ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת* הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה*, הֵם יוֹדְעִים גַּם לְהַצִּיג לְרַאֲוָה* אֶת הַכִּעוּר הַכְּלָלִי שֶׁל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבַּחַיִּים וְלִמְחוֹת נֶגְדָּם בְּכָל תֹּקֶף. אֲבָל לַחְדֹּר לְתוֹךְ-תּוֹכָם שֶׁל כָּל הַגּוֹרְמִים הַפְּרָטִיִּים, אֵיךְ מַכְשִׁירִים אֶת הַחַיִּים וּמַעֲמִידִים אוֹתָם עַל הַבָּסִיס הַטּוֹב וְאֵיךְ מְשַׁמְּרִים אוֹתָם מִכָּל קַלְקָלָה גַּם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, שֶׁסּוֹפָהּ לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן* גָּדוֹל וְלַהֲרֹס הַרְבֵּה מְאֹד, דָּבָר זֶה אֵין לוֹ עֵסֶק עִם כֹּחַ-הַמְדַמֶּה* הַחַם וְהָעַז, כִּי-אִם עִם הַחָכְמָה הַמְדַיֶּקֶת. כָּאן תָּחֵל עֲבוֹדַת הָרוֹפְאִים, הַחַסְכָנִים, הַמּוֹדְדִים, הַשּׁוֹפְטִים, וְכָל הַחֲכָמִים הַמַּעֲשִׂיִּים. חדירה לפרטים
לְמַעְלָה מִזֶּה, הַנְּבוּאָה רָאֲתָה אֶת זֶרֶם הַקַּלְקָלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל עֲבוֹדָה-זָרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּמָחֲתָה נֶגְדּוֹ בְּכָל עֹז, אֶת הַדְרַת נֹעַם ד' אֶחָד אֱלֹהָיו וַתְּתָאֲרֵהוּ בְּכָל יֹפִי וָזֹהַר, אֶת הַהַשְׁחָתָה שֶׁל כָּל הַפְּרָעוֹת* הַמּוּסָרִיּוֹת, רִצּוּץ* דַּלִּים, עֹשֶׁק אֶבְיוֹנִים, רֶצַח וְנִאוּף, חָמָס וָשֹׁד, וַתִּמָּלֵא רוּחַ אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ וְלִגְדֹּר בְּרוּם שִׂיחַ קֹדֶשׁ.
(אוֹרוֹת, זֶרְעוֹנִים, חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא)
______________________
הַדְרַת – הדר, יופי. לְרַאֲוָה – לעין כול. לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן – להפוך לנזק חמור (ע"פ המדרש "ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון (נעשה אי גדול בים), ועליו נבנה כרך גדול של רומי" [שבת נו]). כֹּחַ הַמְדַמֶּה – כוח הדמיון של המשוררים והסופרים. הַפְּרָעוֹת – הקלקולים. רִצּוּץ – שבירת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
82 - מצוות חלק ה'
83 - מצוות חלק ו'
84 - מצוות חלק ז'
טען עוד
ביאורים
ביומיים הקרובים נלמד את ביאור הרב קוק לדברי חז"ל כי 'חכם עדיף מנביא'.
לכל אחד יש בראשו תמונה על העולם, ותמונה זו, מתברר, חשובה יותר מהעולם עצמו. טובות מועטות יביאו לשמחה רבה אם הן מעבר לציפיות, וחיי פאר יעברו תוך סבל ותלונות אצל מי שבנה לעצמו בראש סיפור מסכן ולא הוגן לחייו. זהו כוח הדמיון. בהתאם לתמונה שבראש הוא מתייחס לאנשים, לעצמו, למציאות ולקב"ה. הדמיון יכול להרוס חיים – אילו ייצור לאדם עולם אפרורי ושלילי – ובכוחו גם לחבר אותו בצורה העמוקה ביותר אל הטוב והקודש, כשיבנה לו את המבט האמתי על המציאות – המבט האלוהי.
זהו כוחם של הנביאים. כשרונם התבטא ביכולת בלתי רגילה לחיות את העולם כמציאות רוחנית – וכל זה בצורה הכי מוחשית ומורגשת. הקדושה והמצוות, נשגבות הקב"ה וזוועת הרוע, הכל היה אצלם בצורה מוחשית, מה שהביא אותם למדרגה עצומה של חיבור לקודש ושל סלידה מהטומאה. חוזקם זה התבטא ביכולת מיוחדת להרשים את כל הרואה אותם. נאומיהם חדרו ללבבות, ואישיותם השאירה רושם עז.
אמנם, למעלתם הגבוהה הייתה מגבלה. רגש מוחשי כלפי הקדושה הופך אותה להיות חיה ו'בוערת', וזהו לא המצב האידיאלי בעבור חשיבה מעמיקה וקרה. כפי שלאחר אירועים טראומטיים, למשל, זקוקים למרחב של זמן כדי שתוכל להתפתח חשיבה צלולה.
זה היה חוזקם של החכמים. דווקא בגלל ריחוקם הרגשי מהדברים, בהשוואה לנביאים, הדברים אצלם היו טעונים פחות וסוערים פחות, והם היו יכולים לנתחם בצורה קרה. הם היו יכולים להבין את אלו שרחוקים מהדברים, ולחשוב מה חסר אצלם בשביל לקרבם. לא היה ביכולתם ליצור להט ולזעזע שומעים, ולכן הם חיפשו את ההתנהגויות היומיומיות שיקדמו את העם. זה היה הפתח ליצירת בשורה חדשה: תקנות וגזרות. חוקים יומיומיים מחייבים.
כל זה – מכוח הנביאים. זעזועי הנביאים נשארו בעם. הנביאים הציגו את האידיאלים הגדולים בצורה חיה, ואף-על-פי שאנשי העם עדיין 'לא היו שם', חדרה אליהם השאיפה. כעת הם היו מוכנים לקבל מערכת שלמה של חובות יומיומיות, כשהמטרה ברורה לכולם.
הרחבות
תפקיד הספרות
הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת הַחַיִּים הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה. תפקיד המשורר הוא לחשוף ולהאיר מחשבות, רגשות וחוויות חיים. דברים דומים על תפקידה של הספרות כותב הרב קוק בהקדמה לשיר השירים: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפעל – עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו" [עולת ראיה ב עמ' ג]. עם זאת, מסייג הרב קוק ומוסיף ש"רק את אותם האוצרות שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח" [שם].
גם ביחס לעבודת התשובה מציין הרב קוק את חשיבות הספרות: "רגשי התשובה בכל הוד יפעתם, בכל דכדוכי נפשם היותר עמוקים, מוכרחים להיגלות בספרות, למען ילמד דור התחייה את התשובה בעומק נפש, בתכונה חיה ורעננה, ושב ורפא לו" [אורות התשובה יז, ה]. לדבריו, על הספרות לשקף את תהליכי הנפש הפנימיים שעוברים האדם והאומה. שיקוף של תחושות ומאוויים טובים, מחוללים רצון להתקדמות אצל הקורא, "ושב ורפא לו".
לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול בן הרב בנימין ישראלי זצ"ל
לבריאות והצלחת משה לוי בן הענה פערל הי"ו
אנחנו קודש למענך
מה מברכים על ברקים ורעמים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ללמוד להתייחס
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
