"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח)

"תנו רבנן: מניין שמעמידין שופטים לישראל? תלמוד לומר" שפטים תתן", שטרים לישראל מניין - תלמוד לומר "שטרים תתן", שופטים לכל שבט ושבט מניין - תלמוד לומר "שפטים לשבטיך", שוטרים לכל שבט ושבט מניין - תלמוד לומר "שטרים לשבטיך", שופטים לכל עיר ועיר מניין - תלמוד לומר "שפטים לשעריך", שוטרים לכל עיר ועיר מניין - תלמוד לומר "שטרים לשעריך". רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן, שנאמר "תתן - לך". רבן שמעון בן גמליאל אומר: "לשבטיך ושפטו" - מצוה בשבט לדון את שבטו" (דף טז ע"ב).

"שופטים לכל שבט ושבט - אם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות".

"וטעם לשבטיך - מוסב על תתן לך, מלמד שמושיבים בי"ד בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר, לשון רש"י, וכן במסכת סנהדרין (טז ב). ולא ידעתי פירוש דבר זה, כי כיון שמנינו בי"ד בכל עיר ועיר הרי בתי דינין רבים בכל שבט ושבט".

"אולי בא לומר, שאם הייתה עיר אחת לשני שבטים כירושלים שיש בה חלק ליהודה ובנימין שיושיב בה שני בתי דינים, וכך העלו בפרק חלק (שם קיא ב) שחולקים עיר אחת לשני שבטים, וכן ירושלים הייתה ליהודה ובנימין".