הגשם והטל בעולם הנפש | הרב עוזי קלכהיים זצ"ל | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הזכרת גשמים

קטגוריה משנית

ספריה
ארץ מול שמים

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

4 דק' קריאה

כשם שהעולם הגשמי מתקיים בשתי מערכות של קשר לבורא עולם, על ידי הגשמים ועל ידי הטל, כן ניתן להציג את המציאות הרוחנית הפועלת בצורה מקבילה, את התנהלות העולם הרוחני ואת דרך השפעתו על נפשות ישראל, בבחינות מקבילות של הגשמים והטל. לכן בעת האביב בשעה שישראל מתחילים להזכיר את הטל, יש להתעורר ולבקש גם את הטל הרוחני, העליון, שיחיה את המתים, ויביא לחידושם של החיים בעתיד. וכך מוסר לנו אחד מהגאונים הקדמונים, רב האי גאון:

"שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן... ומשום הכי בניסן מפטירין העצמות היבשות". (טור, אורח חיים סימן תצ)

הפטרת 'חזון העצמות היבשות' (יחזקאל לז) נועדה לעוררנו לקראת חזון תחיית המתים שיהיה במועד זה, בחודש האביב. הבה נתבונן בשתי המערכות הללו של הגשמים והטל, נבחין ביניהן, ונעבור להתבונן בהן מן ההיבט הרוחני.

קדושת ישראל
אפשר לומר שמערכת הגשמים ברכתה גלויה, האדם יודע שלאחר כל מאמציו בהכשרת הקרקע, בזיבולה ובזריעתה, הוא תלוי בחסדי שמים בצורה גלויה, במתנת הגשמים, והוא מכיר בתלותו בטובתו של בורא עולם לקיים את העולם, ולכן הוא מתפלל על הגשמים כדי לזכות בהם מברכת שמים. זו היתה מחשבתם של ישראל לבקש את ה' כגשם, "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ" (הושע ו, ג), כדבר שהוא חיוני ונצרך לעולם. כן הדבר בתחום עבודת ה' הגלויה, בקיום תורה ומצוות בהתאם לעמל וליגיעה של האדם ומעשיו, כן זוכה הוא לברכת שמים בשכר המצוות, זוהי התפילה הגלויה. בא הקדוש ברוך הוא ולימד: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" (הושע יד, ו) על קשר נוסף, שטובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, ונדמה לאדם שאין צורך להתפלל עליו, אלא פעולתו נמשכת בצורה סמויה והיא תמידית ומתבקשת בכל המצבים, אף בשעת בצורת או קללה בגשמים, לא נעצר הטל. כך קיימת גם "התפילה המתמדת של הנשמה, המתאמצת לצאת מן ההעלם אל הגילוי" (עיין עולת ראי"ה, ענייני תפילה א, א) וזה למדנו מעניין הטל.

"וטל משפיע השי"ת בחשאי שלא מדעת והכרת הברואים... אכן באמת בלב ישראל יש תמיד עבודות ותפילות שאינם נפסקים תמיד, בשום פעם. כי טל הולך גם כן מכח פעולת אדם ובקשתו להשי"ת. אכן החילוק הוא שגשם יורד מכח פעולת האדם להשי"ת הניכרים ונרגשים. וטל הולך ממה שנמצא עבודות בעומק לבם של ישראל, שלבם מתפלל תמיד ביום ובלילה שגם אדם אינו מרגיש בזה כלל... וזה נקרא טל, ומטל הולכים כל הישועות. שטל הוא טיפה דקה מאוד שנותן השי"ת לאדם, וע"כ יש לה כוח להיכנס אף במקום הפחות והגרוע והסתום מאוד, ואף בנקיקי הסלעים, מפני דקותו... וכן טל יכול להיכנס אף בתוך ליבות ישראל שאינם מהוגנים כל כך". (ספר הזמנים, לר' יעקב בן ר' מרדכי יוסף מאיזביצה, הגדה של פסח, עניין טל)

כמו שראינו את השפע היורד ממרום בשתי בחינותיו, בגשמים ובטל, בברכה הגלויה והנעלמת שלהם, כך גם מצינו בעולם הנפש, בעבודת האדם את בוראו בפעולות הגלויות והנסתרות, וכך נראה את השפעת התורה והמצוות על האדם בשני האופנים.

ההשפעה הגלויה: אמר משה רבנו בשירתו "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים לב, ב), כברכת הגשמים שטובתה ניכרת, כן נמצא את דברי התורה הנכנסים לליבו של האדם ומשפיעים עליו על כל הליכות חייו, הוא מוצא ברכה בלימודו ובפעולת מעשה המצוות שהוא עושה, קונה את המידות הטובות, מתעלה מבחינה רוחנית, כמטר המרווה את האדמה ומנביט את הצמחים, ומוציא מן הכוח אל הפועל את הטמון בזרעים, כך פועלת התורה ומוציאה את שלימותו הרוחנית של האדם מן הכוח אל הפועל.

ההשפעה הנעלמת: בתיאור הנוסף של פעולת התורה, אומר משה: "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (שם). הזכרנו שהטל היורד, טובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, תועלתו חבויה ונסתרת:

"וכן נמצא בדברי תורה ג"כ פעמים שהאדם סוגר את ליבו שלא יכנס בו שום דברי תורה, עם כל זה נמצא דברי תורה שהם בבחינת טל, דקים ופנימיים מאוד שנכנסים אף שהלב סתום וסגור..."

ונדמה לאדם שאין כל השפעה עליו, כי הוא נמצא בדרגה נמוכה,

"שעוסק בדברים פחותים ומגונים וגרועים ביותר, ונראה שאין שם דברי תורה כלל, אעפ"כ גם אז לא יכבה הדברי תורה הדקים והפנימיים ממעמקי ליבו, ויש אצלו דברי תורה צפון בליבו שלא מדעתו, וזה מכונה בשם - טל". (שם בספר הזמנים)

כי אי-אפשר לעולם בלעדיו, ה' משפיע בטלליו על העולם בחשאי, ושלא מדעת הברואים והכרתם. ישנו מהלך רגיל המוביל את האדם לחיי העולם הבא, כל העוסק באור תורה, בהלכותיה, הליכות עולם לו, יזכה שהתורה תחיה אותו, היא תהיה גם שיחתו, שתדובב שפתותיו לחיי עד, 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ', כל המשתמש בטל תורה - טל תורה מחייהו". (ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק כו - רמז תלא) כמו כן קיום המצוות ושמחתה של מצוה הם הצינורות המזילים עליו טל חיים, משפע אוצר הקודש העליון, ליהנות מזיו חיי הנצח.

בדרך זו, של שלבים, שלבים, של דרגה אחר דרגה בקניית המעלות, נמתחים הסולמות בין העולם הזה הגשמי, לתחיית המתים ולחיי העולם הבא. דרך מקובלת ובטוחה זו, תואמת ומקבילה לפעולת האדם בחרישה וזריעה, לזכות לברכת ה' בגשמים, שיוציאו מן הכוח אל הפועל את מה שנגנז באדמה.

"השאיפה להשלימות הא-לוהית, בהתפתחות כל כוחותיה של הנשמה, במלא עוזה, הוא הכוח הרודה, הדוחף את החיים הרוחניים לתעודתם. בצימאון הנורא לטל של תחייה, מהאורה העליונה, כלול כל המילוי המעשי והשכלי, כל מה שנכנס בגבול הבחירה האנושית וכל מה שהוא למעלה מזה, ההולך ומתגלה על ידי התעצמותה של הנשמה בזיוה המקורי". (הראי"ה קוק, אורות הקודש, החיות העולמית, לה)

אבל יש מה שלמעלה מזה, בסוד הסגולה הפנימית של ישראל, שרק דורשי רשומות יכולים לגלות את סוד ה'רשימוּ' הצפון והגנוז בחותם הנפש, מעבר למחשבות אדם וחשבונותיו, וזה המובן שאמרו חכמים (שבת פח, בע"ב), שבטל עתיד הקדוש ברוך הוא להחיות את המתים, ולא בגשמים.

"אכן לעתיד יעורר השי"ת גבורותיו, ויאמר אין אתם מבינים מה נקרא עבודה לפני. ואני מראה שאף במקומות שנתיאשתם עצמכם לגמרי ח"ו מכל וכל, שם אני מעיד על בני ישראל שהם דבוקים בו. וזהו מכוח הטל שיורד בלי הכרת אדם. ובכח זה עתיד השי"ת להחיות את המתים. וזהו שאמר 'אהיה כטל לישראל', שהשי"ת יגלה השורש מעמו ישראל, איך שהיו דבוקים בו אף שלא מדעתם". (שם בספר הזמנים)

ארץ מול שמים

הזכרת גשמים