ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
וְכָל זֹאת בָּאַתְנוּ* מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הַנִּפְרָזָה* מִכָּל עִיּוּן וּמַחְשָׁבָה, בְּחֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹגְעִים לַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ וְלַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב*, שֶׁצָּוְחוּ עָלֶיהָ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, בְּיִחוּד הַמְקֻבָּלִים; הַיִּרְאָה, שֶׁבָּאָה הִיא עַצְמָהּ מִמִּעוּט הַלִּמּוּד וְהַיְדִיעָה בְּאֵיכוּתָהּ* שֶׁל מִדַּת הַיִּרְאָה* בִּכְלָל, וּבְהִתְגַּדְּלָהּ פֶּרֶא בַּלֵּב הִיא מִתְהַפֶּכֶת לְפַלָּצוּת* וּבְעָתָה*, הָרְחוֹקָה מִיִּרְאַת רוֹמְמוּת* הֲדַר כְּבוֹד עֶלְיוֹן, הַמַּתְחֶלֶת מֵהַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה עַד כַּמָּה הַלִּמּוּדִים הָאֱלֹהִיִּים פּוֹעֲלִים לְטוֹבָה עַל הַתַּרְבּוּת הַכְּלָלִית עֲדֵי עַד, וְעַד כַּמָּה הֵם מְבִיאִים אוֹרָה שֶׁל שֶׁקֶט שַׁלְוָה וָצֶדֶק לָעוֹלָם מִמְּקוֹר שֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, "גָּדוֹל ד' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ הָא לָאו* בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ [כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ] לָאו אִיהוּ* גָּדוֹל וְלָאו אִיהוּ מְהֻלָּל", וַאֲפִלּוּ מֵהַיִּרְאָה הַחֶשְׁבּוֹנִית* שֶׁל עֹז מִדַּת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר "אֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, לֹא מַשֹּׂא פָּנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ וְהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן".
שם שמים בשטרות
כְּנֶגֶד פִּרְצַת* הַיְוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים, שֶׁכָּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, תִּקְּנוּ לִכְתֹּב שֵׁם שָׁמַיִם אֲפִלּוּ בִּשְׁטָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַהַפְרָזָה הַבָּאָה מִזֶּה אַחַר כָּךְ מִצַּד הָעָם, עַד שֶׁנִּמְצָא שְׁטָר מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה*, עָשׂוּ יוֹם טוֹב כְּשֶׁבִּטְּלוּ אַדְכַּרְתָּא מִשְּׁטָרַיָּא*, מִשּׁוּם עֵת לַעֲשׂוֹת לַד'. "אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים", "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
63 - אמונה חלק ג'
64 - אמונה חלק ד'
65 - אמונה חלק ה'
טען עוד
אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו לֹא נִכְתֹּב שֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁטָרוֹת, אֲבָל עַל עַמּוּדֵי סִפְרוּתֵנוּ הַחַיָּה, וַדַּאי חוֹבָתֵנוּ כָּעֵת לִכְתֹּב שֵׁם אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בִּסְפָרִים, בְּחוֹבְרוֹת, בְּמַאֲמָרִים, בְּחֶזְיוֹנוֹת, בְּשִׁירִים, בְּפֵרוּשִׁים, וּבִדְרוּשִׁים, וּבְכָל אוֹתָם הַכֵּלִים שֶׁהַמַּחְשָׁבוֹת נִכְנָסוֹת עַל יָדָם לִרְשׁוּת הַצִּבּוּר, וּנְשִׂימֵם "בְּמָנָא דִּכְשַׁר* לְמִקְנִיָּא בֵּהּ" רַעְיוֹנוֹת וְדֵעוֹת, בְּיָמֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ. נַרְחִיב אֶת מִדַּת הַלִּמּוּד הָעִיּוּן וְהַדְּרִישָׁה עַל אֹפִי* הַמַּחְשָׁבִי שֶׁלָּנוּ, לְכָל אֲגַפָּיו, נִקְבַּע גַּם עָלָיו מַסֶּכֶת*, נַעֲשֶׂה גַּם בּוֹ חֲרִיפִים וּבְקִיאִים, גְּדוֹלִים וּגְאוֹנִים, נְנַסֶּה כֹּחֵנוּ יוּכַל הֱיוֹת שֶׁאוֹר הַמַּחְשָׁבָה יְיַשֵּׁר לָנוּ* אֶת הַדֶּרֶךְ, גַּם עַל הַחַיִּים וְהַמַּעֲשֶׂה, גַּם עַל הַתַּלְמוּד וְהַהוֹרָאָה. הַהֶרְגֵּל לְשׁוֹטֵט בְּהֵיכַל הָרַעְיוֹן, לְאַנְשֵׁי דֵּעָה, לְטַיֵּל בֵּין שְׂדֵרוֹת הַשִּׁטּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁבְּדַרְכֵי תּוֹרַת הַמַּחְשָׁבָה, יְעוֹדֵד אֶת רוּחֵנוּ, וְיָקִיץ לִתְחִיַּת עֲלוּמִים אֶת כֹּחוֹתֵינוּ הַנִּרְדָּמִים וַעֲיֵפִים מִקֹּצֶר רוּחַ, וִיבִיאֵנוּ לְהַכִּיר, לְעַצְמֵנוּ, וּלְזוּלָתֵנוּ, אֶת חָסְנָהּ* וְעָשְׁרָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶת בְּהִירוּת מַחְשַׁבְתָּהּ וּקְדֻשַּׁת מוּסָרָהּ, "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ד' הִיא תִתְהַלָּל, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ", וְיִתֵּן לָנוּ יְכֹלֶת לְהַרְאוֹת הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים זֹאת, "דִכְלִילָא מִכָּל גְּוָנִין"*, עַל בָּנֶיהָ.
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
______________________
בָּאַתְנוּ – באה לנו. הַנִּפְרָזָה – המוגזמת. בְּאֵיכוּתָהּ – בתכונה האמתית. הַיִּרְאָה – יראת ה'. לְפַלָּצוּת – דבר מזעזע. וּבְעָתָה – מפחיד. מִיִּרְאַת רוֹמְמוּת וכו' – יראת ה' שנובעת מההכרה ברוממות ה'. הָא לָאו – משמע שאם אינו. לָאו אִיהוּ וכו' – גדלות ה' מופיעה מכוח פעולתם של ישראל. וַאֲפִלּוּ מֵהַיִּרְאָה הַחֶשְׁבּוֹנִית וכו' – יראת העונש אף היא מוסיפה צדק ושלווה בעולם. פִּרְצַת – הגזֵרה שגזרו על ישראל. מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה – ויש בזה ביזיון לשם שמים הכתוב בשטרות. אַדְכַּרְתָּא מִשְּׁטָרַיָּא – הזכרות שם ה' בשטרות. בְּמָנָא דִּכְשַׁר וכו' – בכלי הכשר לקנות בו. אֹפִי – תוכן. מַסֶּכֶת – לימוד שיטתי. יְיַשֵּׁר לָנוּ – נוכל להוציא על ידו הדרכות מעשיות. חָסְנָהּ – חוזקה. דִכְלִילָא מִכָּל גְּוָנִין – כלולה מכל הצבעים, משל לכך שכנסת ישראל כוללת בקרבה את כל התכנים.
ביאורים
הלימוד המועט בספרי אמונה נובע מתוך יראה מפני עיסוק בנושאים אלו. ישנו פחד משתק מפני ההשלכות של הלימוד, שמא ימעיט הלימוד את יראת השמים. פחד זה נובע מזה שלא למדו מהי יראת שמים אמתית. וכשאין לימוד מעמיק, המושגים של יראת שמים שיש אצל שלומי אמוני ישראל הופכים להיות למושגים מעוותים. יראת ה' הופכת למפחידה ולמאיימת, במקום שהיא תגיע למה שהיא אמורה להיות – יראת רוממות שמרוממת את האדם, ונותנת לו כוחות. הלימודים בספרי האמונה לא רק שירוממו את ההבנה של עם ישראל, אלא גם ישפיעו לטובה על חיינו ועל לימוד התורה וקיומה, ואפילו ישפיעו על הוגי הדעות של אומות העולם, כמו שהשפיע הרמב"ם, וכן רבים מגדולי ישראל, על השיח במחשבה העולמית.
אנחנו צריכים לזהות את נקודת השבר של הדור שלנו, ולפעול למען תיקונו. מצינו כזאת גם בעבר. החשמונאים ראו ששם שמים נשכח בקרב האומה בגלל היוונים שגזרו עלינו לכתוב על קרן השור שאין לנו חלק באלוהי ישראל. כנגד זה הם תיקנו לכתוב שם שמים בכל מקום, אפילו בשטרות של ענייני חולין, שעמם נפגשים בכל יום ויום, כדי להחדיר את מציאות ה' והשפעתו על חיינו.
גם היום אנו צריכים להזכיר שם שמים בכל מקום. אמנם לא בשטרות, אלא בדבר שמשפיע יותר מכול, והוא הספרות. אנחנו צריכים לכתוב את תפיסת העולם העמוקה והרחבה, השלמה והכוללת של היהדות בכל מקום. בעיתונים, בספרים, בשירים ובכל תחום שבו האדם קורא ונפגש עם רעיונות ותפיסות עולם. לא צריך לבחול באף דרך. אך בשביל כך אנו צריכים להעמיק בלימוד האמונה מתוך מקורות ישראל. ללמוד באופן שיטתי ומסודר את היסודות העתיקים, ומתוכם ליצור משנה רלוונטית ועמוקה. כך נראה את יופייה של התורה ועד כמה האמת השלמה שלה עולה על כל תפיסות העולם המשוטטות בעולם. כך נשיב את הבנים שהתרחקו הביתה, אל אמונת ישראל.
הרחבות
בין יראת שמים ליראת המחשבות
וְכָל זֹאת בָּאַתְנוּ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הַנִּפְרָזָה מִכָּל עִיּוּן וּמַחְשָׁבָה, בְּחֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹגְעִים לַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ וְלַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב. יראת שמים ויראת חטא הן תכונות גדולות וחשובות מאוד. אולם הרב קוק אומר שאסור שהיראה תחסום את האדם מלימוד עיוני בענייני האמונה מתוך חשש שמא יגיע למסקנות שאינן נכונות. וכך הוא כותב: "החסרון היותר גדול שיש בתכונתה של יראת שמים, שאינה מחוברת יפה באורה של תורה, היא מה שבמקום יראת חטא , היא מתחלפת על יראת המחשבה , וכיוון שהאדם מתחיל להיות מתירא לחשוב, הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות, הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כוחו, ומעיבה את רוחו" [שמונה קבצים, א רסז]. יראת חטא שאינה נכונה, יכולה לחסום את האדם מעיסוק עיוני בעיקרי האמונה, ולכן צריך לבסס את היראה באופן נכון. אולם יראת הרוממות טהורה יותר מיראת החטא, וגדולה יותר ממנה (כמו שכותב הרב קוק בפסקה שבה אנו עוסקים). יראת הרוממות היא יראת כבוד כלפי ה' מתוך הבנה עמוקה בקטנותנו ביחס לאין סוף של הקב"ה. אם-כן, אדרבה, עיסוק עיוני ביסודות האמונה יכול לבנות בקרב האדם קומה גבוהה יותר ביראת הרוממות.
הרב קוק מסביר שיראת המחשבות נגרמת בגלל מצב רוחני ירוד של האדם: " החטא גורם שהאדם מתירא מפני מחשבתו , ועל כן אינינו מרבה לעיין במושכלות העליונות. וכל מה שהאדם מתרחק מן החטא, כך מתמעטת פחדתו מן המחשבה, ויוכל לעלות במרחבי אין קץ ובדברים העומדים ברומו של עולם, בציוריו" [שמונה קבצים א, נו]. אדם השרוי בחטא מפחד ליפול עוד, ולכן הוא עושה לעצמו גדרים וגבולות החוסמים אותו גם מהתעלות רוחנית. אולם ככל שהאדם יתרחק מהחטא, הוא לא יהיה זקוק לאותם מחסומים ולא יפחד מלעסוק בענייני אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
