ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חג המנהגים

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מאמרים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תשע"ז

חג המנהגים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

באחד ממסעותיו של הרב החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ראה הרב נשים שניקו, שטפו וצעו את ביתן בצהרי תשעה באב. החיד"א ראה בכך מעשה של שמחה, המחלל את יום אבל החורבן, ודיבר בחריפות עם רבני המקום, שיבטלו את המנהג.
בשובו מבית הכנסת, ראה שהנשים מסתודדות ומצביעות עליו. החיד"א שאל את המתורגמן – מה הן אומרות, והלה תרגם את דברי אחת מהן: "הרב הקדוש מירושלים אמר, שהמשיח לא יבוא השנה".
הרב נתמה על דברי האישה, והיא הסבירה לו שבכל שנה הן מכינות את הבית לבוא המשיח בתשעה באב, ואילו השנה נאסר עליהן להתכונן לבואו.
בעקבות דבריה, חזר בו החיד"א מדבריו, ואמר: "יש להודיע שחייבים לסייד גם השנה. אם נהגתן לסייד רק חדר – סיידו את כל הבית. אם השתמשתם צבע – השתמשו השנה בצבע היפה ביותר. ואולי בשל כך יבוא המשיח עוד היום". (חכמה מקדם עמ' 196).
כידוע – "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ואילו בימים אלה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ובכל זאת, מצאתי לנכון להביא לפניכם דווקא בימי אדר אלו סיפור על תשעה באב. מדוע ולמה?
ראשית – הסיפור עוסק בדמותו של הרב החיד"א, שיום ההילולא שלו חל ב- יא אדר. החיד"א היה מגדולי הפוסקים, מקובל גדול שנמנה על חבורתו של הרש"ש הגדול, וגם – היסטוריון וביבילוגרף שבספרו 'שם הגדולים' העמיד בפנינו את דמויותיהם של גדולי ישראל בכל הדורות.
שנית – לסיפור זה יש שני מסרים מרכזיים. המסר הגלוי עוסק בציפייה הממשית לגאולה הקרובה, אך גנוז בו גם מסר סמוי נוסף – חשיבותם של מנהגי ישראל. גם מנהג, שנראה לנו לעיתים תמוה, אם נחקור ונדקדק במקורו נמצא שהוא נושא בקרבו מסר חשוב מאד. (חשוב לציין, שקיימים גם 'מנהגי טעות', אך יש לדקדק הרבה בכל מנהג לפני שמחליטים שהוא מנהג טעות).
וכבר כתב על כך רבי מיימון הדיין (אבי הרמב"ם) – "אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל... וכתב רבינו נסים במגילת סתרים - כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה... אותם המנהגות אין לנו לבזותם ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא, כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא ע״ה: ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב".
פורים הוא אבי המנהגים בישראל. "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם". בהר סיני קיבלנו את הצו האלוקי, "כפה עליהם הר כגיגית". לעומת זאת, בפורים – החג הראשון מדברי חכמים, קיבלנו על עצמנו מרצוננו את החיבור לדבר ה', "הדר קבלוה בימי אחשוורוש". ביום זה, נולדו המנהגים, אותם מקבל העם על עצמו כדי להתקרב לדבר ה'.
ואף תקנותיהם של חכמים, המיוסדים על גדולת בית הדין שתיקן את התקנה, תלויים גם בקבלת ומנהג הציבור. גזירה, שהציבור לא מקבל אותה ונוהג על פיה – בטלה. לפיכך, פורים קיים גם מכוח תקנת גדולי דור מרדכי ואסתר, אך גם מכוח ה"'קיימו וקיבלו", המנהג שהתפשט בציבור.
ויהי רצון, שמכוח קבלת התורה מרצון בימים אלה, נזכה לגאולה שלימה במהרה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב