ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
דרך מיוחדת לעצמו סלל לו בנושא זה האדמו"ר מראדזין, הקדוש רבי שמואל שלמה מראדזין הי"ד, שיום ההילולא שלו יחול ב- כט' אייר. הרבי מראדזין, שזכה לתואר – 'הרבי הלוחם', קלט בחריפותו כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה את תוכניותיהם השטניות של המרצחים. הרבי הפיץ את העובדה, שהיהודים נלקחים להשמדה ולא לעבודה, וקרא למרוד ברשעים ולהילחם בהם.
כשגילו הרשעים את העניין, החלו במצוד אחר הרבי. כשהוציאוהו להורג, עקבו החסידים בחשאי אחר הרבי, וראו שהרבי היה נאמן לדרכו עד טיפת דמו האחרונה. בידיו החשופות נאבק ברוצחיו, ונהרג מתוך מלחמה ומאבק גבורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל את הסיפור הבא (איני מדייק במילים) – כשהציעו לרבי מראדזין להימלט מהתופת לארץ ישראל, סירב להצעה. וזה היה נימוקו: מצאנו, שהמבול לא ירד בארץ ישראל, שנאמר – "ארץ לא גושמה ביום זעם:. אם כך – מדוע נח הצטווה לבנות תיבה ולהיזקק לנס, והרי יכול היה לעלות לארצנו הקדושה ולהינצל בדרך הטבע?
אלא, שלארץ ישראל לא עולים כדי להימלט מסכנה. לארץ ישראל עולים להידבק בקדושתה וטובה. ואף אני, אמר הרבי מראדזין, אם לא זכיתי ועליתי לארצנו הקדושה להידבק בקדושתה, לא אברח אליה מפני הסכנה.
דרך ייחודית זו, הקוראת לעלות לארץ ישראל רק מתוך מטרה חיובית, ולא כדי לברוח מהסכנה, שנויה במחלוקת. הראי"ה קוק זצ"ל, למשל, כתב מפורשות שיש מדרגות בעלייה לארץ. וודאי הטוב ביותר לעלות מתוך בחירה ורצון להידבק בקודש, אך לעיתים מסובב ה' שעולים לארץ מתוך מדרגה נמוכה יותר של הימלטות מפורענויות חוץ לארץ. ואף בדרך נמוכה זו, שולח ה' את גאולתו ומשיב את ישראל לציון.
דומה, שהדגשה זו של הרבי מראדזין, חשובה לימים אלה בהם מציינים אנו יובל לשחרור ירושלים וחבלי ארץ ישראל המערבית. תקופה ארוכה שב עם ישראל לארצו, לעיתים רבות, מתוך מחשבות של חול. מובילי המהלכים הסתפקו פעמים רבות בחזון של הקמת מדינה יהודית שתהווה 'מקלט בטוח', ותו לא.
דווקא מלחמת ששת הימים, חיברה מחדש את עם ישראל לירושלים ולחבלי יהודה ושומרון. זוהי עיר המקדש, ואלו המקומות בהם הילכו הנביאים, והוד של קודש שפוך עליהם. העם לא יכול היה עוד להסתפק בחזון של חול, ומאז מהלכי ההתיישבות בארץ קשורים יותר ויותר לתנועה של חיבור לה', וחיפוש קשר לארץ ישראל מתוך מבט של קודש.
כבר לפני שנים רבות, אמר מרן הרב קוק זצ"ל, שציון קשורה יותר לבניין החול, ואילו ירושלים היא המילה המבטאת את תחיית הקודש של עם ישראל (מאמרי הראיה עמ' 333). ואכן, מי שעיניים לו רואה, שמיום ששבנו לירושלים, מתחוללים בעמינו תהליכים של שיבה וכיסופים לה'.
מודים אנו לה' ששבנו לירושלים של מטה, ומכוח שיבה זו כוספים, מתגעגעים, פועלים ומתפללים אנו לרומם את ירושלים לירושלים של מעלה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














