרחוק, מהם נדפסו שני קבצים: שו"ת בית יוסף, ושו"ת אבקת רוכל. מרן עסק גם בחכמת הקבלה וכתב ספר בשם "מגיד מישרים", ובו סודות על התורה ודרכי הנהגה שנמסרו לו על ידי מגיד שמיימי.
^ 26.ישועות משיחו חלק שני, העיון השני - פרק א'.
^ 27.בראשית ב, יט.
^ 28.ראה אליה רבה סימן קכב, ג.
^ 29.דברי הימים א' יז, ח.


מקורות עיקריים:
סוטה יא ע"ב , בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י , קדושת לוי פרשת שמות ד"ה ויוסף היה במצרים , עולת ראיה ח"א עמ' רכז , שער הגלגולים השער השמיני הקדמה כג , שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קסט , מגיד מישרים פרשת שמות מהדורא קמא ד"ה אבל רזא , ישועות משיחו חלק שני, העיון השני - פרק א'