ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי כשהיה רבי אלימלך אומר קדושה בתפילת שבת, היה לפרקים לוקח את שעונו בידו ומסתכל בו, כי באותה שעה עלולה היתה נפשו לכלות מגודל המתיקות. לכן הביט בשעון, כדי לקיים את עצמו בזמן ובעולם.
להבנת נושא הסיפור שלנו אנו צריכים להבין ראשית את מערכת האיזונים הקיימת באדם. האדם הוא מזיגה עדינה בין יסודות חומריים ורוחניים. כל הפרה של האיזון בין שני כוחות אלו מביאה לנזק. אדם המגביר את היסוד הגשמי באישיותו, הולך ומתדרדר בחומר והרוחניות אינה יכולה להופיע עליו. הוא חסר את היסוד הרוחני של אישיותו, וכל כולו משתקע בחומר. מאידך גיסא, אדם המתחבר בצורה קיצונית ליסודות הרוחניים של המציאות עלול להגיע לידי מצב של התבטלות היסודות החומריים, ומתוך כך למוות.
על מוות שכזה כתב הרב קוק: "המות הוא חזיון שוא... מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם". כך פירש בעל ה'שם משמואל' מסוכטשוב את הפסוק "תוסף רוחם יגוועון ואל עפרם ישובון". ברמת הפשט כוונת הכתוב היא "תאסוף רוחם יגוועון", כלומר כשהאלוקים אוסף את רוחו של האדם הוא גווע. אולם הפסוק אומר "תוסף", שעניינו הוספה ולא איסוף.
משמעות הדברים חוזרת למה שנאמר לעיל, שכשהקב"ה מוסיף לאדם תוספת רוח, תוספת יסודות רוחניים, האדם גווע. על-פי חז"ל המוות הוא ביטוי אופייני לצדיקים, שכן מיתתם של צדיקים בדרך כלל נובעת מהתווספות של הארה רוחנית שאין עולם החומר יכול לעמוד בה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
50 - בני חיי ומזוני
51 - המלאכים והשעון
52 - למחר בירושלים
טען עוד
מכאן באים אנו לקביעה נוספת, והיא שיש אנשי מעלה היכולים להביא את עצמם לידי גוויעה שכזו. אדם הנכנס לדבקות בהארה הרוחנית של האור האלוקי עלול להגיע לידי יציאת נשמה. יציאת נשמה שכזו טעם טוב לה, זהו טעמה של ההתעדנות על האור הגדול המעניק לכל אדם עונג עילאי של דבקות והתפשטות מכל גשמיות. אך מבית מדרשה של החסידות למדנו כי אין חפץ לו לבורא בגוויעה יזומה שכזו.
גישה זו מתבררת בסיפור מעמד הר סיני. כשעם ישראל עומד למרגלות הר סיני הוא מבקש שמשה ידבר אתו ולא הקב"ה, כדי שלא תאכל אותם האש הגדולה. על בקשה זו אומר הקב"ה "היטיבו אשר דברו". בתורת החסידות הסבירו את הדברים בכך שאין חפץ לקב"ה במלאכים, שאם היה רוצה מלאכים היה בורא מלאכים. הקב"ה ברא בני אדם. כשעם ישראל רואה שהעמידה והחשיפה לאש הגדולה של מעמד הר סיני עלולות להוביל להפרת האיזון שבין החומר והרוח, הוא פונה בבקשה שמשה ידבר ולא הקב"ה "פן תאכלנו האש הגדולה".
כשר' אלימלך עומד בקדושה של שבת, הוא נמצא על פתחה של הארה רוחנית שמשמעותה הפרה של האיזון העדין בין חומר לרוח. כמה גורמים חוברים יחדיו להפרה זו: ראשית, מדובר בשבת. השבת בין ימי השבוע מסמלת את היסוד הרוחני של חיינו. נקודת הפתיחה הרוחנית של יום השבת גבוהה בהרבה מנקודת הפתיחה של ימות החול. בתוך קדושת השבת נוגע ר' אלימלך בנקודת קדושה נוספת, והיא אמירת ה'קדושה'.
מעבר לעצם הקדושה שיש באמירת ה'קדושה', ה'קדושה' בנויה בעצם על השוואה בין עם ישראל לבין המלאכים. "נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש המשלשים לך קדושה". ה'קדושה' היא בעצם התחברות של התחתונים בתפילה עם העליונים. באותם רגעים של קדושה מקבלים ישראל הארה רוחנית של מלאכים.
להארה הרוחנית הזו יש משמעות בכל יום, ומשמעות כפולה כשהיא נאמרת בשבת. מעמד ה'קדושה' ביום השבת עצמו מביא את ר' אלימלך לידי הפרת האיזון. עולם הרוח מתגבר ועולם החומר הולך ונמחק. האחיזה במציאות החומרית הולכת ומתבטלת.
אין לקב"ה חפץ במלאכים, רוצה הוא בבני אדם. גם ר' אלימלך יודע זאת. לשם כך הוא נוטל את שעונו ומביט בו. נטילת השעון נועדה לחבר את ר' אלימלך למציאות הגשמית. עולם החומר החבוק בין ידיו זועק את קיומו. הוא איננו מוכן להתבטל מפני עולם הרוח, ובכך הוא מחזיר את האיזון הנדרש.
זאת ועוד, השעון הוא סמל. השעון מסמל את המסגרת החומרית של הזמן. השעון מוריד את האדם אל המציאות המוגבלת והמצומצמת, ושם אותו במסגרות של זמן ומקום. "לכל זמן ועת" משמעותו כי העולם שלנו בנוי במסגרות קבועות ומבוססות, המכתיבות את חיינו בתוכן. אחיזה בשעון משמעה אחיזה במציאות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
