ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" (ויקרא כ"ב ב).
לכאורה ציווי זה קשה מאוד, הרי הכהנים הם הם המטפלים בקדשי בני ישראל, ולמה התורה מזהירה אותם להינזר מהם כלומר לפרוש מהם? ועוד קשה אם הכהנים הם אלה שהציווי מופנה אליהם, מי הם "הם" המוזכרים בפסוק, ואם "הם" הינם בני ישראל הרי שהקטע בפסוק "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" היה צריך להיות צמוד למילים "מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
רש"י על המקום מסביר את הפסוק לפי העיקרון של סמיכות פרשיות. הפסוקים הבאים
(ג-ז) עוסקים באזהרת הכהנים מלאכול קדשים בטומאה. אם כן, ההנזרות והפרישה היא מקדשי ד', בזמן טומאתם של הכהנים. פירוש זה קשה שהרי עדיין לא הזכירה התורה את האיסור לאכול קדשים בתרומה. קודם היה צריך להופיע האיסור ורק אחר כך הציווי לפרוש ממנו. את הקושי השני פותר רש"י בשיטת "סרס המקרא ודרשהו" ולומדים את הפסוק כאילו הוא נכתב בסדר מילים זה "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲנִי ה'". הרמב"ן בפירושו על דרך האמת מציע הבנה חדשה. לשיטתו הרישא של הפסוק עוסקת בהנזרות מקדשי בני ישראל והסיפא באיסור "חילול השם". עדיין, לשיטתו לא ברור מה פשר האזהרה ברישא.
המדרש מסביר את העניין לכאורה, בכיוון אחר. הכהנים שמונו לטפל בקדשים ובקרבנות עלולים לראות את עצמם כבעלי הבית ולראות את עצמם לא רק כמי שמונה לטפל בקדשים אלא כבעלים על קדשי ד'. לכן התורה מזהירה אותם, אתם רק משמשים לפני המקום עבור בני ישראל. יש כאן אזהרה חמורה אל תתייחסו אל הקרבנות כרכושכם הפרטי אלא הנזרו מהם. אומנם בחלק מן הקרבנות יש לכם חלק אבל אל תגעו במה שלא הותר לכם. וז"ל המדרש:
"ד"א מדבר בכהנים, אמר הקב"ה למשה לך אמור לאהרן ולבניו דייכם שהורשתי אתכם מן הנותרת של מזבח שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו, לא תאמר הואיל והשליטני על הקרבנות ועל העולות הכל מותר לפני ..., על כך נאמר "וְרָב כֹּפֶר אַל יַטֶּךָּ" (איוב ל"ו יח) לא מפני שהשלטתיך (עשיתי אותך רב) בכפרתן של בני תטה עצמך ליגע עצמך בקדשים לכן נאמר וינזרו מקדשי בני ישראל" (ילקוט שמעוני איוב רמז תתקכ).
לפי מדרש זה דבריו של הרמב"ן מאוד מובנים, כהן שמתייחס לקדשים כאל רכושו הפרטי גורם לחילול השם. בכיוון זה הולך גם הספורנו במקום וז"ל:
"שלא יחשבו (הכהנים) שלגודל מעלתם יהיו קדשי העם כחולין אצלם, כעניין "מנודה לתלמיד, אינו מנודה לרב" (מועד קטן טז ע"א). ולא יחללו את שם קדשי-ולא יחללו את שם אותו ההקדש שישראל מקדישין לי שקראו עליו שם קודש".
שיטה זו של המדרש ובעקבותיו הרמב"ן והספורנו הופכת איסור ואזהרה זו לרלוונטיים בכל הדורות, גם בזמן שאין קרבנות והכהנים אינם אוכלים קדשים בטהרה.
מכאן אזהרה לכל הממונים על הקדשות וכספי ציבור, לכל מנהלי העמותות וראשי המוסדות העוסקים בקודש - היזהרו שלא לטשטש את הגבולות בין קדשי ד' לרכושכם הפרטי. שמירה על הפרדה זו כנדרש ובצדק גם על פי חוק העמותות וכללי רשם ההקדשות היא בעצם שמירה על ציווי התורה. שמירה על כללי המינהל התקין, השקיפות והזהירות מניצול כספי העמותה לקבלת טובות הנאה פרטיות על ידי חבריה ומנהליה תבטיח אוירה של קידוש שם שמיים וממילא תגרום לחיבת התורה, כבוד התורה ומכאן לקיומה.
אם נצליח בכך, נוכל לדרוש הפרדה זו ביתר תוקף מכל מי שממונה על כספי ציבור, מכל המכהנים בתפקיד ציבורי וממונים על קופה ציבורית מכל סוג שהוא ולקרא להם אנא הינזרו "מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
הבה נתפלל לחידושה של ההלכה המקורית וליישומה המלא בכל התחומים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
