מכיוון שיש אנשים שאומרים בשם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, דברים שאין להם שחר ביחס לצורת המאבק לשמירת א"י בידינו, אני רוצה לצטט את דבריו כמו שהם, וכל אדם ישר ייווכח בעצמו מה באמת היתה דעתו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל.
תחילה הערה מקדימה: מורנו ורבנו הרב צבי יהודה היה איש אמת ושפת אמת תכון לעד. הוא מעולם לא חזר מדבר שאמר בכל נושא שהוא. עמדותיו היו קבועות ומוצקות ללא כל שינוי.
בספר "ארץ הצבי" רוכזו דברי רבנו במערכה על שלמות ארצנו, ואלו דבריו שם בעמוד י"ט בקריאה "לא תגורו", לאחר מלחמת ששת הימים:
ואלו דבריו בעמוד כ"ג:
ובעמ' ל"ח כתב לשר הביטחון:
על הדברים האלה הרב חזר מאות פעמים. על האיסור של מסירת קרקע לגויים ועל חובת מסירות נפש על זה. על כן ברורה בהחלט דעת הרב צבי יהודה שלכל יהודי, בין אזרח, בין חייל, בין שהוא שר בממשלה או קצין בצבא, חל איסור גמור להשתתף במעשה של פינוי יהודים מאדמתם על מנת להעביר המקום לנוכרים ועליו להקריב לשם כך הרבה עד מסירות נפש. כל הפלפולים והחילוקים שנאמרים עכשיו להתיר לחייל לעבור באיסורים אלו הם ההפך הגמור מכל מה שחינך אותנו מורנו ורבנו שנים על גבי שנים.
הרב צבי יהודה, אוהב העם והמדינה, שראה במדינה קודש, סבר שקיום פקודה שכזו זה הרס המדינה וסירוב הוא בניין המדינה. ועל זה נאמר: סתירת זקנים בניין ובניין צעירים סתירה.
תחילה הערה מקדימה: מורנו ורבנו הרב צבי יהודה היה איש אמת ושפת אמת תכון לעד. הוא מעולם לא חזר מדבר שאמר בכל נושא שהוא. עמדותיו היו קבועות ומוצקות ללא כל שינוי.
בספר "ארץ הצבי" רוכזו דברי רבנו במערכה על שלמות ארצנו, ואלו דבריו שם בעמוד י"ט בקריאה "לא תגורו", לאחר מלחמת ששת הימים:
"חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים וכו'". "אין שום צד היתר לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים ח"ו לצמיתות בהחלט. ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול בישראל ועל כל איש צבא בישראל למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז ומן השמים יסייעונו ..."
"ולפיכך כל מה שייעשה בזה, בניגוד ובקלקול לשלימות תורת ישראל ותוקף ביטחון ישראל, אם מצד שיבושי מדינאים או מצד היסוסי תלמידי-חכמים, הוא בטל ומבוטל מעיקרא ולעולם, בכוחם של כל ישראל, מעתה ועד עולם, ואין לכל זה שום ערך משפטי וממשי, ואי עבדי לא מהני, ד' צ' עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה".
"ולפיכך כל מה שייעשה בזה, בניגוד ובקלקול לשלימות תורת ישראל ותוקף ביטחון ישראל, אם מצד שיבושי מדינאים או מצד היסוסי תלמידי-חכמים, הוא בטל ומבוטל מעיקרא ולעולם, בכוחם של כל ישראל, מעתה ועד עולם, ואין לכל זה שום ערך משפטי וממשי, ואי עבדי לא מהני, ד' צ' עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה".
ואלו דבריו בעמוד כ"ג:
"בפתחי תשובה המאסף לכל מחנות הפוסקים וכו' קיי"ל כרמב"ן, אביהם של ישראל, כי מצוות כיבוש הארץ היא מצווה מן התורה לכל הדורות".
"ביחס לכפיה מצד מי שהוא שמעבירנו על חוקי הבוחר בעמו ישראל ונחלתו ברוך הוא, הננו מצווים כולנו במסירות נפש ייהרג ואל יעבור ונקדשתי בתוך בני ישראל אפילו על ערקתא דמסאנא וק"ו על מצווה של תורה של יישוב וישיבת א"י השקולה בדברי חז"ל ככל מצוותיה של תורה".
"ביחס לכפיה מצד מי שהוא שמעבירנו על חוקי הבוחר בעמו ישראל ונחלתו ברוך הוא, הננו מצווים כולנו במסירות נפש ייהרג ואל יעבור ונקדשתי בתוך בני ישראל אפילו על ערקתא דמסאנא וק"ו על מצווה של תורה של יישוב וישיבת א"י השקולה בדברי חז"ל ככל מצוותיה של תורה".
ובעמ' ל"ח כתב לשר הביטחון:
"הנני חוזר ומזכיר לך... על יהודה ושומרון תהיה גם מלחמה פנימית, וכאשר העם כולו יתקומם בזה נגד הממשלה הזו, כמובן שהנני עם העם כולו ועם תקומת דבר ד' אלוקי ישראל וניצחו על עמו ונחלתו. ולא עם הממשלה בכישלונה".
על הדברים האלה הרב חזר מאות פעמים. על האיסור של מסירת קרקע לגויים ועל חובת מסירות נפש על זה. על כן ברורה בהחלט דעת הרב צבי יהודה שלכל יהודי, בין אזרח, בין חייל, בין שהוא שר בממשלה או קצין בצבא, חל איסור גמור להשתתף במעשה של פינוי יהודים מאדמתם על מנת להעביר המקום לנוכרים ועליו להקריב לשם כך הרבה עד מסירות נפש. כל הפלפולים והחילוקים שנאמרים עכשיו להתיר לחייל לעבור באיסורים אלו הם ההפך הגמור מכל מה שחינך אותנו מורנו ורבנו שנים על גבי שנים.
הרב צבי יהודה, אוהב העם והמדינה, שראה במדינה קודש, סבר שקיום פקודה שכזו זה הרס המדינה וסירוב הוא בניין המדינה. ועל זה נאמר: סתירת זקנים בניין ובניין צעירים סתירה.
