בית דין לכל שבט ושבט - פרק ב'

בשיעור שעבר התחלנו בביאור המקור בתורה לחיוב העמדת בתי דין וסנהדראות לעם ישראל. השיעור נתקדם בלימוד המקורות על פי דרכו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בספרו עמוד הימיני סימן ב. על הפסוקים בראש פרשת שופטים:

מצינו בברייתא במסכת סנהדרין:

בעלי התוס' מסבירים את דעת תנא קמא כך:

מסביר מו"ר כי בעלי התוס' רצו לתרץ את השאלה: מה צורך בבית דין לשבט אם יש כבר בית דין בכל עיר ועיר? הרמב"ן בפירושו לתורה מקשה באותו כיוון:

ומתרץ:

(נוסיף במאמר מוסגר כי המציאות של עיר אחת בה גרו שני שבטים או יותר לא הייתה נדירה כך היה בקרית יערים וכך היה ביבש גלעד וככך בערים נוספות שהיו שייכות ליהודה ושמעון ואכמ"ל). לפי שיטה זו צריך לומר כי תנא קמא אינו חולק עם רשב"ג וכך הסביר את הדברים גם הר"ן בחידושיו על מסכת סנהדרין. בשבוע הבא נביא פירוש שני וחולק בשם הרמב"ן.