ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
הגמרא (ח עמוד ב) קובעת כי אם ישנה יתרה בקופת הצדקה, וגבאי הצדקה רוצים לפרוט את הכסף, הם יכולים לפרוט את הכסף לאחרים שרוצים לשלם את תמורתו, אבל לא לעצמם, מפאת החשד (מדובר במטבעות ששער ההמרה שלהם משתנה). דין זה נפסק גם בשולחן ערוך (יורה דעה רנז, ב).
מצד שני, הגמרא כותבת כי גבאי צדקה תמיד מגיעים להתרים בזוגות, ואף פעם אין מצב שבו אדם אחד אחראי על קופת צדקה. אם כן, נשאלת השאלה שבגמרא ביבמות (כה, עמוד ב) נאמר שכאשר יש שני אנשים שמעידים על דבר מה, לדוגמה על אישה שבעלה גירש אותה, אין לחשוש שהם מעידים לטובתם האישית, ולאחד מהם מותר לשאת את האישה, משום שגם אם אחד היה חוטא עבור עצמו השני לא היה חוטא ומעיד עבור חברו, ומדוע אם כן לגבאי הצדקה אסור לפרוט לעצמו בנוכחות הגבאי השני, הרי אין כאן חשד?
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
1 - חשש לחשד
2 - גוד או אגוד בשכירות
3 - קבורת חלק קטן מהמת
טען עוד
הרב יחיאל מיכל אפשטיין, (ערוך השולחן יורה דעה רנז, י) מסביר שאף שמצד הדין וודאי שמותר לגבאי הצדקה לפרוט גם לעצמם, 'אך מפני שיחת הבריות צריכים הם להתרחק', וכמו שנאמר בגמרא בחולין (מד ע"ב) שיש להתרחק מקניית דברים שהחכם הורה בהם להיתר, גם אם לא שייך שיחשדו אותו שהוא משנה בהוראתו, וגם אם מדובר על שני אנשים, וזאת משום שתמיד יש להתרחק מחשד, וכמו שכתבו התוספות ביבמות (שם ד"ה לא חשו) שלמרות שמותר לאדם לעשות מעשה כששנים מעידים, למרות זאת 'בעל נפש יתרחק' מזה.
כמובן, גבאי צדקה ואנשים שעוסקים בכספים באופן קבוע, צריכים להתרחק הרבה יותר מהחשד מאשר אדם שמעיד פעם אחת בעניין כספי. מסתבר שלכן קבעו חכמים כללים נוקשים יותר כלפי גבאי צדקה, וגם הדינים שלכל אדם הם מידת חסידות, או ש'בעל נפש יחמיר על עצמו', בגבאי צדקה הם נהלים מחייבים, כי אחרת מעמד הכספים יישחק בידם והם יגיעו לזלזול בכספים.
כך ניתן גם להסביר את דברי המרדכי (ב"מ הגהות תכח) שלדעתו לגבאים אסור לפרוט לעצמם אפילו בפני בית דין משום שאנשים עלולים לומר שהם השפיעו על בית הדין שהמחיר זול יותר. ברור שחשש זה הוא חשש רחוק שאין צריך לחשוש אליו, אך על מנת לשמור על ניקיון כפיהם של הגבאים קבעו גם דין זה.
מהצד שני יש להוסיף את מה שכתב ערוך השולחן (רנז, יא): "וכשם שהגבאים צריכים ליזהר בכל מה שנתבאר כדי שלא יחשדום, כמו כן מוטל על העם לכבדם, ולא יחשדו אותם אחרי שהאמינום עליהם מסתמא הם אנשים נאמנים". כך הוא מסביר את הגמרא שאומרת שלא מחשבים עם גבאי צדקה את הכספים, 'כי באמונה הם עושים' (ט ע"א).
סיכום: הגמרא קובעת שאסור לגבאי הצדקה לפרוט כסף עבור עצמם, דין זה יכול להיות מוסבר או בגלל שבענייני כספים יש יותר מקום לחשד, או כהרחקה יתירה שהטילו אותה על גבאי הצדקה שצריכים להיות נקיים מכל חשד. מאידך, אף על העם מוטל שלא לחשוד בהם ללא בסיס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
