ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.
מדוע קיים איסור ריבית דווקא בהלוואה? הרי, במקרה שאדם מוכר חפץ מסוים לאדם אחר, מותר לו להעלות את המחיר ולהרוויח מן המכירה (בכפוף להסכמת הקונה). מדוע, בניגוד לשאר התחומים הממוניים, אסור לאדם שמלווה כסף להרוויח מהלוואתו?
שאלה זו מתחברת להלכה נוספת המבחינה בין הלוואה להסכמים ממוניים אחרים:
הגמרא (ערכין כב. וכתובות פו.) דנה בחיוב החזרת הלוואה ומתלבטת אם יש חובה ממונית להחזיר הלוואה, או שמא זו רק מצווה, וכלשון הסוגיא: "פריעת בעל חוב מצווה". בכל סיטואציה עסקית אחרת, ברור שאדם חייב לפרוע את חובו, מדוע רק בהלוואה ישנו דיון שכזה? הרי אם אדם לווה מחברו, ברור שהוא צריך להחזיר את הכסף שלקח!
שאלות אלה מובילות ליסוד אחד. התורה קבעה שהלוואה = מענק. מצד אחד אפשרה התורה לאדם להרוויח כפי יכולתו (ולא הנהיגה כלכלה סוציאליסטית), אך מאידך, קבעה שעל האדם להלוות לחברו כשהשני נזקק. התורה קבעה שהלוואה זו תהיה מעין מענק ללווה, משום שהכסף איננו שייך באופן מוחלט לאדם שהרוויח אותו, אלא הוא בבעלותו של הקב"ה.
עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בדברי הגמרא ש"מִלווה להוצאה ניתנה". כלומר, כאשר אדם מלווה לאחר, הרי שהמעות הללו כבר אינן שייכות לו. בעוד שהלווה, אם ירצה, יכול לקדש בהן אישה, המלווה איננו יכול לעשות זאת. כאמור, הסיבה לכך היא שהמעות לאחר שניתנו ללווה 'להוצאה', כמענק, אינן של המלווה. לכן, כיוון שההלוואה היא רכושו של הלווה, אין כעת למלווה כל זכויות בהלוואה. משום כך, אם הוא נוטל ריבית הרי שהוא גוזל את הצד השני (כך שמעתי ממו"ח הרב בלומנצויג שליט"א).
יסוד זה מבואר באור החיים (שמות כב, כד):
"אם כסף תלווה" – אם יש לך כסף יותר מכפי צרכיך, עד שאתה יכול גם להלוות, דע כי "את העני עמך" – את חלקו של העני אתה מחזיק.
ההבנה המקובלת היא שהרכוש הוא של האדם, ובנסיבות מסוימות עליו לתת ממנו לאחר. העיקרון שהזכרנו הופך את התמונה: הרכוש איננו בדיוק של האדם המחזיק בו, אלא "את חלקו של העני אתה מחזיק". הכסף שנדרש לצרכיו הוא מחזיק ברשות גמורה, אך יתרת הכסף שיש לאדם, היא למעשה פיקדון בידו, ועליו להעביר אותו למי שנזקק לכך.
ייתכן שרעיון זה גלום במלה "צדקה". המלה צדקה מתפרשת בדרך כלל במובן של "נדבה לנצרכים" (אבן שושן, ביאור 4). אולם, מקורה של המלה הוא דווקא בשורש צ,ד,ק. צדק פירושו "יושר" (אבן שושן, ביאור 1). כלומר, הנותן צדקה, לא מעניק לעני מטוב לבו, אלא הוא עושה צדק ופועל לפי מידת היושר! כאמור, גם דיני הלוואה הם חלק מתפיסה זו של הצדק!
מצד אחד, התורה איננה מנהלת כלכלה סוציאליסטית. אין שאיפה וציפייה שכולם יהיו שווים, אלא כל אחד יכול להרוויח בהתאם להצלחתו. אולם, ישנה שאיפה לכך שיהיה מספיק כסף בעולם, בכדי שתהיה אפשרות לעזור לכל האנשים שחסרים להם צרכים בסיסיים. גם בשיטה הקפיטליסטית, מדינות רבות בעולם הן מדינות רווחה. אולם, פעמים רבות, המניע למדיניות הרווחה הוא שימור הקפיטליזם מחשש למהפכות של ההמון. בניגוד לכך, בכלכלת התורה, מדיניות הרווחה היא חלק בלתי נפרד מן השיטה הכלכלית. אדם יכול להרוויח ככל יכולתו, אבל רווח זה הוא פיקדון בידו, ועליו להשתמש בו על מנת לעזור לזקוקים לסיוע זה. תפיסה כלכלית זו, מטרתה היא שבסופו של דבר ייווצר עולם טוב יותר, מתוקן יותר ושמח יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
