ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
נראה שבדור האחרון זכה לכך הצדיק הירושלמי, 'אבי האסירים', רבי אריה לוין זצ"ל, שהפך לסמל למידת החסד והרגישות לזולת (ההילולא שלו ב – ט' ניסן). גדול היה רבי אריה בנגלה ובנסתר, גדול היה גם באומנות החינוך, אך יותר מכל דמותו הצנועה האירה באור יקרות של חסד ומסירות לזולת.
נוהג היה רבי אריה לבקר במסירות נפש וללא תמורה, במשך עשרות שנים, את כל אלו שנדחו מהחברה – אסירים פליליים קשים, מצורעים, חולי נפש, ולכולם הקרין חום אנושי ומסירות ללא גבול. מה היה סודו המיוחד של רבי אריה, שהפך אותו לאיש חסד וחינוך דגול? דומה שהייתה בו תכונת נפש מיוחדת, שקדמה למעשי החסד והחינוך שלו, והיא שהפכה את מעשיו למיוחדים כל כך. על תכונה זו ברצוני לכתוב בשורות הבאות.
ידוע ומפורסם הסיפור על רבי אריה, שליווה את אשתו אל הרופא. כשנכנסו לרופא, אמר רבי אריה: 'הרגל של אשתי כואבת לנו' (לנו, לשון רבים, הרגל של אשתו כאבה גם לו). סיפור זה הפך לסמל ומופת לבניית זוגיות למופת. התכונה העולה מסיפור זה היא – 'הזדהות'. רבי אריה כל כך הזדהה עם אשתו, עד שהם הפכו לאחד ממש. שוב לא הייתה כאן עבודה זוגית, כי הם כבר לא היו זוג, אלא "ודבק באשתו, והיו... לאחד".
כשם שהזדהה רבי אריה עם אשתו, כך הזדהה עם כל אדם. וכך מסופר (איש צדיק היה עמ' 91) – פעמים רבות היה פרופסור יו"ט ליפמן הלפרין משגר אליו חולי נפש, ומבקשו כי יסייע בידם, ואכן הצליח רבי אריה בזה.
לימים שאלו פרופ' הלפרין:
- גלה לי מהו סודך, מה אתה אומר לאותם חולי נפש שאני מפנה אליך?
- אנוכי מקשיב להם בסבלנות...
- או, הקשבה זו תרופה נפלאה היא, זהו כלל חשוב בתורת הנפש...
- אך איני מסתפק בהקשבה בלבד, אמר רבי אריה, מגלה אני גם קורטוב של השתתפות והחולים מבחינים בכך...
אכן, ההקשבה וההשתתפות של רבי אריה, נתנו לחולים את התחושה שהוא איתם, והזדהות זו אין מרפא גדול ממנה לנפש. כמה יכולים אנו ללמוד מכך לחיינו.
ואולי, אפשר למצוא את תכונת 'ההזדהות' גם בפרשת ויקרא. פרשיות רבות בתורה נפתחות במשפט – 'וידבר ה' אל משה לאמר' או משפט דומה לכך. ייחודית היא פרשת (וספר) ויקרא, שפותחת במשפט זה, אך מוסיפה לפניו משפט נוסף – "ויקרא אל משה, וידבר ה'...".
על עניין זה כותב רש"י – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: ויקר אלקים אל בלעם". כלומר – למשה, בשונה מבלעם ואומות העולם המצויים בחוץ, הקב"ה קורא פנימה אל החדר, כביכול, ושם באותה התוועדות פנימית מוסר לו את הדברים.
ועדיין יש לשאול – למה דווקא בפתיחת ספר ויקרא נאמרה לשון 'קריאה', ולא בשאר דיבבורי ה' אל משה?
נראה שיש כאן הקדמה ייחודית לספר ויקרא. ויקרא הוא ספר הקרבנות. יודעים אנו שעבודת הקרבנות יכולה, חלילה, להיות עבודה חיצונית מאד, עד שהנביאים צועקים – 'למה לי רוב זבחיכם' וכדומה. יכולה עבודה זו להיות עבודה בה האדם מקריב את החי והצומח במקום להקריב את עצמו.
אולם, כדי שעבודת הקרבנות תהיה עבודה פנימית, דרושה לו לאדם לפני הכול תכונת – 'ההזדהות'. מי שמזדהה עם כל הריאה, עד שהוא חש שבעלי החיים והצמחים והוא חד הם, הרי שבהקריבו את הקרבן, את עצמו הוא מקריב. וכשהקרבן עולה, הרי שאף הוא ונפשו מתעלים לדבקות בה'.
לשם אותה עבודת 'הזדהות', קורא ה' בתחילה למשה. אומר ה' למשה – שים לב, כדי לקבל את דברי בשלמות, צריך אתה להיכנס אלי, להתבטל אלי, ולחוש אחד עם דברי. רק מי שמזדהה עם דבר ה' עד הסוף, יכול גם להזדהות עם הבריאה כולה, וממילא קרבנו עולה לרצון לפני ה', ואת עצמו הוא מקריב.
שנזכה ללכת בדרכי רבי אריה בחסד ובחינוך, להזדהות עם דבר ה' ועם כל הסובבים אותנו, ולהיות מ'מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
