ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת* הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה*, הֵם יוֹדְעִים גַּם לְהַצִּיג לְרַאֲוָה* אֶת הַכִּעוּר הַכְּלָלִי שֶׁל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבַּחַיִּים וְלִמְחוֹת נֶגְדָּם בְּכָל תֹּקֶף. אֲבָל לַחְדֹּר לְתוֹךְ-תּוֹכָם שֶׁל כָּל הַגּוֹרְמִים הַפְּרָטִיִּים, אֵיךְ מַכְשִׁירִים אֶת הַחַיִּים וּמַעֲמִידִים אוֹתָם עַל הַבָּסִיס הַטּוֹב וְאֵיךְ מְשַׁמְּרִים אוֹתָם מִכָּל קַלְקָלָה גַּם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, שֶׁסּוֹפָהּ לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן* גָּדוֹל וְלַהֲרֹס הַרְבֵּה מְאֹד, דָּבָר זֶה אֵין לוֹ עֵסֶק עִם כֹּחַ-הַמְדַמֶּה* הַחַם וְהָעַז, כִּי-אִם עִם הַחָכְמָה הַמְדַיֶּקֶת. כָּאן תָּחֵל עֲבוֹדַת הָרוֹפְאִים, הַחַסְכָנִים, הַמּוֹדְדִים, הַשּׁוֹפְטִים, וְכָל הַחֲכָמִים הַמַּעֲשִׂיִּים. חדירה לפרטים
לְמַעְלָה מִזֶּה, הַנְּבוּאָה רָאֲתָה אֶת זֶרֶם הַקַּלְקָלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל עֲבוֹדָה-זָרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּמָחֲתָה נֶגְדּוֹ בְּכָל עֹז, אֶת הַדְרַת נֹעַם ד' אֶחָד אֱלֹהָיו וַתְּתָאֲרֵהוּ בְּכָל יֹפִי וָזֹהַר, אֶת הַהַשְׁחָתָה שֶׁל כָּל הַפְּרָעוֹת* הַמּוּסָרִיּוֹת, רִצּוּץ* דַּלִּים, עֹשֶׁק אֶבְיוֹנִים, רֶצַח וְנִאוּף, חָמָס וָשֹׁד, וַתִּמָּלֵא רוּחַ אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ וְלִגְדֹּר בְּרוּם שִׂיחַ קֹדֶשׁ.
(אוֹרוֹת, זֶרְעוֹנִים, חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא)
______________________
הַדְרַת – הדר, יופי. לְרַאֲוָה – לעין כול. לְהַעֲלוֹת שִׂרְטוֹן – להפוך לנזק חמור (ע"פ המדרש "ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון (נעשה אי גדול בים), ועליו נבנה כרך גדול של רומי" [שבת נו]). כֹּחַ הַמְדַמֶּה – כוח הדמיון של המשוררים והסופרים. הַפְּרָעוֹת – הקלקולים. רִצּוּץ – שבירת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
82 - מצוות חלק ה'
83 - מצוות חלק ו'
84 - מצוות חלק ז'
טען עוד
ביאורים
ביומיים הקרובים נלמד את ביאור הרב קוק לדברי חז"ל כי 'חכם עדיף מנביא'.
לכל אחד יש בראשו תמונה על העולם, ותמונה זו, מתברר, חשובה יותר מהעולם עצמו. טובות מועטות יביאו לשמחה רבה אם הן מעבר לציפיות, וחיי פאר יעברו תוך סבל ותלונות אצל מי שבנה לעצמו בראש סיפור מסכן ולא הוגן לחייו. זהו כוח הדמיון. בהתאם לתמונה שבראש הוא מתייחס לאנשים, לעצמו, למציאות ולקב"ה. הדמיון יכול להרוס חיים – אילו ייצור לאדם עולם אפרורי ושלילי – ובכוחו גם לחבר אותו בצורה העמוקה ביותר אל הטוב והקודש, כשיבנה לו את המבט האמתי על המציאות – המבט האלוהי.
זהו כוחם של הנביאים. כשרונם התבטא ביכולת בלתי רגילה לחיות את העולם כמציאות רוחנית – וכל זה בצורה הכי מוחשית ומורגשת. הקדושה והמצוות, נשגבות הקב"ה וזוועת הרוע, הכל היה אצלם בצורה מוחשית, מה שהביא אותם למדרגה עצומה של חיבור לקודש ושל סלידה מהטומאה. חוזקם זה התבטא ביכולת מיוחדת להרשים את כל הרואה אותם. נאומיהם חדרו ללבבות, ואישיותם השאירה רושם עז.
אמנם, למעלתם הגבוהה הייתה מגבלה. רגש מוחשי כלפי הקדושה הופך אותה להיות חיה ו'בוערת', וזהו לא המצב האידיאלי בעבור חשיבה מעמיקה וקרה. כפי שלאחר אירועים טראומטיים, למשל, זקוקים למרחב של זמן כדי שתוכל להתפתח חשיבה צלולה.
זה היה חוזקם של החכמים. דווקא בגלל ריחוקם הרגשי מהדברים, בהשוואה לנביאים, הדברים אצלם היו טעונים פחות וסוערים פחות, והם היו יכולים לנתחם בצורה קרה. הם היו יכולים להבין את אלו שרחוקים מהדברים, ולחשוב מה חסר אצלם בשביל לקרבם. לא היה ביכולתם ליצור להט ולזעזע שומעים, ולכן הם חיפשו את ההתנהגויות היומיומיות שיקדמו את העם. זה היה הפתח ליצירת בשורה חדשה: תקנות וגזרות. חוקים יומיומיים מחייבים.
כל זה – מכוח הנביאים. זעזועי הנביאים נשארו בעם. הנביאים הציגו את האידיאלים הגדולים בצורה חיה, ואף-על-פי שאנשי העם עדיין 'לא היו שם', חדרה אליהם השאיפה. כעת הם היו מוכנים לקבל מערכת שלמה של חובות יומיומיות, כשהמטרה ברורה לכולם.
הרחבות
תפקיד הספרות
הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְּלִיצִים מְתָאֲרִים יָפֶה אֶת הַדְרַת הַחַיִּים הַחַיִּים בִּכְלָל, אֶת כָּל פִּנּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת בְּיִחוּד הַכּוֹלְלוֹת זֶרֶם רַב וְטַל-חַיִּים מְרֻבֶּה. תפקיד המשורר הוא לחשוף ולהאיר מחשבות, רגשות וחוויות חיים. דברים דומים על תפקידה של הספרות כותב הרב קוק בהקדמה לשיר השירים: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפעל – עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו" [עולת ראיה ב עמ' ג]. עם זאת, מסייג הרב קוק ומוסיף ש"רק את אותם האוצרות שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח" [שם].
גם ביחס לעבודת התשובה מציין הרב קוק את חשיבות הספרות: "רגשי התשובה בכל הוד יפעתם, בכל דכדוכי נפשם היותר עמוקים, מוכרחים להיגלות בספרות, למען ילמד דור התחייה את התשובה בעומק נפש, בתכונה חיה ורעננה, ושב ורפא לו" [אורות התשובה יז, ה]. לדבריו, על הספרות לשקף את תהליכי הנפש הפנימיים שעוברים האדם והאומה. שיקוף של תחושות ומאוויים טובים, מחוללים רצון להתקדמות אצל הקורא, "ושב ורפא לו".
לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול בן הרב בנימין ישראלי זצ"ל
לבריאות והצלחת משה לוי בן הענה פערל הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
