בשנה זו נקרא את פרשת "בא" בשבת הקרובה , והיא תהיה בחינת מבשרת את ט"ו בשבט שיחול בשבת
שלאחריה – בפרשת בשלח. והנה, לקראת סיומה של פרשתנו מובא פסוק הטומן בתוכו הבטחה אלוקית
המתחדשת כאן שוב בלוויית אזכור שבועת ד' למתן/ מתנת הארץ לעמו. ככתוב:בפסוק : "והיה כי יביאך... אל
2 ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך"
)שמות, י"ג, י"א(. כמובן שביום חמישה עשר בחודש שבט
3 אנו מציינים קשר מעשי בין מצוות התורה התלויות בארץ ישראל
, שעה שעם ישראל הוא זה המקיים אותן דווקא
כאן בארצו, תורת ישראל, על ידי עם ישראל, בארץ ישראל.
מרן הרב קוק זצ"ל, מתייחס לכינויה של הארץ בפסוקים אלו כ'ארץ הכנעני' דווקא. וקושר זאת עם סגולת ארץ
ישראל ועם תפקידו של עם ישראל.
4 הארץ נקראת כנען. כשמו של "האיש המקולקל והמקולל, אוצר הכיעור והזוהמה והשפלות האנושית".
ביטויים
המופיעים אצל מרן הרב זצ"ל , והם אמנם מגבירים את התמיהה שלנו על מה ולמה בחרה התורה להעניק לארץ
המובטחת לעם ישראל, דווקא את השם הזה מכל האפשרויות האחרות הקיימות ,. ואפשר שאולי גם אנו נשוב
ונתמה, מאידך גיסא, מנין זכות זו לאדם, הנושא שם זה, שתיקרא 'ארץ הקודש' בשמו?
כתשובה לשאלות אלו מצביע מרן הרב זצ"ל שארץ ישראל היא בעלת הסגולות החיות העליונות. היא יסוד
הקדושה העליונה ביותר המתגלה בעולם ובכוחה אם כן להפוך את התוכן הרע והמקולקל ביותר - לטובה ולברכה
! ועל כן 'כנען' שהיא, כאמור לעיל , מקום השפלות האנושית. גנוז בה אוצר חיים נעלה מאוד. אוצר של אור
שטמון בחושך. ורק הכוח הנעלה- שמקורו ביסוד האורה העליונה, יסוד שבועת עולמים בדבר ד'- שמוטבע בסגולת
הארץ הפנימית, הוא זה שיכול להתגלות, אך ורק על ידי עמו של ריבון העולמים. עם הממשיך את יסוד הקדושה
מן העבר, מאבות העולם, ומביאה עד לעתיד - עד דור אחרון.
זה היסוד לבחירה הנפלאה של העם והארץ. יחדיו. והוא המקושר ביסוד של תולדות העם, ומופיע לאורך הדורות.
הן לארץ והן לדרים עליה. והוא הנובע מהברית והשבועה. ככתוב בפסוק: " והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ...
5 כאשר נשבע לך ולאבותיך"
.
בתכונת סגולת הארץ יש תוכן יסודי שאינו משתנה. אותו קשר רוחני ואמיץ של האבות והבנים יחדיו. ולעם ישראל
ולכל אחד מבניו הכוח למזג את היחס של הכנעניות, של הארץ כולה, להפוך אותו ולהעלותו אל מרום הקודש. ועל
6 כן הוא המסוגל )מלשון סגולה וגם בעל יכולת מעשית( 'להוציא ממסגר - עני'.