ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
כיצד ניתן לחגוג ולשמוח בשעה שאנחנו עדיין במצב של מלחמות וטרור המפילים חללים מאזרחינו וחילינו?
את ההתמודדות עם המורכבות הזו ננסה ללמוד מרבי עקיבא:
"פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק... באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']" בזכריה כתיב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו"
(מכות כד)
הדברים של ר"ע מאוד תמוהים. יש לנו אמונה בהתקיימות נבואות הנחמה, אולם לכאורה צריך לבכות על המצב הנוכחי של החורבן?
המהרש"א מבאר שגם רבי עקיבא קרע את בגדיו כשראה את החורבן והסתלקות השכינה. אולם כשראו את השועל יוצא מקודש הקדשים ואת השיממון שנמצא בבית המקדש תגובת ר"ע והחכמים הייתה שונה: החכמים בכו על השיממוןשבבית המקדש לאחר החורבן. אולם רבי עקיבא צחק, כיון שראה בכך את הביטוי ל קשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל. לפני החורבן, כשעם ישראל שלט בארץ הארץ פרחה, ועכשיו כשעם ישראל גלה מארצו הארץ חרבה – זה מראה את הקשר הנצחי בין עם ישראל לארצו. לכן דווקא כשראה את השיממון של מקום המקדש לאחר הגלות ר"ע צחק.
בספר משיבת נפש על התורה (נתתב ע"י רבי יוחנן בן אהרן לוריא בשנת 1500), הביא משל שמסביר מאוד את ההתנהגות של רבי עקיבא:
"והנני ממשיל לחולה שבא אצל הרופא וביקש ממנו רפואה, והרופא אומר עדיין לא הגיע הזמן לרפאות ואדרבה יכביד עליך החולי עד מאד, עד שיטה נפשך למות. ויתן לו סימנים על החולי המתגבר עליו, ואחר כך אמר לרפאותו (שיתרפא) אם יגיעו הסימנים הללו. כאשר אמר כן אז ישמח החולה ברופא שבודאי אומן הוא ויבטח כאשר אמר לרפאותו, ואם לא יגיע לחולה הסימנים הללו אז ירא שמא גם כן יכחיש ברפואה.
כן אנחנו,בראותינו שכל פורענות שניבאו הנביאים נתקיימו בנו מובטחים אנחנו גם כן שהנחמות יתקיימו בנו. ובפרט בדור הזה ישמח ויתחזק באמונת שמים שראו עינינו בקיום נבואה מה שלא ראו אבותינו"
(משיבת נפש, דברים כח)
רבי יוחנן לוריא דיבר על נבואה אחת שהתקיימה בימיו אולם הוא לא זכה לראות את גאולת ישראל לארצו.
אנו בדורנו, זכינו לראות עין בעין את 'אתחלתא דגאולא'. עם ישראל שב לארצו ומפריח בו את השממה ודברי הנביאים מתקיימים מול עינינו. על אחת כמה וכמה שדברים גדולים אלה אמורים לחזק את אמונתנו שבקרוב יתקיימו השלבים הבאים בגאולת ישראל. נלמד מרבי עקיבא להסתכל למרחקים ארוכים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














