ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
היה זה לילה שבו התכוננו בני ישראל ליציאה. המצות נאפו, הקורבן הוקרב וכעת ייאכל עם מצה ומרור, בני ישראל מסבים סביב שולחנות כשהחפצים ארוזים בצדם והבן שואל את אביו "מה נשתנה?". מה נשתנה הלילה הזה, שאחרי שנה של מכות בהן היכה ה' את מצרים, אנו יושבים בדרך חירות, בלי פחד מהנוגש המצרי, מה אירע? האב עונה ואומר: הלילה אנחנו יוצאים ממצרים, עוזבים את הגולה ויוצאים בדרך לארץ אבותינו.
אבל בדרך נעצור במקום שבו תהא ליציאתנו משמעות. כדי שמדינתנו העתידית לא תהיה רק מדינה שבה נהיה בני חורין מפרעה, ממצרים, אלא גם תהיה בה משמעות לחיינו (שהרי חירות בלי ערכים מובילה לאנרכיה), שתהיה זו מדינה יהודית על כל המשתמע מכך, נקבל את הספר שהוא מהות חיינו – התורה.
הכוס שלפניה לא מפסיקים
האב לגם עם בנו ארבע כוסות והדגיש: כל כוס שאנו שותים היא כנגד לשון גאולה שאמר האלוקים למשה רבנו, ואנו שותים את הכוסות הללו כבני חורין בניחותא. בין הכוס הראשונה לשנייה נוכל להפסיק ולשתות, גם בין השנייה לשלישית, אבל לא בין השלישית לרביעית. מדוע? כי שלוש הכוסות הראשונות הן כנגד שלוש לשונות גאולה: והוצאתי אתכם מתחת צבאות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. אבל הרביעית היא כנגד הבטחה נוספת: ולקחתי אתכם לי לעם.
אומרים חז"ל, בין כוס ראשונה לשנייה אפשר להפסיק, בין שנייה לשלישית אפשר להפסיק, בין שלישית לרביעית לא יפסיק. למה? כי שלוש הראשונות מבטאות ביטויי גאולה. הוצאתי, הצלתי, גאלתי. שלוש הראשונות הולכות באותו קו. גאולה, יציאה ממצרים. הרביעית היא העיקר: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים. אתם יודעים למה הוצאתי אתכם, למה הצלתי אתכם, למה גאלתי אתכם? בגלל "ולקחתי אתכם לי לעם". אי אפשר להפריד בין השלישית לרביעית. אתה רוצה "ולקחתי אתכם לי לעם"? תבין שתזכה למימוש המטרה של היציאה. תעבדון את האלוקים על ההר הזה.
שנה חלפה. במדבר מציינים את היום המיוחד הזה, אבל הפעם סביב משכן השראת שכינה בישראל. מקריבים קורבן פסח, הבן שואל את אביו, והאב עונה תוך אזכור החוויות שצברו במצרים, הן חוויית הקושי והשעבוד, הן חוויית הגאולה.
שנים חולפות. את אותן שאלות שואל הילד שלמה את אביו דוד המלך בירושלים עיר הקודש. את אותן שאלות שואלים הבנים של רבי יהודה הנשיא את אביהם. את אותן שאלות שאלו ילדים את הוריהם לאורך כל שנות ההיסטוריה. גם בגלות, גם בקשיים, וגם בשוב הבנים לארצם. כולם זוכים לשמוע את אותן התשובות: היה קשה, היה סבל רב, זכו אבותינו לראות את היד הגדולה, ויצאנו ממצרים במטרה לקבל תורה ולהיות עם ה'.
דורנו הוא דור שזוכה לראות את עצם קיומו של העם היהודי, ששורד את כל הקשיים שעברו עליו, מתנער מעפר ומאפר, שב לארצו ומקים בה מדינה שתשקף את ערכיו, ערכים שעליהם שמר במשך אלפיים שנות גלות בכל קצווי תבל, למרות שרדפו אותו, נלחמו בו וניסו להשמידו. זהו נס גלוי, חריג בכל קנה מידה. קשה שלא לראות בכך את יד ה'. יד שמכוונת את העם ומביאה אותו לנחלת אבותיו.
אולם עלינו לזכור: לא שאפנו להגיע לאוגנדה. בודדים הלכו בעקבות הברון הירש לארגנטינה. מעטים הקימו קולחוזים באוטונומיה יהודית בבירוביג'אן. עם ישראל רצה לחזור דווקא אל אדמתו, לא למקום זר. ומה שקושר אותו לאדמתו זהו המסר האלוקי שבא לידי ביטוי בארבע לשונות הגאולה, הנחתמות בביטוי גאולה חמישי: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'". אי אפשר לנתק בין הביטויים. היציאה ממצרים, הולדת העם וקבלת התורה הם יחידה אחת שבאה לידי ביטוי דווקא בארץ אבותיו, בה יממש את מהותו.
התשובה לתוקפי הרבנות
התקופה האחרונה לא פשוטה היא. ישנו מאבק בלתי פוסק על דמותה של המדינה. האם תהיה זו מדינה יהודית – כחלום הדורות, כציווי האלוקי, כשאיפת מייסדיה (שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות) – או מדינת יהודים בלבד, עם סממנים חיצוניים ותו לא, או שמא מדינת כל אזרחיה. זו השאלה שנמצאת במוקד חיכוכים רבים בין קבוצות באוכלוסיית ישראל. אל מדורת הוויכוח מוטלים ערכים נעלים כצדק, שוויון, כבוד האדם וחירותו, כאילו יש סתירה בין ערכי התורה לערכים אלו.
דרישות שונות מופנות אל הרבנות הראשית לישראל, עם ביטוי שחוזר על עצמו בווריאציות שונות: "לו הייתם כמו הרב קוק". להם אשיב בלב שלם: הרבנות הראשית נאמנה לדרכו של הרב קוק, הרבה יותר ממי שנושאים את שמו לשווא. דגל התורה מול עינינו. עם ישראל יקר לנו וארץ ישראל היא המקום שהועיד לנו בורא עולם. הרבנות מחברת את שלושת הקדקודים הללו לחיבור משולש אחד, מתוך ביטחון בצור ישראל וגואלו כי החוט המשולש לא במהרה יינתק.
נחוג יחדיו את חג הפסח הבא עלינו לטובה, נזכור את הערכים המופלאים הגלומים במהות הנקראת עם ישראל ונצעד לאורם.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













