ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי בערב חג הפסח נתאספו בבית הרבי מגור בעל 'חידושי הרי"מ' המון אנשים. פתאום נשמע קולו ברמה: תדעו כי אינני איזה רבי מאן דהו. ממון איני חפץ, לכבוד איני מתכוון, ורק זה חפצי, שבשנים המעטות האלה שאהיה עוד כאן אוכל להטות לבות בני ישראל לשמים. מי שאין זה רצונו, הריני מבקש ממנו שלא יבוא עוד אלי. אלה שבאים אלי בשביל פרנסה או בנים או רפואה, מוטב שייסעו אל אחרים. אבל מי שמרגיש כי חסר לו דבר מה בעבודת השם, ודאגת הפרנסה או מחלה או כדומה מעכבים בידו, איש זה יכול להיוושע אצלי בשניהם יחד.
דבריו של הרבי מגור משקפים שיטה בגישתם של האדמו"רים לצרכיהם הגשמיים של החסידים, שיטה שלא בהכרח היתה מקובלת על כל הזרמים בחסידות. האדמו"רים הראשונים עסקו רעיונית בצורך של הרבי להתפלל עבור צרכיהם הגשמיים של חסידיו.
הרבי מגור אומר שמי שבא אליו כדי להיעזר בפרנסה, בבנים או ברפואה, מוטב לו שייסע אל אחרים. שלושה תחומים אלו מקבילים למה שמקובל לכנות בתורת החסידות "בני, חיי ומזוני": בני - בנים, כלומר להיפקד בזרע של קיימא; חיי - חיים, כלומר רפואה; ומזוני - פרנסה. שלושת התחומים הללו מוזכרים רבות בספריהם של ראשוני החסידות כתחומים שעל הרבי לעזור בהם לחסידיו. כיוון שהצדיק הוא העומד בין השמים והארץ, עליו להשתדל ולהתפלל עבור כל אלו הקשורים אליו, כדי לפעול את הורדת השפע בשלושת התחומים האלו.
זאת ועוד, הרבי איננו יכול לטעון שאין זה מעניינו להתעסק בנושאים חומריים כל-כך, נושאים העלולים להוציא אותו מנקודת הכובד הרוחנית שבה הוא שרוי. על הרבי להוריד את עצמו אל חסידיו, להיכנס אל בעיותיהם החומריות ולהשתדל בתפילה בעבורם.
העובדה שיש גישה בחסידות החולקת על גישתו של חידושי הרי"מ כפי שהיא מוצגת בסיפור, עולה גם מתוך דברי החידושי הרי"מ עצמו; הוא אומר לחסידיו כי מי שבא אליו כדי להיעזר בו בשלושה תחומים אלו, מוטב שילך לאחרים - משמע שיש אחרים המוכנים לעסוק בצרותיהם החומריות של חסידיהם.
אך שיטתו של הרבי מגור היא אחרת. הוא איננו מוכן להתעסק בבני חיי ומזוני כערך בפני עצמו, כבעיות שיש להתעסק בהן משום שהחסידים צריכים להם. הוא מוכן להתעסק בתחומים אלו כהכשר לקראת העבודה האמיתית שעל האדם לעשות.
החסידות המוקדמת דיברה על הצורך לעסוק בענייני החומר של החסידים, מתוך הערך של מציאת היסודות הרוחניים גם בעניינים החומריים, מתוך מחשבה כי העולם החומרי משווע לתיקונו, ועל הצדיק להרכין את עצמו אליו. החסידות המאוחרת, זו של חידושי הרי"מ, מדברת על הצורך של הצדיק לעסוק בפתרון בעיותיהם החומריות של חסידיו מתוך מגמה לפלס את דרכם לקראת חיים רוחניים אמיתיים.
עולם החומר נתפס כאן כמעכב בעד התפתחותו הרוחנית של החסיד, ואילו הצדיק בא על מנת לפתור את הבעיה הצדדית הזו ולאפשר לחסיד להתמסר כולו לחיי רוח. אצל הרבי מגור יוכל להיוושע מי שרוצה להתקדם ברוח, אלא שאינו יכול בשל טרדות החומר. איש שכזה יוכל להיוושע אצלו בשני התחומים גם יחד.
כאן תופס הרבי מקום אחר מאשר בגישות אחרות: כמחנך וכמורה דרך רוחני. החסיד אמור לקבל את עזרתו וסיועו של הרבי בתחומים הרוחניים של חייו, ואם העולם החומרי מעכב בעדו ייכנס הרבי ויסייע בידו להתגבר על ההפרעה הזו.
כאן באה נקודה מעניינת ביותר בסיפור; העובדה שדברים אלו נאמרים דווקא בערב חג הפסח, כשחסידים רבים כל-כך באים אל הרבי לקראת החג. חג הפסח הוא חג החירות. זהו החג שבו הגענו כולנו לחירות רוחנית, יחד עם של חירות גופנית. ישנה נטיה להתייחס בעיקר לפן הגשמי של גאולת ישראל בחג הפסח - ההגדה עמוסה בהתייחסויות לחירות הגשמית.
הערכים שהוזכרו לעיל, בני חיי ומזוני, חוזרים בסיפור ההגדה פעמים רבות. כאן קוראים אנו על הדאגה להמשכיות ולילודה בצלה של גזרת "כל הבן הילוד", כאן קוראים אנו על ההתבוססות בדם, וכאן קוראים אנו על לחם העוני. העיסוק בעניינים החומריים הללו עלול להסיט את המבט מהמוקד של חג הפסח - החירות הרוחנית.
כאן עומד הרבי מגור ומכריז כי מי שבא אליו בצרכים גשמיים בלבד, מוטב לו שייסע לאחרים. גאולת הפסח איננה עוסקת בגאולה גשמית בלבד. גאולת הפסח יכולה לשמש כמנוף לחירות רוחנית גדולה. גם כאן סילוק המפריעים החומריים מדרכו של עם ישראל הכשיר את הדרך לקראת ההתפתחות הרוחנית הקשורה בחג הפסח. כך נושענו בשניהם גם יחד, גאולת הגוף וגאולת הרוח.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
