בשיעור שעבר התחלנו בביאור המקור בתורה לחיוב העמדת בתי דין וסנהדראות לעם ישראל. השיעור נתקדם בלימוד המקורות על פי דרכו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בספרו עמוד הימיני סימן ב. על הפסוקים בראש פרשת שופטים:
מצינו בברייתא במסכת סנהדרין:
בעלי התוס' מסבירים את דעת תנא קמא כך:
מסביר מו"ר כי בעלי התוס' רצו לתרץ את השאלה: מה צורך בבית דין לשבט אם יש כבר בית דין בכל עיר ועיר? הרמב"ן בפירושו לתורה מקשה באותו כיוון:
ומתרץ:
(נוסיף במאמר מוסגר כי המציאות של עיר אחת בה גרו שני שבטים או יותר לא הייתה נדירה כך היה בקרית יערים וכך היה ביבש גלעד וככך בערים נוספות שהיו שייכות ליהודה ושמעון ואכמ"ל). לפי שיטה זו צריך לומר כי תנא קמא אינו חולק עם רשב"ג וכך הסביר את הדברים גם הר"ן בחידושיו על מסכת סנהדרין. בשבוע הבא נביא פירוש שני וחולק בשם הרמב"ן.
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
1 - החובה להעמיד בתי דין - פרק א'
2 - בית דין לכל שבט ושבט - פרק ב'
3 - סמכויות בית הדין השיבטי - פרק ג'
טען עוד
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח)
מצינו בברייתא במסכת סנהדרין:
"תנו רבנן: מניין שמעמידין שופטים לישראל? תלמוד לומר" שפטים תתן", שטרים לישראל מניין - תלמוד לומר "שטרים תתן", שופטים לכל שבט ושבט מניין - תלמוד לומר "שפטים לשבטיך", שוטרים לכל שבט ושבט מניין - תלמוד לומר "שטרים לשבטיך", שופטים לכל עיר ועיר מניין - תלמוד לומר "שפטים לשעריך", שוטרים לכל עיר ועיר מניין - תלמוד לומר "שטרים לשעריך". רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן, שנאמר "תתן - לך". רבן שמעון בן גמליאל אומר: "לשבטיך ושפטו" - מצוה בשבט לדון את שבטו" (דף טז ע"ב).
בעלי התוס' מסבירים את דעת תנא קמא כך:
"שופטים לכל שבט ושבט - אם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות".
מסביר מו"ר כי בעלי התוס' רצו לתרץ את השאלה: מה צורך בבית דין לשבט אם יש כבר בית דין בכל עיר ועיר? הרמב"ן בפירושו לתורה מקשה באותו כיוון:
"וטעם לשבטיך - מוסב על תתן לך, מלמד שמושיבים בי"ד בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר, לשון רש"י, וכן במסכת סנהדרין (טז ב). ולא ידעתי פירוש דבר זה, כי כיון שמנינו בי"ד בכל עיר ועיר הרי בתי דינין רבים בכל שבט ושבט".
ומתרץ:
"אולי בא לומר, שאם הייתה עיר אחת לשני שבטים כירושלים שיש בה חלק ליהודה ובנימין שיושיב בה שני בתי דינים, וכך העלו בפרק חלק (שם קיא ב) שחולקים עיר אחת לשני שבטים, וכן ירושלים הייתה ליהודה ובנימין".
(נוסיף במאמר מוסגר כי המציאות של עיר אחת בה גרו שני שבטים או יותר לא הייתה נדירה כך היה בקרית יערים וכך היה ביבש גלעד וככך בערים נוספות שהיו שייכות ליהודה ושמעון ואכמ"ל). לפי שיטה זו צריך לומר כי תנא קמא אינו חולק עם רשב"ג וכך הסביר את הדברים גם הר"ן בחידושיו על מסכת סנהדרין. בשבוע הבא נביא פירוש שני וחולק בשם הרמב"ן.
