ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר תשס"ג
אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת עד ליום שני
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
267 - קניית חלקת קבורה בארץ ישראל שלא על מנת לקבור בה
268 - אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת
269 - שתל עצם מן המת
טען עוד
לענייננו, הקהילה היהודית מודיעה לסוכנות שרחמנא ליצלן מת אדם משורותיה. נציג הסוכנות מגיע למשרדי הקהילה ונוטל אישור שאין עיכוב מצד הקהילה לקבור את פלוני. מסמך זה מובא לעירייה על ידו, וכך הוא משיג את רישיון הקבורה, שמאפשר לו להמשיך בעבודתו ולסיים את ארגון כל צרכי המת והלווייתו.
שאלתנו נוגעת למקרה שבו נפטר יהודי בשבת. משרדי העירייה פתוחים בשבת עד 12:00 בצהרים, אך למחרת, ביום ראשון, הם סגורים, כך שעד כה נותר המת ללא קבורה עד יום שני.
כיצד עלינו לנהוג כדי לפתור בעיה זו?
תשובה
הצעתנו היא לפעול בדרך הבאה:
א. להודיע לסוכנות בשבת (ללא חילול שבת) שנפטר יהודי בקהילה.
ב. בא כוח הסוכנות יגיע למקום שבו ייקבע מראש להניח את האישורים (כדי שלא יכנס למשרדי הקהילה בשבת), יקח אישור, והוא עצמו ימלא אותו (את שם הנפטר ואת התאריך) ללא שנאמר לו – כיוון שזו עבודתו והוא רגיל בזה 1 .
ג. הוא ילך לעירייה וישיג אישור 2 , והקבורה תתבצע למחרת.
כך אין בעיה של אמירה לנוכרי גם אם הגוי יגיע במכונית, שהרי "אדעתיה דנפשיה קעביד" 3 .
אין גם בעית הנאה מדבר שנעשה לצורך ישראל על ידי גוי בשבת, שהרי הוא לא עשה כדי שייהנה מזה ישראל בשבת 4 . ביום ראשון, כשתתבצע הקבורה, הרי עבר שיעור זמן "כדי שיעשו" 5 .
אין כאן חשש לחילול השם, כיוון שכל העניין מתבצע במשרדי העירייה בצנעא.
^ 1. מה עוד שאיסור כתיבה בלע"ז הוא מדרבנן לחלק מהפוסקים. אמנם ה"ביאור הלכה" (סי' שו סע' יא) דחה דעה זו כדעה יחידאית.
^ 2. עוד אפשר שדומה הדבר למה שפסק המחבר (שם סי' רנב סע' ד), כיוון שכאן השכר קצוץ וידוע מראש. ועוד, איננו אומרים לו לעשות זאת דווקא בשבת, אלא כדרך עבודתו יעשה זאת, כהרגלו. ואף-על פי שידוע שיעשה זאת היום, ואפשר לדמות למה שפסק "משנה ברורה" (סי' שז ס"ק טו), ובשו"ת "יחוה דעת" (סי' יז) העלה שכל שלא הזכיר "שבת" דעתו נוטה להתיר. ונוסיף עוד כי "שמירת שבת כהלכתה" (פרק ב סע' ד, כט) התיר לבקש מרופא נוכרי לכתוב תעודת פטירה בשבת כדי למנוע איחור בקבורה, וב"מלכים אומניך" (לגר"י זילברשטיין פרק י הערה ו) אסר.
^ 3. שו"ע (או"ח סי' רעו סע' ג), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק כז).
^ 4. הלא הקהילה כלל אינה זקוקה לאישור מהעירייה, ואין זה אלא מעין "מבריח ארי", משום שהשלטונות אינם מתירים לקבור ללא אישור. ומצאנו בספר "תורת היולדת" (עמ' קס) וב"ילקוט יוסף" (ג עמ' נח), שלעניין הנאה ממעשה שבת ציינו שיש מקום להקל מצד "דמבריח ארי" לא הוי הנאה אף לענין מעשה שבת. ועיין שם בדיון לגבי דלת אוטומטית שנפתחת על ידי הפסקת קרן אור בחילול שבת, אם מותר להיכנס.
ומצאנו להדיא בספר "נשמת שבת" (ב סי' עג) שהביא להיתר משמו של הרב דוד שמידל, שדימה זאת למה שמופיע בשו"ע (או"ח סי' שז, סע' כא בהגה): "מותר לומר לגוי עשה מלאכה לעצמך", שכן כל האישור נצרך מדינא דמלכותא ולצרכם. והעיר עליו המחבר שאף אנו נהנים מכך שסידרו לנו אפשרות לקברו. אבל נראה להקל כדעת הרב שמידל, ובמיוחד שכאן הגוי ממש "אדעתא דנפשיה עביד", שהרי ללא אישור לא יוכל להמשיך בפעולתו לסדר מקום הקבר ולארגן רב מהקהילה, ופעולות אלו יבוצעו במוצאי שבת כמובן.
^ 5. אלא שיש לפקפק בהיתר זה, כיוון שבלילה המשרד סגור וכן ביום ראשון ואי אפשר לומר שהמתנו "בכדי שיעשו".
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
לאן שבים ולמה מתוודים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
