ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מקורות הכסף

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תשע"ז

מקורות הכסף


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

רבי יום טוב (המהרי"ט) אלגאזי, מגדולי ירושלים היה (יום ההילולא שלו – ב' אדר). גדול היה בנגלה (וחיבורו על הלכות בכורות לרמב"ן נדפס במהדורות הש"ס), ובנסתר (ראש ישיבת המקובלים בית אל, ומגדולי תלמידי הרש"ש הקדוש). שימש בקודש כראשון לציון, ויצא לשליחות ארוכה בארצות רבות כשליחם (שד"ר) של יהודי ירושלים.
בנדודיו, היה מגיע לקהילות ישראל, דורש ברבים דרשה עמוקה בדברי תורה, ובסיומה מתרים את אנשי העיר למען יהודי ירושלים. פעם, בעת שהגיע לעירו של החת"ם סופר, דרש כהרגלו בעמקות רבה, ובסיום הדרשה התעורר ליבם של בני העיר, והם תרמו כסף רב למען יהודי הארץ.
בין התורמים, היה יהודי אחד, שתרם תרומה נדיבה במיוחד - שקית שלמה של מטבעות זהב. לקח המהרי"ט אלגאזי את התרומות, והחל ללכת אל מחוץ לעיר. בדרך התלוו אליו גדולי העיר, והתפלפלו עימו בדברי תורה. רגע לפני שנפרד מהם, פנה המהרי"ט אלגאזי לחת"ם סופר, הושיט לו את שקית מטבעות הזהב, וביקש ממנו להשיבם לתורם.
'חש אני שמקורו של הכסף אינו טהור', נימק את בקשתו יוצאת הדופן. ואכן, לימים התברר לחת"ם סופר, שהתורם היה מלווה בריבית, וכספו הגיע אליו גם מכוח איסורי תורה. ובאמת, מצאנו סיפורים דומים אצל גדולי ישראל נוספים, שמיאנו לקחת כסף הכרוך באיסורי תורה.
יפים הדברים לשבת זו, שבת פרשת שקלים. 'באחד באדר משמיעים על השקלים', מלמדת אותנו המשנה, ואף בימינו מקיימים אנו עניין זה בקריאת פרשת שקלים. מטרתה של מצוות 'מחצית השקל' היא שותפותם של כל ישראל בהחזקת המחזור הכספי השנתי של בית המקדש. ואף אנו מתפללים, שנזכה לקיים מצווה זו בשלמות עוד השנה תרומת 'מחצית השקל' למקדש.
אם חלילה לא נזכה להקמת המקדש, מנהג ישראל לתת 'זכר למחצית השקל'. בכסף זה של 'זכר למחצית השקל', גילו לנו חכמי תורת הנסתר, מתקנים אנו את הכספים שמקורם אינו טהור ובמיוחד את הכספים שישראל מקבלים מאומות העולם.
יתר על כן – במהלך חודש אדר קוראים אנו בתורה את פרשיות המשכן. פרשיות אלו נפתחות בפרשת תרומה, שעניינה איסוף הכסף והמשאבים הכלכליים להקמת המשכן.
ותמיהה גדולה יש כאן – המהלך הגדול והקדוש של הקמת מקדש והשראת שכינה בישראל מתחיל בכסף? האם הכסף, המבטא יותר מכל את רדיפת החומרנות, הוא שראוי לפתוח מהלך רוחני זה? והתמיהה גדולה שבעתיים, כשקוראים אנו שאיסוף הכספים מכונה בשם – 'תרומה'. תרומה במקורה היא משורש – ר, ו, מ – התרוממות (השורש – 'תרם' הוא שורש תנייני). האם איסוף הכספים הוא מהלך מרומם?
והתשובה – כן! הכסף מרים והכסף משפיל! מי שכספו אינו טהור, הרי שטוף הוא בתאוות בצע, וכספו משפילו עד תהום. אך תיקון הדברים הוא בכסף הטהור, ביכולת לקחת את המשאבים החומריים ועימם לעבוד את ה', ובכך לרומם את עולמנו למקום השראת השכינה.
למדנו מכאן את חשיבות טהרת הכסף, ומעלת נתינת הצדקה. ומכאן לנקודה נוספת ב'רוחניותו' של הכסף. אכן, הקב"ה נמצא גם בכסף. פעמים רבות מדקדקים אנו בקלה כבחמורה, אך שוכחים לדקדק בעניינים שבממון, והרי מצוות רבות יש בתחום הכספי – גזל, ריבית ועוד.
ויהי רצון שנזכה אך ורק לכסף טהור, להיות תמיד מנותני הצדקה ולא מהמקבלים, ונזכה עוד השנה להביא 'מחצית השקל' לבית המקדש!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il