ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה – וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר; כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ; כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה. (דברים כא, טו־יז)
ההיגיון בדין זה ברור. הבכור זוכה בנתח כפול מן הירושה. דין זה משמיענו שהדבר אינו נתון לשיקול דעתו של האב. האב אינו יכול להחליט להעביר את זכות־היתר הזו לבן אחר. ובפרט אסור לו לעשות זאת מתוך העדפה כלפי בנה של הרעיה שהוא אוהב יותר.
עד כאן הכול ברור. הבעיה היא שדין בן האהובה ובן השנואה עומד לכאורה בניגוד חד לאחד הסיפורים המרכזיים בתורה – סיפור יעקב ושתי נשיו, לאה ורחל. התורה עצמה טורחת להדגיש זאת בשותלה רמזים לשוניים עבים הקושרים בין הסיפור שבספר בראשית לבין המצווה שבספר דברים. אחד הרמזים הללו הוא צמד ההפכים "אהובה" ו"שנואה" החוזר ונשנה במצווה שלנו: במילים אלו עצמן מתאר הכתוב בספר בראשית את לאה ורחל. המילה "שנואה" מופיעה רק שש פעמים בתורה כולה. פעמיים ביחס ללאה, וארבע פעמים בדין שבפרשתנו.
ויש זיקה מילולית נוספת בין המצווה לבין הסיפור, חזקה אפילו יותר. הביטוי המיוחד "ראשית אונו", המתאר את הבכור כראשית כוחו של אביו מולידו, מופיע בתורה רק פעמיים: אצלנו, וביחס לראובן, בכורה של לאה, בברכות יעקב לבניו: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי".
לנוכח ההקבלות התכניות והלשוניות הללו, כל קורא קשוב יזהה על כורחו ממש את המצווה שבספר דברים כפרשנות שלאחר־מעשה על התנהגותו של יעקב כלפי בניו. אלא שכאמור – התנהגות זו של יעקב הפוכה מזו שנדרשת במצווה. יעקב העביר גם העביר את הבכורה מראובן, בכורו האמתי, בנה של לאה האהובה־פחות, ליוסף, בנה הבכור של אשתו האהובה רחל. כך אמר ליוסף: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה – לִי הֵם: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח, ה). כלומר, יוסף יקבל חלק כפול בירושה, על ידי החשבת כל אחד משני בניו כבן של יעקב: כשבט משבטי ישראל. ראובן אמור היה לקבל נחלה כפולה – והנה דווקא יוסף זוכה לכך.
קרוב אליך (650)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
315 - החסיד והסולטן
316 - לא על האהבה לבדה
317 - בדרך הביתה
טען עוד
אברבנאל מציע הסבר אחר. הוא אומר שיעקב העביר את הזכות לכפל ירושה מראובן ליוסף כי ה' אמר לו לעשות כך. ואם כן, המצווה בספר דברים מרמזת לסיפור בספר בראשית כדי להבהיר שמקרה יוסף היה יוצא דופן, לא תקדים.
פתרון שלישי מציע רבי עובדיה ספוֹרנו. לדבריו, האיסור שבספר דברים חל רק כאשר העברת הבכורה נעשית משום שהאב אוהב אישה אחת יותר מצָרתה. הוא אינו חל כאשר הבכור נאשם בחטא חמור וראוי לעונש של שלילת הבכורה. ראובן הוא הבכור – אך הוא נענש כי חילל את משכב אביו. בספר דברי הימים הדבר אמור במפורש: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה" (דברי הימים א' ה, א).
ואולי אפשר להציע פתרון מסוג אחר. התורה מיוחדת בכך שהיא, בעת ובעונה אחת, ספר חוקים (וזה פירושה הראשי של המילה תורה, מלשון הוראה) וספר היסטוריה. בכל התרבויות האחרות, אלו הן שתי סוגות נבדלות. ישנו החוק, שהוא מענה לשאלה "מה מותר, מה צריך ומה אסור לעשות?"; וישנה ההיסטוריה, שהיא תשובה לשאלה "מה קרה?". שתי מלכויות של תוכן שאין האחת מהן נוגעת בחברתה.
לא כן ביהדות. במקרים רבים, במיוחד במה שקרוי בתורה "משפט", כלומר הדין האזרחי, יש חיבור בין חוק להיסטוריה, בין מה שקרה לבין מה שצריך לעשות. התורה רואה בעבר מדריך לעתיד: לפעמים על דרך החיוב, אך לפעמים על דרך השלילה. ספר בראשית אומר לנו, בין היתר, שההעדפה שיעקב נקט בבית – כלפי רחל על חשבון לאה, וכלפי יוסף על חשבון ראובן – גרמה למתח בלתי פוסק. היא גרמה לכך שהאחים מכרו את יוסף וכמעט שהרגוהו.
יעקב עשה מה שעשה מתוך אהבה. אבל האהבה אינה חזות הכול. גם צדק חייב להיות, וגם שוויון בפני החוק. הכרחי שכולם ירגישו שהחוק וההוגנות נמצאים באותו צד של המתרס. אי אפשר לבנות חברה על האהבה לבדה. האהבה מאחדת, אבל היא גם מפלגת. היא מותירה מאחוריה את האהובים־פחות, המרגישים נטושים, זנוחים, מבוזים, "שנואים". בהתהלכה לה יפה וקורנת ובוערת, היא עלולה להתוות שובל חרוך של מריבות וקנאה ולחולל מערבולות של אלימות ונקמה.
זהו הדבר שהתורה אומרת לנו ביוצרה זיקות מילוליות בין החוק שבפרשתנו לבין סיפורם של יעקב ובניו בספר בראשית. היא מלמדת אותנו שהחוק איננו שרירותי. חוק הוא גם תיקון, הוא דרך להחזיר למוטב את מה שהשתבש בעבר. אנחנו צריכים ללמוד לאהוב; אבל אנחנו צריכים גם לדעת את מגבלותיה של האהבה ולהכיר בחשיבותם של הצדק וההוגנות במשפחה ובחברה.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך יוצרים את השבת ?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
