ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
כיצד ניתן לחגוג ולשמוח בשעה שאנחנו עדיין במצב של מלחמות וטרור המפילים חללים מאזרחינו וחילינו?
את ההתמודדות עם המורכבות הזו ננסה ללמוד מרבי עקיבא:
"פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק... באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']" בזכריה כתיב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו"
(מכות כד)
הדברים של ר"ע מאוד תמוהים. יש לנו אמונה בהתקיימות נבואות הנחמה, אולם לכאורה צריך לבכות על המצב הנוכחי של החורבן?
המהרש"א מבאר שגם רבי עקיבא קרע את בגדיו כשראה את החורבן והסתלקות השכינה. אולם כשראו את השועל יוצא מקודש הקדשים ואת השיממון שנמצא בבית המקדש תגובת ר"ע והחכמים הייתה שונה: החכמים בכו על השיממוןשבבית המקדש לאחר החורבן. אולם רבי עקיבא צחק, כיון שראה בכך את הביטוי ל קשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל. לפני החורבן, כשעם ישראל שלט בארץ הארץ פרחה, ועכשיו כשעם ישראל גלה מארצו הארץ חרבה – זה מראה את הקשר הנצחי בין עם ישראל לארצו. לכן דווקא כשראה את השיממון של מקום המקדש לאחר הגלות ר"ע צחק.
בספר משיבת נפש על התורה (נתתב ע"י רבי יוחנן בן אהרן לוריא בשנת 1500), הביא משל שמסביר מאוד את ההתנהגות של רבי עקיבא:
"והנני ממשיל לחולה שבא אצל הרופא וביקש ממנו רפואה, והרופא אומר עדיין לא הגיע הזמן לרפאות ואדרבה יכביד עליך החולי עד מאד, עד שיטה נפשך למות. ויתן לו סימנים על החולי המתגבר עליו, ואחר כך אמר לרפאותו (שיתרפא) אם יגיעו הסימנים הללו. כאשר אמר כן אז ישמח החולה ברופא שבודאי אומן הוא ויבטח כאשר אמר לרפאותו, ואם לא יגיע לחולה הסימנים הללו אז ירא שמא גם כן יכחיש ברפואה.
כן אנחנו,בראותינו שכל פורענות שניבאו הנביאים נתקיימו בנו מובטחים אנחנו גם כן שהנחמות יתקיימו בנו. ובפרט בדור הזה ישמח ויתחזק באמונת שמים שראו עינינו בקיום נבואה מה שלא ראו אבותינו"
(משיבת נפש, דברים כח)
רבי יוחנן לוריא דיבר על נבואה אחת שהתקיימה בימיו אולם הוא לא זכה לראות את גאולת ישראל לארצו.
אנו בדורנו, זכינו לראות עין בעין את 'אתחלתא דגאולא'. עם ישראל שב לארצו ומפריח בו את השממה ודברי הנביאים מתקיימים מול עינינו. על אחת כמה וכמה שדברים גדולים אלה אמורים לחזק את אמונתנו שבקרוב יתקיימו השלבים הבאים בגאולת ישראל. נלמד מרבי עקיבא להסתכל למרחקים ארוכים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
