פורים המשולש | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות פורים

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יצחק בן אסתר

4 דק' קריאה

השנה שחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים לעשות בירושלים "פורים משולש" – פורים שחל בשלושה ימים: בשישי, שבת וראשון. ומכיון שיש הרבה מנהגים ושיטות בדין זה, והרבה פוסקים ראשונים ואחרונים דנו בזה, על כן נביא את המנהג המקובל למעשה (ועיין בקונטרס היחיאלי על הלכות פורים):
יש ששה דינים הנוהגים בכל פורים, ובפורים המשולש מחלקים אותם לשלשה חלקים, ובכל יום מקיימים שניים מהם, וזה סדרם: א.ביום שישי – י"ד באדר: קריאת המגילה בלילה וביום, ומתנות לאביונים ביום (כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה). ב.ביום שבת – ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק", ו - "על הנסים" (ראה להלן מתי אומרו) ג.ביום ראשון – ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.

לדעת הרב טקוצ'ינסקי גבול ירושלים הוא עד 'שערי צדק' הישן. אבל לדעתנו כל מה שמחובר לירושלים נחשב כירושלים. וכתוב "עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק" – לא עד תחילת דמשק, אלא עד קצה דמשק.

אכילה ושתיה לפני קריאת המגילה
השנה תחול תענית אסתר ביום חמישי י"ג באדר, ובסיום התענית לאחר תפלת ערבית קוראים את המגילה, והשנה גם בירושלים קוראים את המגילה לאחר התענית היינו בליל י"ד באדר כמו כל העולם. מהדין, אדם שחייב לקיים מצוה, אסור לו לאכול לפני עשיית המצוה. אבל זקן, חולה וחלש שצמו וכן שליח ציבור שצריך לקרא את המגילה, מותר להם לאחר תפלת ערבית ולפני קריאת המגילה לאכול מזונות, אבל לא יאכלו יותר מכביצה, וכן מותר להם לשתות, אבל לא ישתו משקה חריף. ואם מרגיש החזן צורך לשתות משקה חריף כדי לצחצח את גרונו – מותר, אבל ישתה מעט ולא שיעור רביעית (עיין שו"ע תרצ"ב סעי' ד' ולמש"ב וכה"ח שם).

אין קוראים במגילה בשבת
השנה חל יום ט"ו באדר בשבת, ובירושלים קוראים את המגילה כמו בכל העולם בי"ד באדר לילה וביום וכדלעיל. והגמרא אומרת (מגילה דף ד' ע"ב) שאין קוראים מגילה ביום שבת. מאי טעמא? אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה, גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים, והיינו טעמא דשופר, והיינו טעמא דלולב. רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה (רש"י: לקבל מתנות האביונים ואי אפשר בשבת). לכן כשחל פורים ביום שבת דוחים את קריאת המגילה ליום אחר.

דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל- ראש ישיבת 'פורת יוסף', היה שואל, אם יחול ליל פסח בשבת, מדוע איננו דוחים את מצות אכילת מצה, כמו שאם יחול סוכות או ר"ה או פורים בשבת שאנו דוחים את נטילת לולב, או תקיעת שופר או מקרא מגילה, ליום אחר? ואין לומר כיון שכולם יודעים לאכול אין כאן חשש. אלא התשובה היא, מפני שיש בה חיוב דאורייתא, היינו אכילת מצה בערב פסח היא מדאורייתא, ואין אפשרות לקיים זאת לא לפני כן ולא אחרי כן, כי כתוב "בערב תאכלו מצות".

אם תחול מילה ביום שבת – לא דוחים ומלים בשבת. ואומרים התוס' (מגילה דף ד' ע"ב ד"ה ויעבירנה): "אבל מילה בשבת אין לדחות דהא חמירא שכן נכרתו עליה י"ג בריתות וגם אין אדם מל אלא אם כן הוי בקי דסכנה יש בדבר".

אמירת על הנסים
ביום שבת ט"ו באדר – בכל תפילות השבת ערבית, שחרית מוסף ומנחה אומרים "על הנסים" במקומה, בברכת "מודים". בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים במקומה ב"נודה לך". והספרדים – מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן", וכך יאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו במים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'".

ביום ראשון ט"ז אדר – אין אומרים "על הנסים" לא בתפלה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד ב"הרחמן" כנוסח המובא לעיל.

אורה ושמחה וששון ויקר
וכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". אומרת הגמרא (מגילה דף ט"ז ע"ב): "אמר רב יהודה, אורה - זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה - זה יום טוב וכן הוא אומר ושמחת בחגך. ששון - זו מילה, וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך. ויקר - אלו תפלין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ואומר רש"י "ועל כל אלה גזר המן", היינו שגזר שלא ילמדו תורה, ולא יקיימו יו"ט, ולא ימולו את הבנים, ולא יניחו תפילין (עי"ש).

הארה של יום פורים
בכל יום פורים יש הארה מיוחדת בשמים. ודנו חכמי המקובלים בדורנו ושל הדור הקודם מתי יש הארת פורים האם רק ביום שישי או ביום שבת או ביום ראשון ולכל אחד שיטה משלו. ואנו אומרים שהארה של פורים היא בכל שלשת הימים, אלא שביום שישי ההארה גדולה יותר.

מלאכה ביום ראשון – מי שגר בירושלים ומוכרח לעבוד ביום ראשון, יעבוד חצי יום, ובחצי השני יקיים את סעודת פורים ויאכל וישתה, זה לפי הפשט, אבל לפי הקבלה יקיים את הסעודה בבקר.

ברכת "הרב את ריבנו"
הקורא את המגילה ביחיד או שאין עימו עשרה לדעת השו"ע מברך את כל הברכות, היינו ג' ברכות לפני הקריאה שהם: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", ו"שהחיינו", ולאחריה מברך "הרב את ריבנו" (שו"ע סי' תרצ"ב סעי' א'). ולדעת הרמ"א לא יברך ברכה אחרונה אלא אם יש עימו עשרה. וכתב הבא"ח: "הקורא יחיד יברך גם ברכה אחרונה של המגילה, וכן המנהג פה עירנו וכן ראוי לנהוג בכל מקום ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו" (בא"ח תצוה אות יג. הגמרא במסכת מגילה דף ה' ע"א דנה האם כשקריאת המגילה אינה בזמנה יברך או לא, ועיין לתוס' שם בד"ה הוה עובדא).

בנוסח ברכה זו כתוב "בא"ה וכו' הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, המשלם גבול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו" - כל זה מתייחס אל העבר, וחותמים: "בא"ה הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע". אנו אומרים, רבש"ע כמו שנקמת נקמתנו, גם עכשיו יש לנו המנים ושונאים ומשטינים ורשעים שרוצים רק להשמיד, ואנו רוצים "האל המושיע" - אף אחד אינו יכול לעזור לנו אלא אתה, ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ואח"כ אומרים ג' פעמים: ארור המן. ברוך מרדכי. ארורה זרש. ברוכה אסתר. ארורים כל הרשעים. ברוכים כל ישראל. וגם חרבונה זכור לטוב.

וגם חרבונה זכור לטוב
יש מי שאומר שאליהו הנביא בא בדמות חרבונה, ולכן אומרים 'זכור לטוב'. ויש אומרים שחרבונה היה בהתחלה לצידו של המן, ולאחר שראה שמזלו של המן לא טוב, הלך לצידו של מרדכי. ואעפ"כ מאחר ועל ידו נתלה המן הוא זכור לטוב.

ויהי רצון, שעוד לפני פורים הקב"ה ישלח לנו גואל צדק ויגאלנו, "ישראל נושע בה' תשועת עולמים", ויש שרוצים לחלק אותנו ולנתק אותנו אבל "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב" (תהלים צד, יד), ונזכה לגאולה שלמה בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.

קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

הלכות פורים