ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש שו"ת "במראה הבזק"

אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת

--- ---שבט תשע"ז
לחץ להקדשת שיעור זה
רומא, איטליה Rome, Italy
אדר תשס"ג

אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת עד ליום שני

שאלה
באיטליה, כלל סידורי הקבורה נעשים על ידי סוכנויות, שתפקידן לסדר את כל צרכי הקבורה, ובתוכם הסעת המת לבית קברות, הבאת איש דת מתאים וכריית קבר. בתוך פעילויות הסוכנות דואג בא כוחה לאישור מתאים מהעירייה לקבורת המת.
לענייננו, הקהילה היהודית מודיעה לסוכנות שרחמנא ליצלן מת אדם משורותיה. נציג הסוכנות מגיע למשרדי הקהילה ונוטל אישור שאין עיכוב מצד הקהילה לקבור את פלוני. מסמך זה מובא לעירייה על ידו, וכך הוא משיג את רישיון הקבורה, שמאפשר לו להמשיך בעבודתו ולסיים את ארגון כל צרכי המת והלווייתו.
שאלתנו נוגעת למקרה שבו נפטר יהודי בשבת. משרדי העירייה פתוחים בשבת עד 12:00 בצהרים, אך למחרת, ביום ראשון, הם סגורים, כך שעד כה נותר המת ללא קבורה עד יום שני.
כיצד עלינו לנהוג כדי לפתור בעיה זו?

תשובה
הצעתנו היא לפעול בדרך הבאה:
א. להודיע לסוכנות בשבת (ללא חילול שבת) שנפטר יהודי בקהילה.
ב. בא כוח הסוכנות יגיע למקום שבו ייקבע מראש להניח את האישורים (כדי שלא יכנס למשרדי הקהילה בשבת), יקח אישור, והוא עצמו ימלא אותו (את שם הנפטר ואת התאריך) ללא שנאמר לו – כיוון שזו עבודתו והוא רגיל בזה 1 .
ג. הוא ילך לעירייה וישיג אישור 2 , והקבורה תתבצע למחרת.
כך אין בעיה של אמירה לנוכרי גם אם הגוי יגיע במכונית, שהרי "אדעתיה דנפשיה קעביד" 3 .
אין גם בעית הנאה מדבר שנעשה לצורך ישראל על ידי גוי בשבת, שהרי הוא לא עשה כדי שייהנה מזה ישראל בשבת 4 . ביום ראשון, כשתתבצע הקבורה, הרי עבר שיעור זמן "כדי שיעשו" 5 .
אין כאן חשש לחילול השם, כיוון שכל העניין מתבצע במשרדי העירייה בצנעא.




^ 1. מה עוד שאיסור כתיבה בלע"ז הוא מדרבנן לחלק מהפוסקים. אמנם ה"ביאור הלכה" (סי' שו סע' יא) דחה דעה זו כדעה יחידאית.
^ 2. עוד אפשר שדומה הדבר למה שפסק המחבר (שם סי' רנב סע' ד), כיוון שכאן השכר קצוץ וידוע מראש. ועוד, איננו אומרים לו לעשות זאת דווקא בשבת, אלא כדרך עבודתו יעשה זאת, כהרגלו. ואף-על פי שידוע שיעשה זאת היום, ואפשר לדמות למה שפסק "משנה ברורה" (סי' שז ס"ק טו), ובשו"ת "יחוה דעת" (סי' יז) העלה שכל שלא הזכיר "שבת" דעתו נוטה להתיר. ונוסיף עוד כי "שמירת שבת כהלכתה" (פרק ב סע' ד, כט) התיר לבקש מרופא נוכרי לכתוב תעודת פטירה בשבת כדי למנוע איחור בקבורה, וב"מלכים אומניך" (לגר"י זילברשטיין פרק י הערה ו) אסר.
^ 3. שו"ע (או"ח סי' רעו סע' ג), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק כז).
^ 4. הלא הקהילה כלל אינה זקוקה לאישור מהעירייה, ואין זה אלא מעין "מבריח ארי", משום שהשלטונות אינם מתירים לקבור ללא אישור. ומצאנו בספר "תורת היולדת" (עמ' קס) וב"ילקוט יוסף" (ג עמ' נח), שלעניין הנאה ממעשה שבת ציינו שיש מקום להקל מצד "דמבריח ארי" לא הוי הנאה אף לענין מעשה שבת. ועיין שם בדיון לגבי דלת אוטומטית שנפתחת על ידי הפסקת קרן אור בחילול שבת, אם מותר להיכנס.
ומצאנו להדיא בספר "נשמת שבת" (ב סי' עג) שהביא להיתר משמו של הרב דוד שמידל, שדימה זאת למה שמופיע בשו"ע (או"ח סי' שז, סע' כא בהגה): "מותר לומר לגוי עשה מלאכה לעצמך", שכן כל האישור נצרך מדינא דמלכותא ולצרכם. והעיר עליו המחבר שאף אנו נהנים מכך שסידרו לנו אפשרות לקברו. אבל נראה להקל כדעת הרב שמידל, ובמיוחד שכאן הגוי ממש "אדעתא דנפשיה עביד", שהרי ללא אישור לא יוכל להמשיך בפעולתו לסדר מקום הקבר ולארגן רב מהקהילה, ופעולות אלו יבוצעו במוצאי שבת כמובן.
^ 5. אלא שיש לפקפק בהיתר זה, כיוון שבלילה המשרד סגור וכן ביום ראשון ואי אפשר לומר שהמתנו "בכדי שיעשו".
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il