ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
חודש אייר, השני בחודשי השנה, שבו חלים ימי גאולתנו האחרונה - יום העצמאות ויום ירושלים, מקביל לשבט שמעון המבטא את תכונת השמיעה, כנימוקה של לאה אמו: "שמע ה' כי שנואה אנוכי" (בראשית כט, לג).
מהו ההבדל בין אייר, חודש השמיעה, לניסן, חודש הראייה, ומהן ההשלכות הנובעות מכך לדורנו?
מבאר ה'שם משמואל': "הנה לפי סדר לידת השבטים מתייחס חודש אייר לשמעון, וחודש ניסן לראובן, ושם ראובן על שם 'כי ראה ה'', ושם שמעון על שם 'כי שמע ה'', הרי שני החודשים האלו בחינת ראייה ובחינת שמיעה. ובזוהר הקדוש (ח"א קעו, רל-רלו) כי ראייה היא מקרוב ושמיעה מרחוק... כי בניסן ראו ישראל בעיניהם אלוקות... אך בחודש אייר נשארה רק בחינת שמיעה מרחוק... (דהיינו) להיות רודף אחר עומק הכוונה ולא יסתפק בשטחיות העניין... למען ישכיל על עצם הכוונה. וכן הוא בחודש הזה שצריך האדם להשכיל על הכוונה, שהמבוקש מהאדם איננו כשהוא רואה את האלוקות בעיניו (בחינת ראייה), שלדבר זה לא הייתה צריכה הנשמה לרדת לזה העולם. ואם כן, כל כוונת הניסים וההארות הגדולות של חודש ניסן היו הכנה לבד (רק בשביל) לימי ההסתר והחושך (שבחודש אייר)" (שם משמואל, ויקרא קדושים ר"ח אייר עמ' כח).
הסבר הדברים: ההבדל העקרוני בין הראייה לשמיעה, הן מצד הממד החושי והן מצד הממד הרוחני, הוא שהראייה היא מצד אחד ודאית, מפני שמה שאנו רואים נמצא, הווה וקיים, שהרי את הנראה אין להכחיש, אך מצד שני היא שטחית וחיצונית, שהרי אנו רואים רק את הצד החיצוני והגלוי שעל פני השטח, בלי יכולת לזהות את המסתתר מאחורי הקלעים ואת המתרחש מתחת לפני השטח, שהוא הוא הדבר המהותי העצמי והאמיתי.
השמיעה לעומת זאת היא מצד אחד מסופקת, דהיינו מעלה תהיות וספקות, שהרי פעמים רבות איננו מזהים מהו מקור הקול שאנו שומעים ומה משמעויותיו, אך מצד שני היא עמוקה ופנימית, שהרי אם נעמיק את שמיעתנו, נזהה את מקורו של הקול ואת המשמעויות הפנימיות הסמויות החבויות בתוכו.
הטלה והשור
להבדל זה בין הראייה לשמיעה ישנה משמעות נוספת, לא רק ביחס לשטחיות ההבנה או עומקה, אלא גם ביחס להשתדלות המעשית שלנו. תכונת הראייה אינה דורשת מן האדם לפעול באופן אקטיבי ולהיות שותף מעשי במאורעות, כי הכול מופיע מלמעלה למטה – מהבורא לנברא, כשהוא עצמו (האדם) נשאר פסיבי. תכונת השמיעה מצריכה את האדם להיות שותף לא רק בהבנת עומק העניין, אלא גם בפעולותיו המעשיות, ובכך להיות שותף אקטיבי עם ריבונו של עולם בגאולת העולם ותיקונו.
ההבדל הכפול הזה בין הראייה לשמיעה, הן ביחס להבנה והן ביחס להשתדלות המעשית, הוא יסוד ההבדל בין חודש ניסן לחודש אייר. חודש ניסן - חודש הראייה (בחינת ראובן), הוא החודש שבו ראינו את ה' באופן גלוי וברור, כשהנהגת ה' הופיעה אלינו בדרך ניסית ובהתגלות אלוקית בהירה וברורה במכת בכורות, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. ראייה זו לא השאירה ספק כלשהו ביחס למציאות ה' ולעובדה שהוא מנהיג את מאורעות ההיסטוריה, לא הצריכה עומק הבנה ועומק אמונה, ואף לא הצריכה אותנו (כמעט) להשתדלות מעשית ולמאמץ אנושי בחירי.
לעומת זאת חודש אייר - חודש השמיעה (בחינת שמעון), הוא החודש שבו הקב"ה מצפה מאיתנו לשמוע אותו, מכוח הראייה הברורה של חודש ניסן. דהיינו אנחנו צריכים לזהות את הנהגת ה' בהיסטוריה בתוך המאורעות הטבעיים, מתוך עומק הבנתנו השכלית-רוחנית ומבטנו האמוני, ואף לקחת חלק באופן אקטיבי-מעשי, ולהיות שותפים עם א ל במעשה בראשית וגאולת העולם.
מכאן גם מובן שמזלו של חודש ניסן הוא טלה, הרומז למצבו של עם ישראל בזמן גאולת מצרים, שהיה כטלה קטן חסר כוח וחסר יכולת פעולה, טלה התלוי באדונו, רועה הצאן הפועל למענו והמחליט בשבילו. לעומתו חודש אייר שמזלו שור, רומז לדרישה האלוקית מאיתנו לקחת אחריות, הן מצד השמיעה האמונית – ההתבוננות בעומק ההנהגה האלוקית בהיסטוריה, והן מצד השמיעה המעשית – השותפות הפעילה שלנו במאורעות ההיסטוריה ובגאולת ישראל, כשור שלוקח אחריות – חורש את האדמה ונושא משאות גם כשאינו רואה באופן מיידי את התוצאות החיוביות של פעולותיו. כהמשך דבריו של ה'שם משמואל' שם: "הטלאים אין הבעלים נותנין עליהם עול... והמה נמשכין אחר הרועה... כן מתדמה עניין ההנהגה העליונה בימי ניסן... וישראל מקיימין 'משכני אחריך נרוצה', ומתפנקין על רחמי מאריהון... אך חודש אייר מזלו שור, והוא שור לעול, וכמו שנאמר 'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע', כי איננו מרגיש מתיקות העבודה כל כך".
שמיעה אמונית ומעשית זו המבטאת את תכונתנו של חודש אייר והחושפת את סגולתם של ישראל, התגלתה ברובד הרוחני על ידי רשב"י שחשף את תורת הסוד בי"ח באייר הוא ל"ג בעומר, וברובד המעשי בדורנו בהקמת מדינתנו ביום ה' באייר – הוא יום העצמאות, ובהרחבת והעמקת אחיזתנו בארצנו, בפועל וברוח, ביום כ"ח באייר הוא יום ירושלים.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













