ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
לא רק מהבחינה הגשמית של התמד הצמיחה קיימת זיקה בין החודשים, אלא גם בתוכן המאורעות יש למצוא את רישומו והשפעתו של חודש ניסן בחודש אייר, ירח זיו. הנה מה שנוגע לקרבן הפסח, מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכול היה להקריב את הפסח במועדו, יש לו תשלומים באייר בפסח שני, ואין אומרים לו: 'עבר זמנו בטל קורבנו'.
את ראשית הפריחה ראינו באביב של ניסן, הרי הניצנים נראו בארץ, בזיוו של אייר. אורו של חודש ניסן כראשון לגאולה, מאיר בזיוו המתפשט בחודש אייר. זהו המובן של השם הבבלי: אייר, הוא אור. כי אור ראשון של גאולה זכינו לו בניסן, וזיו אורו המתפשט באייר. כמה נאה ומתאים הניסוח שקבעו רבותינו: 'ראשית צמיחת גאולתנו'. יש סימנים, הניתנים לבדיקה הגיונית, שאפשר לראות בהם אות לטובה, וגם לסמוך עליהם, כמו רב דהוה "בדיק במברא" (חולין צה, ע"ב), שאם תזדמן לו מיד הדוגית ויוכל לעבור את הנהר, משמע שיש לו סייעתא דשמיא בשליחותו, כי הרגיש את ההצלחה בהליכתו, בעזרה המושטת לו בדרך הליכתו, כעין הסימן שקבע אליעזר לעצמו בשאלתו, שהנערה שתאמר "שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הכִיחַ ה''' (בראשית כד, מד), כי הכיר בה את מידות החסד שלה (עיין דרשות הר"ן).
את המשפט התלמודי: "אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויים על אדמתן" (מגילה ב, ע"א), מנסח הרמב"ם: "בזמן שיש להם לישראל מלכות" (רמב"ם, הלכות מגילה א, ט). ואת תקופת בית שני, אע"פ שהיו בה גם מלכים שנזרקה בהם צדוקיות, לא נמנע הרמב"ם מלשבח ולומר:
"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" (רמב"ם, הלכות חנוכה ג, א).
ועל הספקות היאך בבא בן בוטא, שהיה צדיק גדול, השיא עצה להורדוס לבנות את בית המקדש, כתמורה וככפרה על הריגת חכמי ישראל, הלא עבד רשע היה, והרי נפסק להלכה שאסור להשיא עצה טובה לעובד כוכבים או לעבד רשע, שיעשה דבר מצוה, בשעה שהוא עומד ברשעו? והרי לא נתנסה דניאל בהשלכה לגוב האריות, רק מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר ליתן צדקה? (עיין בבא בתרא ד, ע"א. רמב"ם, הלכות רוצח יב, טו).כבר השיבה הגמרא (שם):"שאני בית המקדש דאי לא מלכות, לא מתבני"!
כלומר, ישנם דברים השייכים לכלל ישראל, לא עדה ולא קהילה יבנו את בית המקדש - אלא כלל ישראל! המלכות יכולה לקבל החלטה על כך ולבצע אותה. שמא תאמר, שיש לשלול את המפעל מפני שתופס המלכות אינו הגון וראוי למלוך על ישראל, ויש לשלול את מעשיו המגונים והמתועבים? הרי למדנו מפרשה זו שבבא בן בוטא השיא עצה להורדוס, על אף שהיה המלך עבד מושחת, שרצח את צאצאי בני חשמונאי, למדנו מבבא בן בוטא שיש להפריד בין האיש כפרט, ובין מעשיו לטובת כלל ישראל. כמו שהתנ"ך כתב על ירבעם בן יואש:
"לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב יד, כד),
ומאידך-גיסא הזכירו זכותו בביצור הממלכה, ש:"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה"! (מלכים ב יד, כה),
בבא בן בוטא הפריד בין רשעותו האישית ובין מעשיו הכלליים לטובת בניית בית המקדש. וכן מצאנו שחכמינו שבחו את יפי הבניין של הורדוס ואמרו: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"! (בבא בתרא ד ע"א)
לא רק בעת הגמר, כשנתגלה לבסוף יפיו של הבניין שכתליו נראים מרחוק כגלי הים, הודו חכמים להורדוס, אלא גם בשעת בניינו, ראו שהסכימו עמהם מן השמים...נאמר בתלמוד על התקופה הברוכה בימי ר' שמעון בן שטח, שירדו גשמים בלילות שבת ורביעי, והיו חטים ככליות.
"וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקים בבנין בית במקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם". (תענית כג, ע"א)
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
השלמת התמונה
חידוש כוחות העולם
עשרת המכות סוללות דרך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
