ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאר ישוב כהן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שאר ישוב הכהן
"שנים רבות התמסרתי והתמסרת גם אתה להוצאת כתבי אבא, הרב הנזיר זצ"ל. עכשיו רציתי לבקש ממך: יש לי שיעורים רבים על שיר השירים שאני חושב שיש בהם עניין לציבור ואני מבקש להוציאם". שאלתי את הרב: מדוע דווקא על שיר השירים, הרי יש לרב כתבים רבים ברבים ממקצועות התורה? אולם הרב ביקש ממני למלא את דבריו. עסקתי בעריכת פירושו הייחודי לשיר השירים, כאשר הרב עובר על הדברים, מוסיף ומתקן.
בליל יום הזיכרון של אביו, הרב הנזיר זצ"ל, חמישה ימים לפני פטירתו, זכינו להוציא את הספר לאור עולם. נסעתי מבית הדפוס אל בית הרב בחיפה והגשתי לו את הספר שעליו עבד בשנותיו האחרונות – 'אהבת שי' על שיר השירים. הרב כבר היה חלש מאוד. בכוחותיו האחרונים דפדף בין דפי הספר ועיניו התמלאו דמעות התרגשות. כשיצאתי מביתו לא ידעתי שרק בעוד ימים ספורים יזכה להיפרד מן העולם במיתת נשיקה, שעליה רומז הכתוב בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו".
אולם עדיין לא מצאתי תשובה לפליאתי, מדוע הרב כל כך התעקש שאעסוק דווקא בכתביו על מגילת שיר השירים? בשעת ההלוויה, כשגדולי ישראל התאספו להספידו ולחלוק לו כבוד אחרון, הכתה בי המחשבה: הרי מגילת שיר השירים היא מגילת חייו.
מרן אור ישראל וקדושו, כפי שהקפיד הרב שאר ישוב כהן זצ"ל לכנות את הראי"ה קוק זצ"ל, מבאר שרבי עקיבא הוא זה שראוי לכנות את שיר האהבה שבין כנסת ישראל לבוראה "שיר השירים – קודש קודשים" (ידים ג, ה), כי תולדות חייו של רבי עקיבא כוללים את שלוש האהבות: האהבה הטבעית, אהבת האומה ואהבת הבורא (הקדמת הראי"ה למגילת שיר השירים). שלוש האהבות הללו הן מגילת חייו של הרב שאר ישוב כהן זצ"ל.
האהבה הטבעית: כל מי שראה את הקשר המיוחד בין הרב זצ"ל לרבנית נעמי תיבדל לחיים, הבין מהי אהבה. זכורני שבכל פעם שהיו נוסעים יחד, למרות שהיה נכה מלחמה והייתה קשה לו העמידה, הרב היה עומד ומחכה עד שהרבנית תתיישב ברכב, בודק שהיא מרגישה בנוח ורק אז נכנס ומתיישב גם הוא. לא היה זה רק כבוד חיצוני, אלא ביטוי להקשבה ולהערכה עמוקה שהייתה אצלו לרבנית, לעמדתה בעניינים אישיים וציבוריים, ולדבריה. כך גם הדריך את תלמידיו ואת הזוגות, שחלקם אינם שומרי תורה ומצוות, שבאו אליו להדרכה לפני הנישואין – נהגו כבוד מופלג זה בזה. הספידו ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "למדתי ממנו הרבה מאוד איך להתייחס לבת הזוג".
אהבת האומה: מנערותו הקדיש הרב את חייו למען האומה. הוא סיכן את חייו בלחימה במחתרות בשלטון הזר, בלחימה נואשת על חירותה של ירושלים שבין החומות ומקום המקדש במלחמת השחרור, תוך שהוא נפצע קשה ונופל בשבי הירדני. מאז שחרורו הקדיש את חייו לבניינה הרוחני של האומה, בשרתו כרב צבאי, בעומדו בראש מכון הרי פישל להכשרת דיינים ורבנים מכל גוני הציבור הדתי, בכהונתו כרבה הראשי של חיפה ובפעילותו הציבורית, שבה עמד לפני שועי עולם בבקשה על עמו.
אהבת הבורא: מינקותו בבית הרב הנזיר זצ"ל, פיעמה ברב זצ"ל אהבת הבורא. עד בחרותו נהג בכל מנהגי הנזירות כמנהג ביתו, ועסק רוב היום בתורה בחברותא עם אביו הקדוש. בארכיון הכתבים שלו שמורות מחברות חידושי תורה על מסכתות הש"ס שאת חלקם כתב כשהוא מתחת לגיל עשר. מתוך חבלי הלידה האיומים של תקומת מדינתנו, בזמן מלחמת הקוממיות, פעל להקמת מסגרת לבני הישיבות שתאפשר לחימה עם לימוד תורה. כמה פעמים הדגיש בפניי: "אם יש לי זכות בבית דין של מעלה, אני חש שזה הסיוע שלי להוצאת פסק ההלכה של הרצי"ה קוק בחוברת 'למצוות הארץ', שהיה אחד מאבני היסוד להקמת ישיבות ההסדר". במהלך חייו פעל רבות להרמת כבוד התורה ולקרב רחוקים לאביהם שבשמיים.
"ותשחק ליום אחרון" - דבקותו בלימוד התורה עד אפיסת הכוחות ממש, כפי שראיתיו בימיו האחרונים, הייתה מופלאה. גם כשהיה חלש מאוד ולא יכול היה ללכת, היו נושאים אותו לבית הכנסת בגלל הקפדתו הגדולה על תפילה במניין. יום קודם פטירתו עוד זכה לברך את המתפללים בברכת כהנים, שעל קיומה בחיפה ובערי הצפון נאבק רבות בחייו. ביומו האחרון, כאשר כבר לא יכול היה הרב זצ"ל לדבר, רמז לעוזרו שיניח לו את התפילין שהכין לו אביו בקדושה ובטהרה, לבל ייפטר מהעולם בלי המצווה.
וביום ג' באלול, כשנתעלה הרב לישיבה של מעלה, פסענו אנו, תלמידיו, אחרי מיטתו של מורנו ורבנו, שריד אחרון לגדולי הרוח שזכו ליהנות מזיו פניו ומתורתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, כשאנו מלווים את שירת חייו, ובפינו "שיר השירים אשר לשלמה, יישקני מנשיקות פיהו", "שאר ישוב, שאר יעקב, אל אל גיבור".
הכותב הוא מעורכי כתביו של הרב שאר ישוב כהן ואביו הרב הנזיר במכון "נזר דוד" בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
