ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בתחילה הם הסבירו פנים ללשון היידיש של היהודים, שהרי מוצאה מהלשון הגרמנית, וכך חשבו לקרב את היהודים ולבוללם.
הם פקדו כי בכל בתי הספר היהודיים ילמדו הילדים את כל לימודיהם ביידיש בלבד. לאחר פסח תרע"ז גזר השלטון הגרמני על סגירת כל בתי הספר, הן הפולניים והן היהודיים, באמתלה כי ישנה מגפה של מחלות מידבקות. היהודים הבינו היטב את מטרתם האמיתית, שהייתה בעצם לפתוח רשת בתי ספר ממשלתיים בלשון הגרמנית, כדי להטמיע את כל האוכלוסייה ברוח הגרמנית.
מורי וילנה, הן היהודים והן הפולנים, יצאו בגלוי למלחמה נגד גזירה מרושעת זו והמשיכו בלימודיהם למרות האיסור. הרשות הגרמנית נקטה אמצעים מדכאים נגד המורים הממרים, והם נתפסו ונחבשו בבית האסורים. עונשים אלה לא הפחידו את המורים והם לא ביטלו את הילדים מתלמוד תורה, אך בשל המעקב הגרמני קיימו את הלימודים בשעות הלילה. הרשות הגרמנית לא חדלה לרודפם וגזרה כי חל איסור על הליכה ברחובות בשעות הלילה, בהניחם כי ההורים לא ייתנו לילדיהם ללכת בשעות האיסור לבתי הספר. בין אלה שנפגעו מהגזירה היה הרב יחיאל ישראלוב, שאותו מצאו מלמד תורה לפרחי 'תפארת בחורים' ודנו אותו לחודש מאסר.
חג השבועות משמש ובא, ועמו גבר חששו של הרב ישראלוב שמא בחוריו מ'תפארת בחורים' לא יקיימו את מנהג הקדמונים ולא יאמרו תיקון ליל שבועות. הוא ניסה לחשוב כיצד לקיים את חג שבועות כהלכתו.
הרב החל להעביר ידיעה סודית מפה לאוזן, וכל תלמידיו ידעו כי בחג שבועות יהיה עליהם להגיע לפנות ערב, כל אחד יביא עמו את סעודת החג, ואחר כך יעסקו כל הלילה בתורה ויתפללו בהנץ החמה.
הלילה הראשון של שבועות הגיע. כל התלמידים התכנסו מבעוד מועד ל'תפארת בחורים'. הם התפללו מעריב בציבור, קידשו על היין וערכו את סעודת החג בציבור. אחרי ברכת המזון החלו הכול אומרים בהתלהבות תיקון ליל שבועות ועסקו בתורה. הרב עורר את לבם בדרשה חוצבת להבות על זכות הלימוד ועל חשיבות היום הנורא של קבלת מתן תורה.
שני בחורים מהישיבה רצו להיות סמוכים לשולחן הוריהם בסעודת יום טוב, אותה סיימו בשעת ליל מאוחרת כשכבר חל האיסור לצאת לרחוב. לבם לא נתן להם להחמיץ את הלילה הקדוש של מתן תורה. השניים גמרו בדעתם להגיע לישיבה בכל מחיר. הם שמו נפשם בכפם, ובחירוף נפש ממש הלכו ל'תפארת בחורים'. הם הלכו בסמטאות צרות כדי שלא תרגיש בהם שום בריה. כאשר הגיעו לרחוב היהודים והיו סמוכים לשער הברזל של חצר בית הכנסת של וילנה, לפתע שמעו קול קורא בגרמנית: "עמדו!"
הבחורים ראו שני חיילים גרמנים חמושים ברובים שהולכים וקרבים אליהם, ונכנסו מיד לקלויז של 'תפארת בחורים'. הם סיפרו לרב ישראלוב באימה את כל המאורע והתחילו לומר את התיקון עם חבריהם. הרב ישראלוב ראה במעשה לא זהיר זה של שני הבחורים סכנה גדולה לכל באי ישיבתו. הוא עצמו כבר נדון פעם למאסר על שעבר על החוק, ומי יודע מה עלולים הגרמנים לבדות על שני הבחורים בשל בריחתם. ייאוש גדול החל לקנן בנפשו והוא לא מצא שום דרך להירגע, אלא להשליך על השם את יהבו. הוא ציווה על הבחורים ללמוד בקול ובהתלהבות גדולים יותר.
כעבור כמה רגעים נשמע קול נקישה חזקה על דלת הקלויז. לתוך המקום נכנס חייל גרמני נושא רובה ושאל את הבחורים: "מה מתחולל פה?"
השמש של 'תפארת בחורים' הסביר לחייל הגרמני בגמגום רועד ביידיש ובגרמנית רצוצה, כי היהודים קוראים נוסח מיוחד לכבוד חג מתן תורה. החייל הביט בו בחוסר הבנה ושאל: "מי כאן הרבינר?"
בהשפלת ראש הצביע השמש על הרב ישראלוב. החייל הגרמני ניגש אל הרב, הוציא מכיסו איגרת והושיטה אליו. ידיו של הצדיק רעדו. הוא לקח את האיגרת בהבינו שזו פקודת מאסר. לתדהמתו האיגרת הייתה כתובה בעברית צחה: "לכבוד הרב הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי שליט"א בוילנה. בזה אני מאשר שהחייל העומד מולך, המהנדס מר פלוני בן פלוני, הוא נכד הגאון המפורסם רבי מרדכי בנט זצ"ל, ואני מבקש לקרבו לתורה הקדושה, וזכות תורתו של זקנו הגאון זצ"ל תגן עלינו והשם יברך את כל עמו ישראל בשלום".
האיגרת נחתמה בשם אחד מגדולי הרבנים בגרמניה. חיוך התפשט על פני הרב. הוא הביט באהבה בחייל הגרמני-יהודי והגיש לו סידור. הלה לקחו בשתי ידיו וניגש אל ספסלי הלימוד. באותו לילה עסקו כל בחורי 'תפארת בחורים' וחייל גרמני אחד חבוש בכובע פלדה עד הבוקר בקריאת תיקון ליל שבועות.
מתוך העיתון בשבע.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
