ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה הלכות ירושלים והמקדש
1.00x

קדשים קלים (חלק כ"ג)

בימי דוד הוקדשה ירושלים ובימי נוב וגבעון היה מותר לאכול קדשים קלים בכל מקום; אם כן קשה, מה הוסיפה ההקדשה?
מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
נסיים את הדיון בנושא קדושת ירושלים והמקדש על פי שיטת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בשאלה זו: כבר הוכחנו שבימי דוד הוקדשה ירושלים וכבר הוכחנו שבימי נוב וגבעון (הכוללים גם את תקופת דוד) היה מותר לאכול קדשים קלים בכל מקום (כולל ירושלים) ואם כן קשה מה הוסיפה ההקדשה? ההפך היא רק צמצמה את המקום המותר באכילת קדשים קלים? (עמוד הימיני סי' א סע' ב ס"ק ו).
הלכות ירושלים והמקדש
הרב יוסף כרמל
1 - הדרישה בהלכות קדושת ירושלים והמקדש (חלק א')
2 - ציווי לשעה וציווי לדורות (חלק ב')
3 - ההבדל בציווים לבניית המשכן והמקדש (חלק ג')
טען עוד

מתרץ מו"ר כי מן הירושלמי מוכח שדברי התורה "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיך" (דברים י"ב יד) מתייחסים לא רק למקום המקדש אלא לעיר ירושלים כולה. לפי זה ההקדשה היא חלק מתהליך של חידוש גדול בעבודת ד'. עד לבחירתה של ירושלים כל המקומות בארץ היו ראויים להקרבה ולאכילת קדשים קלים ועם בחירתה של ירושלים לא רק שכל המקומות נפסלו להקרבה אלא שנפסלו גם לאכילה ומאז אכילת קדשים קלים מותרת רק בתוך חומות ירושלים- השטח שנתקדש. מוכיח זאת מו"ר גם מלשון הכתוב:
"לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ:כִּי אִם לִפְנֵי ה' אלוקיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אלוקיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ" (דברים י"ב יז- יח).

הלכה זו מסבירה את דברי הרמב"ם המפורסמים בעניין ההבדל בין קדושת ירושלים לקדושת כל ארץ ישראל. וז"ל הרמב"ם:
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא, לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה" (הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טז).

לכאורה כל דברי הרמב"ם היו אמורים להיות רק בעניין הר הבית והמקדש אלא שהתורה חידשה שגם לירושלים יש דין של ה"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך" (עמוד הימיני שם ס"ק יא), שרק בו מותר לאכול קדשים קלים.

עוד בנושא הלכות ירושלים והמקדש

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il