ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
"בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ואף יין ענבים ותאנים... ומביאים ירושלם ביום השבת... והצורים ישבו בה, מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם. ואריבה את חורי יהודה ואומרה להם: מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת? הלוא כה עשו אבותיכם, ויבא אלוקינו עלינו את כל הרעה הזאת... ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת" (נחמיה יג, טו יח).
בהמשך הפעיל נחמיה את סמכותו החוקית והפסיק את התופעה לגמרי.
לאחר אלפיים שנות גלות, חזרנו לארצנו באורח פלא ונגד כל הסיכויים, כהבטחת התורה והנביאים, ושוב עלו מאבקים על צביון השבת, הפעם בעיר העברית הראשונה. כבר בימי המנדט היה מאבק טעון במיוחד, מכיוון שכל צד רצה להטביע את חותמו בשאלה איך ייראו ערים עבריות חדשות מכאן ואילך. לכולם היה ברור שתל אביב תהיה המודל לחיקוי בכל הארץ. תל אביב גם הייתה חלון הראווה של היישוב המתחדש בארץ ישראל, כלפי העולם היהודי, ובכלל. גם היום תל אביב איננה אי בודד ומנותק, אלא מודל לכל הארץ ומשדרת לעולם כולו מהי דמותה של המדינה היהודית.
הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, הראי"ה קוק, הבהיר כי הלאומיות היהודית מחייבת את נושאיה ביתר שאת בשמירה על דת ישראל, שעמה היא מזוהה וממנה היא נובעת בכל שנות ההיסטוריה. לכן השמירה על כבוד הדת בפרהסיא מחייבת גם את מי שלא שומרים מצוות בחייהם הפרטיים. כך כתב למאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב, שהיה מקורב אליו, בקשר ל"חוקת השבת" בתל אביב: "אני מוצא שהדרישה... היא דרישה אזרחית עברית גמורה ולא דרישה דתית. בתור אזרחים עברים בארץ העברית אנו דורשים שדת ישראל תהיה מוכרת בזכותה הרשמית, וזה מחייב שבעניינים של ציבוריות ושל פרהסיא תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית. פחות מזה לא יוכל לדרוש כל איש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו".
דיזנגוף אכן תמך בחוקת שבת, לאו דווקא מהצד ההלכתי אלא מהצד הלאומי. בשנת 1926 חוקקה העירייה חוק לסגירת עסקים והפסקה מוחלטת של תחבורה בשבת. לאחר שנתיים פנה בעל בית קפה יהודי לבית המשפט המנדטורי, וזה ביטל את החוק העירוני בטענה שהוא נוגד את חופש המצפון והדת. בשנת 1932 נוסח חוק מתון יותר שהשבית רק את התחבורה הציבורית העירונית.
המשורר הלאומי ח"נ ביאליק תמך באווירת השבת המסורתית וארגן את מסיבות עונג שבת ב'אוהל שם', אלא שהוא עצמו ננזף על ידי דיזנגוף מכיוון שהאירוע היה מלווה בנגינת קונצרט. דיזנגוף כתב לביאליק שחילול שבת בפרהסיא יהפוך "את עירנו כפורט-סעיד (עיר הנמל המצרית שהייתה גם היא תחת שלטון האנגלים ונודעה כמרכז בילוי), שם הכול מותר, בלי גבול ובלי חוק".
דיזנגוף טען ששמירת השבת פירושה שמירה של הצביון "העברי הלאומי של העיר" שתושביה הגיעו ממקומות שונים, ו"ליכודם ומיזוגם לחטיבה לאומית ציבורית אחת". העירייה הגדירה במודעותיה את השבת כ"אות הסולידריות הלאומית שלנו הנפלאה", ואת מחללי השבת בפרהסיה האשימה בפגיעה בנפש האומה (על פי הספר 'להכות שורש', והמאמר 'דת ופרהסיה בתל אביב המנדטורית', ענת הילמן, קתדרה 105, 2002).
לצערנו מאז ימי הרב קוק ודיזנגוף, מעמדה של השבת בכל הארץ, ובתל אביב בפרט, הולך ומידרדר. המאבק הנוכחי נראה כאחד הגורליים ביותר, בין פורט סעיד לעיר עברית.
שמירת השבת אינה עניין של "פגיעה ברגשות הדתיים". אמנם קיימים מאבקים למניעת חילול שבת ליד ריכוזים של אוכלוסייה דתית, אבל הנושא העיקרי הוא לא פחות מאשר שאלה קיומית. מי שחרד לעצם קיומה של המדינה, אינו יכול להישאר אדיש כשהשבת נרמסת בפרהסיא בקצב הולך וגובר. הנדון שלפנינו אף עולה בחשיבותו על כל נושא אחר – דמותה ועצם קיומה של מדינת היהודים.
את חילול השבת כדי למלא סיפוקים מיידיים, ניתן לדחות כדרך שדוחים כל רצון פרטי שמתנגש בצורכי הכלל. זכותו של הפרט למילוי רצונו מוגבלת בכל חברה, במגבלות שונות, והפרט צריך לבטל את רצונו מפני הכלל. הצורך הכללי הוא שגם לבעלי העסקים ועובדיהם תהיה מנוחה.
אך ישנם קולות הנושאים את אידיאולוגית החופש, מציגים אותה כשוות ערך לחשיבות קדושת השבת, וקוראים ל"פשרה מידתית" בין האידיאולוגיות.
מעשית, זהו מצג שווא. הכול יודעים את משמעותה ההרסנית של שיטת הסלאמי הזאת שתהפוך את בעלי העסקים לעבדים נרצעים. בשלב ראשון "רק X עסקים פתוחים", רק בתל אביב ולא במקומות אחרים, כאילו ניתן באמת להגביל את התופעה, שתוך זמן קצר תתפשט לכל העסקים ובכל הארץ, בלי מעצורים. אך גם אם חילול השבת בפרהסיא יישאר מוגבל, הרי הוא סותר נדבך נוסף באופייה היהודי של המדינה, ומשמעותו עמוקה והרסנית.
אם נשכיל לנהל אותו בתבונה, בחקיקה ובהסברה, באומץ ובעמידה נחושה על יסודות חיינו הלאומיים והרוחניים, נאיר קרן אור ותקווה להמשך שגשוג קיומנו בארץ הקודש.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
