ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
לא רק מהבחינה הגשמית של התמד הצמיחה קיימת זיקה בין החודשים, אלא גם בתוכן המאורעות יש למצוא את רישומו והשפעתו של חודש ניסן בחודש אייר, ירח זיו. הנה מה שנוגע לקרבן הפסח, מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכול היה להקריב את הפסח במועדו, יש לו תשלומים באייר בפסח שני, ואין אומרים לו: 'עבר זמנו בטל קורבנו'.
את ראשית הפריחה ראינו באביב של ניסן, הרי הניצנים נראו בארץ, בזיוו של אייר. אורו של חודש ניסן כראשון לגאולה, מאיר בזיוו המתפשט בחודש אייר. זהו המובן של השם הבבלי: אייר, הוא אור. כי אור ראשון של גאולה זכינו לו בניסן, וזיו אורו המתפשט באייר. כמה נאה ומתאים הניסוח שקבעו רבותינו: 'ראשית צמיחת גאולתנו'. יש סימנים, הניתנים לבדיקה הגיונית, שאפשר לראות בהם אות לטובה, וגם לסמוך עליהם, כמו רב דהוה "בדיק במברא" (חולין צה, ע"ב), שאם תזדמן לו מיד הדוגית ויוכל לעבור את הנהר, משמע שיש לו סייעתא דשמיא בשליחותו, כי הרגיש את ההצלחה בהליכתו, בעזרה המושטת לו בדרך הליכתו, כעין הסימן שקבע אליעזר לעצמו בשאלתו, שהנערה שתאמר "שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הכִיחַ ה''' (בראשית כד, מד), כי הכיר בה את מידות החסד שלה (עיין דרשות הר"ן).
את המשפט התלמודי: "אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויים על אדמתן" (מגילה ב, ע"א), מנסח הרמב"ם: "בזמן שיש להם לישראל מלכות" (רמב"ם, הלכות מגילה א, ט). ואת תקופת בית שני, אע"פ שהיו בה גם מלכים שנזרקה בהם צדוקיות, לא נמנע הרמב"ם מלשבח ולומר:
"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" (רמב"ם, הלכות חנוכה ג, א).
ועל הספקות היאך בבא בן בוטא, שהיה צדיק גדול, השיא עצה להורדוס לבנות את בית המקדש, כתמורה וככפרה על הריגת חכמי ישראל, הלא עבד רשע היה, והרי נפסק להלכה שאסור להשיא עצה טובה לעובד כוכבים או לעבד רשע, שיעשה דבר מצוה, בשעה שהוא עומד ברשעו? והרי לא נתנסה דניאל בהשלכה לגוב האריות, רק מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר ליתן צדקה? (עיין בבא בתרא ד, ע"א. רמב"ם, הלכות רוצח יב, טו).כבר השיבה הגמרא (שם):"שאני בית המקדש דאי לא מלכות, לא מתבני"!
כלומר, ישנם דברים השייכים לכלל ישראל, לא עדה ולא קהילה יבנו את בית המקדש - אלא כלל ישראל! המלכות יכולה לקבל החלטה על כך ולבצע אותה. שמא תאמר, שיש לשלול את המפעל מפני שתופס המלכות אינו הגון וראוי למלוך על ישראל, ויש לשלול את מעשיו המגונים והמתועבים? הרי למדנו מפרשה זו שבבא בן בוטא השיא עצה להורדוס, על אף שהיה המלך עבד מושחת, שרצח את צאצאי בני חשמונאי, למדנו מבבא בן בוטא שיש להפריד בין האיש כפרט, ובין מעשיו לטובת כלל ישראל. כמו שהתנ"ך כתב על ירבעם בן יואש:
"לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב יד, כד),
ומאידך-גיסא הזכירו זכותו בביצור הממלכה, ש:"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה"! (מלכים ב יד, כה),
בבא בן בוטא הפריד בין רשעותו האישית ובין מעשיו הכלליים לטובת בניית בית המקדש. וכן מצאנו שחכמינו שבחו את יפי הבניין של הורדוס ואמרו: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"! (בבא בתרא ד ע"א)
לא רק בעת הגמר, כשנתגלה לבסוף יפיו של הבניין שכתליו נראים מרחוק כגלי הים, הודו חכמים להורדוס, אלא גם בשעת בניינו, ראו שהסכימו עמהם מן השמים...נאמר בתלמוד על התקופה הברוכה בימי ר' שמעון בן שטח, שירדו גשמים בלילות שבת ורביעי, והיו חטים ככליות.
"וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקים בבנין בית במקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם". (תענית כג, ע"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
