ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
נקודת המוצא של תחילת הפרשה היא שלכהנים ישנה עדיפות מולדת, קדושה שאינה תלויית מעשה. כיון שכן יש להם מסכת הלכות והקפדות שנועדו להתאים אותם למעמדם: היזהרות מטומאות, הרחקת בעלי מומים מעבודות מסויימות ועוד.
אכן, לא רק להם, גם לכל יהודי יש קדושה, אלא שלכהן יש קדושה על גבי קדושה.
זה אינו צריך לגרום לכהנים לחיות מתוך חיוך תמידי זחוח על פניהם. בתפיסה קטנונית משהו, יכול בעל הסגולה לחוש עליונות כלשהיא על פני החסר אותה, בבחינת 'יש לי מה שאין לך', 'אני יותר חשוב או קדוש'.
להיפך. הכלל הוא, שככל שהדרגה יותר קדושה כך 'הוראות השמירה' של הקדושה הזו יותר קפדניות. כך זה לגבי כהן, לגבי המקדש, לענין ארץ ישראל, לגבי הימים המקודשים בשנה ובכלל לגבי כל יהודי. זאת לעומת מערכת השמירה הדלילה של גוי הזוקקת שמירה רק על שבע מצוותיו. (ר' בדרוש הראשון בספר 'ערבי נחל' לרבי דוד שלמה אייבשיץ)
עובדה זו, שבעלי הסגולה אינם יכולים לשקוט על שמריהם הינה בעלת השלכות חשובות על הפרט ועל הכלל.
הפן ההיסטורי
התרגלות להבנה זו מחייבת תשומת לב.
הפער בין ערכים המושגים כתוצאה של מאמץ לבין ערכים המונחלים 'מלמעלה', המוטבעים בטבע, יכול לבלבל. כשאדם מתייגע על מנת להשיג את תאריו, הוא יודע שהתרשלות תוכל לקחת ממנו את הישגיו. לא כן איש הסגולה. הוא יודע שערכו מונחל לו ממרומים. אצלו, הפיתוי הינו גדול לחשוב שכיון שכך הוא אין לו צורך בשמירה יתירה.
אך כפי שהכהן אינו פטור משמירה יתירה אלא אדרבא, הוא יותר מצווה עליה, כך הדבר נוהג לגבי העם כולו, במיוחד בעת גאולתו.
זמננו זמן של גאולה הוא. הארץ הקדושה הולכת ונבנית, מתיישבת ומתפתחת, ובני האומה הולכים ומתלקטים מנפוצותיהם.
מבין שני אופני הגאולה האפשריים, זו שבזכות וזו שבחסד, 'בעתה או אחישנה', אנו עומדים בעיצומה של זו שבחסד, בעתה. כי אכן, לא צדיקים שלמים היינו כשהקב"ה החל להופיע אור חדש על ציון. דוקא אותה תקופה בה החלה התנועה של החזרה אל חיק אימנו, ארץ ישראל שלנו, היתה תקופה של נסיגות גדולות בתחומים המונחלים לנו מעולם: השכלה כפרנית, רפורמה, חילוניות ואף התבוללות היו מנת חלקו של העם בעת ההיא. ומשלמרות זו החל תהליך הגאולה לנוע ידעו גדולי ישראל, צופי הישועה, לקבוע: גאולתנו זו אינה בזכות אלא בחסד אלוקי, היא לא תוצאה של תשובה אלא היא באה למרות שאיננו שבים בתשובה. יש בגאולה כזו צד סגולי, על מעשי, שלמרות שאיננו ראויים אנו נגאלים.
וגם כאן אורב הבלבול לרגלנו. אכן נכון, עת גאולה בלא תשובה היא זו, קדושת הזמנים של ימינו באה במופע אלוקי, כקדושת הכהונה, באופן עליון, אלא שכפי שכהן מרובה בהקפדות לשמור על סגוליותו, כך גם בכלל העם אנו מצווים לשמור על מהלכי הגאולה ולא להחמיצם.
דבר מעין זה כבר קרה במצרים:
בסוף פרשת בשלח אומרת התורה, פעמיים, כי בני ישראל ישבו בארץ מצרים ארבע מאות ושלושים שנה. התמיהה הגדולה, מנין התוספת של שלושים שנה על דבר ה' לאברהם כי גר יהיה זרעו ארבע מאות שנה העסיקה מפרשים רבים.
רבינו הגדול הרמב"ן, האריך בנושא זה והעלה מספר פתרונות. לאחר מסכת בת כמה אפשרויות שהעלה הוא מרצה לבסוף את הדרך הפרשנית שיותר נראית לו:
"ועוד אני אומר כי הפשט המחוור מן הכל הוא שנאמר כי הגזרה היתה ארבע מאות שנה... והשלשים שנה האלו הם תוספת עליהם בעוון הדור ההוא.
כי אם נגזר על האדם בחטאו גלות ועינוי שנה או שנתיים והוא יוסיף על חטאתו פשע בהם, יוסיפו עליו שבע על חטאותיו וגלות וייסורין כהנה וכהנה, שאין (כי אין) ענשו הראשון הבטחה לו שלא ייענש בעוון שיעשה..., ועוד, שאין שום הבטחה שלא יגרום החטא לבטְלה אלא במקום שבועה:
ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד, ובטלו גם המילה... ואת גלולי מצרים לא עזבו... ועל כן ארך גלותם (עוד) שלשים שנה והיה ראוי שיתארך יותר, אלא שצעקו והרבו תפלה.
ולמה יהיה קשה על הראשונים לפרש כי נתארך גלותם על הקץ שלשים שנה, והנה נתארך עליהם ארבעים שנה בחטא המרגלים... אבל החטאים גרמו הכל "ועונותיו ילכדונו את הרשע" (משלי ה' כ"ב): רמב"ן, שמות פרק י"ב פסוק מ"ב
כי אם נגזר על האדם בחטאו גלות ועינוי שנה או שנתיים והוא יוסיף על חטאתו פשע בהם, יוסיפו עליו שבע על חטאותיו וגלות וייסורין כהנה וכהנה, שאין (כי אין) ענשו הראשון הבטחה לו שלא ייענש בעוון שיעשה..., ועוד, שאין שום הבטחה שלא יגרום החטא לבטְלה אלא במקום שבועה:
ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד, ובטלו גם המילה... ואת גלולי מצרים לא עזבו... ועל כן ארך גלותם (עוד) שלשים שנה והיה ראוי שיתארך יותר, אלא שצעקו והרבו תפלה.
ולמה יהיה קשה על הראשונים לפרש כי נתארך גלותם על הקץ שלשים שנה, והנה נתארך עליהם ארבעים שנה בחטא המרגלים... אבל החטאים גרמו הכל "ועונותיו ילכדונו את הרשע" (משלי ה' כ"ב): רמב"ן, שמות פרק י"ב פסוק מ"ב
רוצה לומר, שהגאולה הבאה מעל הזכויות, עלולה עדין שתיפגם עקב העבירות.
אכן, ביטולה של הבטחה אין כאן, אך עיכובה יש ויש. ועל זאת יש לחרוד, ואין ללהג בזחיחות דעת על כך 'שהגאולה לא תלויה בתשובה', כיון שעדין, למרות הגאולה הסגולית, יש לשמור ולהיזהר בכל חוקות התורה, ממש כפי שהכהן מוזהר לשמר את סגולת קדושתו.
עינינו הרואות, שלמרות שעצת ה' אשר יעץ אחור לא תשוב ריקם, עם כל זאת חלילה, על ידי עוונות מנהיגי הדור ודבריו תיתכן התעכבות מרה מהעליה בהר ה'.
כבכל ציווייה של תורה, המתנה האלוקית, הסגולה המוטבעת, מבקשת מאת מקבליה את שימורה העדין, היומיומי, ככל פרטי הלכותיה של תורה, וזאת על מנת להפריח ולרומם את מעשה אלוקינו, את גדולת סגולת אומתינו.
כלי יקר על הפרשה הסבר דברי המדרש שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות
כלי יקר פרשת אמור חלק ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
