ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
אחת הסיבות שבגללן דווקא הימים הללו מיועדים לתשובה קשורה לנושאי הפרשיות הללו. בפרשיות הראשונות של ספר שמות אנו עוסקים ביציאת מצרים. המדרש (מכילתא יתרו, א) מלמד כי "מתחילה לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהייתה סוגרת ומסוגרת". כלומר ארץ מצרים אינה רק מיקום גיאוגרפי, אלא היא בית העבדים הגדול של העולם העתיק. גם אם הצליח עבד כלשהו לברוח פיזית ממצרים, המצריוּת המשיכה לשלוט בו. מצרים מלשון מֵצַר, ביטוי למצב של חסימה נפשית, צרוּת אופקים וחוסר התקדמות, או במילה אחרת – עבדות. התרבות המצרית שימשה מודל של כלל התרבות האלילית, תרבות הדוגלת בהעצמה של הצדדים היצריים והגסים שבנפש האנושית.
חוסר היכולת לצאת מן המוגבלות הדטרמיניסטית, להתגבר על התאוות והחולשות – זוהי נשמת אפה של התרבות המצרית. ביציאת מצרים מופיעה על במת ההיסטוריה אומה המלמדת את האנושות כי ישנה יכולת להתעלות מעל מגבלות המציאות. לקבץ אוסף של עבדים מפוזרים לידי חיים של אומה. תמצית עניינו של עם ישראל היא היציאה מן המְצָרים העכשוויים והמוגבלים אל עולם העתיד. לכן באופן טבעי יציאת מצרים מלווה בעשר המכות ובקריעת ים סוף, כלומר שידוד קוסמולוגי של מסגרות עולם הטבע.
הצורה שבה מופיע עם ישראל על במת ההיסטוריה דווקא באמצעות ניסי יציאת מצרים היא ביטוי למהות שלו. עמים אחרים אינם נולדים באופן הזה. איך עם רגיל נולד? אי שם בערבות אירופה לפני שלושת אלפים שנה הייתה משפחה. בשלב זה או אחר הבינו בני המשפחה שבכדי לשרוד את החורף ולצוד את הממותה כדאי לאחד כוחות עם עוד שלוש משפחות שמעבר לנהר. המשפחה הפכה לשבט. במשך מאות שנים השבט עבר חוויות משותפות – יחדיו עברו את השלג הגדול, ויחדיו נלחמו נגד השבט השכן שנמצא מאחורי היער האפל. לאט לאט התפתחו מנהגים משותפים, אוכל מסורתי, אגדות על גיבורים שירדו מהשמיים וניצחו במלחמה שהתרחשה "לפני שלוש עונות קיץ"; בערב סביב המדורה נשמעו יללות מפחידות מכיוון היער, וזקן השבט הסביר שאלה הם קולות אנשים שהופכים לזאב בליל ירח מלא. כך נולדו המיתוסים וכך נוצר הפולקלור התרבותי.
חשוב לזכור את הסדר: הגיבוש הלאומי החל מהשרידות הקיומית, ורק בשלב השני נולדה התרבות הרוחנית. ממילא, כאשר בשלב זו או אחר נוצרה התנגשות בין העולם הרוחני לקיום הגופני (למשל, העַם חש שתרבותו העתיקה מעכבת אותו מפיתוח הנאות החיים), תמיד ניצח הגוף. אחרי הכול, הגיבוש הלאומי נוצר בעיקרו למען הגוף, ואילו הצד הרוחני הוא לא יותר מאשר פולקלור חביב שנספח לסיפור.
ספר שמות, שאנו מצויים בתחילתו, מגולל סיפור שונה על לידה של עַם. עַם-פלא. עַם שהזהות הרוחנית שלו לא התפתחה במהלך השנים אלא נולדה כבר בתחילת הגיבוש הלאומי. המאורעות הרוחניים שאנו חווים אותם מחדש כל שנה בקריאת ספר שמות – עשר המכות אשר משנות את סדרי הקוסמוס; יציאה מעבדות מעל גדרי הזמן (פסיחה); אוכל מעבר לגדרי הטבע (מצה); וכמובן השיא של מתן תורה – כולם באים לומר דבר אחד: העַם היהודי הוא עַם שהמציאות הרוחנית שלו מוכנסת בילד-אין בתוך לידתו הלאומית. ממילא, העמידות והשרידות שלה היא נצחית. מעל הטבע. התורה והעם הישראלי הם היינו הך, ושום אתגר ושום שובבות לא ישנו את זה. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
לצאת מהשובבות
גם בהתמודדות היצרית שאנו חווים בחיינו, ובעיקר בתחום הרגיש מכול – התחום המיני – יש צורך להתגבר מעל הטבע, לצאת מן השובבות ולהיכנס לחיים בוגרים של שליטה ודחיית סיפוקים. בימים הללו אנו נזכרים בכך שאפשר לנצח את הכול, אפשר לקפוץ ולפסוח מעל התהום. לקבץ כוחות מפוזרים לידי חיים של יצירה.
איך עושים את זה? במהלך הדורות נהגו בעם ישראל דרכים שונות כדי לצאת משעבוד לחירות; כל דור והמיצרים שלו. בעבר, וגם כיום כמובן, יש שנהגו לצום בימי שני וחמישי במהלך השבועות הללו, כחלק מההתגברות על התאוות הגופניות. עם הזמן הופיעו גם אתגרים חדשים, ולכן התרחב המנהג גם לתענית דיבור.
בשנים האחרונות הופיע שחקן חדש בחיינו: האינטרנט. יחד עם היתרונות העצומים שהביאה לאנושות, נושאת האינטרנט בחובה בעיות קשות שהגדולה שבהן (בעיקר מאז הופעת הסמארטפון) היא הסחת הדעת הבלתי פוסקת. אני מעלה כאן רעיון, שכבר נשמע במקומות שונים: לקבוע בתקופת השובבי"ם תענית אינטרנט. כל אחד לעצמו יקבע יום שבו הוא מתנזר לחלוטין מהאינטרנט, הכול כולל הכול (פייסבוק, וואצאפ וכו'). תענית מסוג כזה תהיה ככל הנראה קשה יותר מכל יום תענית אכילה או דיבור, אבל אפקטיבית לא פחות.
לצאת מהשובבו"ת, להשתחרר מהמיצרים; לשלוט על החיים ולא שהחיים ישלטו עלינו – זהו שם המשחק.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















