- הלכה מחשבה ומוסר
- הפצת יהדות
- הלכה מחשבה ומוסר
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר שמואל בן רבקה
נתבונן בתוכנו של הדיבור האלוקי הראשון אל זקני ישראל:
(טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: (יז) וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
שאלה: מה פשר העובדה כי בדיבור אל זקני ישראל המסר הוא העלייה מעני מצרים אל "אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", תוך התעלמות מן המסר שנאמר אל פרעה בדבר רצונם לעבוד את ה' במדבר? (הדיבור על העבודה נאמר לפרעה בלבד).
תשובתנו היא שהדיבור האלוקי מכוון אל העם כפי מידתו ומצבו.
עם ישראל מתייסר, נמצא בגלות, אינו נמצא בעמדה של הקשבה, אזנו אינה כרויה לשמוע. הקב"ה מדבר עם ישראל מן המקום שבו הם נמצאים – על היציאה ממצרים ועל ההליכה לארץ ישראל.
התבוננות בפרשיות הגאולה עד לתחילת פרשת וארא מצביעות על תמונה מאד ברורה.
בכל פרשיות אלו הדיבור אל ישראל חסר את הצפיה של הקב"ה מעם ישראל. אין אזכור של התפקיד שלנו.
מן המקום הזה הקב"ה מדבר אל ישראל, ומצעיד אותם שלב אחרי שלב. נתבונן:
(כג) וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: (כד) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב: (כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים:
מקרא זה מתאר את מצבם של ישראל, ואת התגובה האלוקית – את מה שמתחולל אחרי הפרגוד
אור החיים:
מן העבודה פירוש לא שצעקו לאל שיושיעם, אלא צעקו מן הצער כאדם הצועק של מכאבו, ומודיע הכתוב כי אותה צעקה עלתה לפני ה' והוא אומרו שועתם וגו' "מן העבודה" פירוש "מצער העבודה", וישמע ה' את נאקתם פירוש הרמת קול כאבם.
מתג ההפעלה של גאולת מצרים – זעקתם של ישראל. התוצאה: וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.
התגובה האלוקית – המקרא מציין ארבעה שלבים.
א. הראשון: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם.
השמיעה יש בה נתינת מקום למציאות. השומע מבטל עצמו בכדי להקשיב אל רחשי הלב של אותו שהוא מקשיב לו.
ב. ויזכור אלוקים- ברית אבות
ויזכור אלהים את בריתו - שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה שנאמר לאברהם (רשב"ם).
הקב"ה זוכר את ההבטחה.
ג. וירא אלוקים-
ראיה ביחס לשמיעה:
השמיעה היא כניסה אל תוך עולמו הפנימי של מי ששומעים את דבריו. הראיה– ראיה של התבנית החיצונית – של המסגרת.
השמיעה יש בה נתינת מקום למציאות. השומע מבטל עצמו בכדי להקשיב אל רחשי הלב של אותו שהוא מקשיב לו. הראיה – המוקד עובר אל הפעולה האקטיבית של הרואה. בראיה יש כבר ממד של השגה והבנה.
בשמיעה – תרי קלי לא משתמעי. כניסה אל הפנים. השומע נמצא ומתייחד עם מקומו של מי שהוא מקשיב לו, וממילא אינו יכול להיות במקום אחר. בראיה – ניתן לראות תמונה גדולה, מכיוון שהמביט מחבר את החיבורים בדעתו.
ד. וידע אלוקים - יש כאן כבר חיבור של ההשגה האלוקית במצבם של ישראל אל המציאות. ידיעה זו פירושה מוכנות לקראת השלב המעשי.
ציר זה יבוא לידי ביטוי לכל אורך האירועים – עד לתחילת פרשת וארא.
סקירה: (פרק ג', ז – י; רמב"ן ג', יג ועוד).
וביישום: " וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ (שמות ד', כט – לא).
אמונה ושמיעה. יש כאן פגישה פנימית של העם. ולמה מתייחסים שני אלו?
"כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם".
העם אינו שומע את בשורת הגאולה, אלא שומע שה' פקד, ושה' ראה את עניים. במילים אחרות – העם מפנים את העובדה שה' פוקד ושה' רואה את עניים. קולט את מידת האהבה האלוקית.
השלב הבא – ההסתבכות. תיאורה – בפרק ד' עד לשיאה:
(כ) וַיִּפְגְּעוּ (השוטרים) אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה: (כא) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְדֹוָד עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ: (כב) וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל יְדֹוָד וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: (כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ,.
הליכתו של משה אל פרעה – סיבכה את המציאות, ותחת הבשורה לישראל באו הגזירות החדשות.
העיקרון: אם הגאולה באה להביא רווחה קיומית לעם ישראל, הרי שהיא השיגה תוצאות הפוכות, וממילא "למה זה אנוכי". המענה: נקודת מוצא חדשה, נקודת מוצא שיש בה בשורה רוחנית. הבשורה:
"... וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי... וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים",
אלא שעל גביה נוספת עתה קומה חדשה:
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם".
הבסיס – חזרה על האהבה ועל הרחמים האלוקיים. התגלות במדרגה חדשה שעד כה לא הייתה בעולם.
ואל הנמשל – על פי דבריו של הרצי"ה:
משנה מסכת אבות פרק א משנה יב
הלל ושמאי קבלו מהם הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
הרב שמעון קליין
מלמד בישיבת בית אל ובמכללת הרצוג.
"ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך"
דברי שלום ואמת - מגילת אסתר עיון והקשבה (שיעור 2)
ז' כסליו תשע"ג
סיפורה של מגילת רות - בחירות, מקרה ויד ה'
ד' סיון תשע"ג
"ויקרע מרדכי את בגדיו"
דברי שלום ואמת - מגילת אסתר עיון והקשבה (שיעור 8)
ה' שבט תשע"ג
מוזר הייתי לאחי
תשס"א
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?