ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
חדרים אחרונים לשבת שירה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פורים

י"א אדר תשע"ז

הרב קוק חלק א'

לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
מדוע משתכרים בפורים? מצוות 'משתה ושמחה' בפורים היא אינה שגרתית. בדרך כלל התורה מכוונת אותנו להעמיק חקר, להפעיל את שכלנו, ללמוד תורה ולהתנהג בצורה שקולה ומסודרת. כך כתוב בדברי הנביא: " דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א כח ט). והנה, מגיע חג שהוא ממש הפוך, 'נהפוכו'. לא רק שעלינו לא להשקיע בתחום השכלי אלא עלינו 'לזרוק את השכל' – עלינו להגיע למצב שבו אנחנו לא יודעים . לא יודעים להבדיל בין המציאויות הקיצוניות ביותר – בין ברוך מרדכי, צדיק עליון שמסר נפשו להצלת אסתר, היה מיושבי הסנהדרין ומנהיג עם ישראל, לבין ארור המן, ראש הרשעים בכל הדורות, שרצה למחות ולהשמיד את עם ישראל ביום אחד , מה שלא היה בכל הדורות. נוסף לכך, לא רק יין אנו שותים אלא גם מנהגים שונים ומשונים התחברו לחג הפורים, מנהגים שנוהגים בכל ישראל, גם באנשי מעלה ותלמידי חכמים – תחפושות, רב פורים ועוד.
שאלה זו שואל כבר הביאור הלכה (ה'חפץ חיים' בספרו 'משנה ברורה'):

"ואם תאמר, האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול?"
(ביאור הלכה/שולחן ערוך אורח חיים תרצ"ה, סעיף ב)

השכרות הינה מצב שבו אדם עלול להגיע לשפל המדריגה. כאשר השכל לא עובד, אפשר לעשות טעויות, חטאים או לפגוע בחבר. הגמרא אומרת "שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה" (מסכת עירובין סד.). כאשר אדם שיכור מצבו הנפשי אינו מתאים למעמד המרומם של תפילה. מדוע אם כן עלינו להשתכר בפורים?

הרב קוק מסביר שעניינו של היין וחוסר הידיעה הוא לגלות את הידיעה העליונה; השכל האנושי מטשטש את האמת האלוהית שנמצאת בעולם. אנו רגילים להסתכל על העולם בצורה מאוד מוגדרת ומצמצמת, ובכך אנו עלולים לפספס את התהליך האלוהי, מגמה עליונה שגבוהה מכל תפיסה אנושית. בפורים אנחנו זורקים את השכל האנושי – כדי להתחבר לשכל אלוהי, עליון יותר. הדבר רמוז בדברי חז"ל 'נכנס יין – יצא סוד'. הרב קוק מסביר שהכוונה אינה רק לגילוי סוד שאנו מסתירים מחבר, אלא סוד ששייך לעולם הסוד, לעולם הנשמתי שנסתר מעינינו ביום-יום:

"נכנס יין יצא סוד, ומאוד אנו צריכים בחיינו, שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו. על ידי גלויים של הסודות נכיר את עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו, בשעה שאנחנו נבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע" נִפָּטֵר לפחות לשעה מכל אותן הידיעות המטעות אותנו המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, כאסירים ואין להתיר, והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את היסוד.
הבלא מפיק הבלא ובסומא מפיק בסומא (הבל מוציא הבל וביסום מוציא ביסום), מבוסמים אנחנו יותר מדי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות הפנימיות שלנו, את סוד האמת.
(מאמרי הראיה, עמוד 153)

מחר נראה איך הרב קוק ממשיך להסביר את המשמעות של היציאה מאותם 'דמיונות חיצוניים' בהם אנו שבויים במהלך השנה, ופורים עוזר לנו להשתחרר מהם.
עוד בנושא פורים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il