בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

תיקון כפול

כעבור כמה רגעים נשמע קול נקישה חזקה על דלת הקלויז. לתוך המקום נכנס חייל גרמני נושא רובה ושאל את הבחורים: "מה מתחולל פה?"

undefined

עודד מזרחי

סיון תשע"ז
3 דק' קריאה
בשנת תרע"ה (1915), במלחמת העולם הראשונה, כבשו הגרמנים את וילנה.
בתחילה הם הסבירו פנים ללשון היידיש של היהודים, שהרי מוצאה מהלשון הגרמנית, וכך חשבו לקרב את היהודים ולבוללם.
הם פקדו כי בכל בתי הספר היהודיים ילמדו הילדים את כל לימודיהם ביידיש בלבד. לאחר פסח תרע"ז גזר השלטון הגרמני על סגירת כל בתי הספר, הן הפולניים והן היהודיים, באמתלה כי ישנה מגפה של מחלות מידבקות. היהודים הבינו היטב את מטרתם האמיתית, שהייתה בעצם לפתוח רשת בתי ספר ממשלתיים בלשון הגרמנית, כדי להטמיע את כל האוכלוסייה ברוח הגרמנית.
מורי וילנה, הן היהודים והן הפולנים, יצאו בגלוי למלחמה נגד גזירה מרושעת זו והמשיכו בלימודיהם למרות האיסור. הרשות הגרמנית נקטה אמצעים מדכאים נגד המורים הממרים, והם נתפסו ונחבשו בבית האסורים. עונשים אלה לא הפחידו את המורים והם לא ביטלו את הילדים מתלמוד תורה, אך בשל המעקב הגרמני קיימו את הלימודים בשעות הלילה. הרשות הגרמנית לא חדלה לרודפם וגזרה כי חל איסור על הליכה ברחובות בשעות הלילה, בהניחם כי ההורים לא ייתנו לילדיהם ללכת בשעות האיסור לבתי הספר. בין אלה שנפגעו מהגזירה היה הרב יחיאל ישראלוב, שאותו מצאו מלמד תורה לפרחי 'תפארת בחורים' ודנו אותו לחודש מאסר.
חג השבועות משמש ובא, ועמו גבר חששו של הרב ישראלוב שמא בחוריו מ'תפארת בחורים' לא יקיימו את מנהג הקדמונים ולא יאמרו תיקון ליל שבועות. הוא ניסה לחשוב כיצד לקיים את חג שבועות כהלכתו.
הרב החל להעביר ידיעה סודית מפה לאוזן, וכל תלמידיו ידעו כי בחג שבועות יהיה עליהם להגיע לפנות ערב, כל אחד יביא עמו את סעודת החג, ואחר כך יעסקו כל הלילה בתורה ויתפללו בהנץ החמה.
הלילה הראשון של שבועות הגיע. כל התלמידים התכנסו מבעוד מועד ל'תפארת בחורים'. הם התפללו מעריב בציבור, קידשו על היין וערכו את סעודת החג בציבור. אחרי ברכת המזון החלו הכול אומרים בהתלהבות תיקון ליל שבועות ועסקו בתורה. הרב עורר את לבם בדרשה חוצבת להבות על זכות הלימוד ועל חשיבות היום הנורא של קבלת מתן תורה.
שני בחורים מהישיבה רצו להיות סמוכים לשולחן הוריהם בסעודת יום טוב, אותה סיימו בשעת ליל מאוחרת כשכבר חל האיסור לצאת לרחוב. לבם לא נתן להם להחמיץ את הלילה הקדוש של מתן תורה. השניים גמרו בדעתם להגיע לישיבה בכל מחיר. הם שמו נפשם בכפם, ובחירוף נפש ממש הלכו ל'תפארת בחורים'. הם הלכו בסמטאות צרות כדי שלא תרגיש בהם שום בריה. כאשר הגיעו לרחוב היהודים והיו סמוכים לשער הברזל של חצר בית הכנסת של וילנה, לפתע שמעו קול קורא בגרמנית: "עמדו!"
הבחורים ראו שני חיילים גרמנים חמושים ברובים שהולכים וקרבים אליהם, ונכנסו מיד לקלויז של 'תפארת בחורים'. הם סיפרו לרב ישראלוב באימה את כל המאורע והתחילו לומר את התיקון עם חבריהם. הרב ישראלוב ראה במעשה לא זהיר זה של שני הבחורים סכנה גדולה לכל באי ישיבתו. הוא עצמו כבר נדון פעם למאסר על שעבר על החוק, ומי יודע מה עלולים הגרמנים לבדות על שני הבחורים בשל בריחתם. ייאוש גדול החל לקנן בנפשו והוא לא מצא שום דרך להירגע, אלא להשליך על השם את יהבו. הוא ציווה על הבחורים ללמוד בקול ובהתלהבות גדולים יותר.
כעבור כמה רגעים נשמע קול נקישה חזקה על דלת הקלויז. לתוך המקום נכנס חייל גרמני נושא רובה ושאל את הבחורים: "מה מתחולל פה?"
השמש של 'תפארת בחורים' הסביר לחייל הגרמני בגמגום רועד ביידיש ובגרמנית רצוצה, כי היהודים קוראים נוסח מיוחד לכבוד חג מתן תורה. החייל הביט בו בחוסר הבנה ושאל: "מי כאן הרבינר?"
בהשפלת ראש הצביע השמש על הרב ישראלוב. החייל הגרמני ניגש אל הרב, הוציא מכיסו איגרת והושיטה אליו. ידיו של הצדיק רעדו. הוא לקח את האיגרת בהבינו שזו פקודת מאסר. לתדהמתו האיגרת הייתה כתובה בעברית צחה: "לכבוד הרב הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי שליט"א בוילנה. בזה אני מאשר שהחייל העומד מולך, המהנדס מר פלוני בן פלוני, הוא נכד הגאון המפורסם רבי מרדכי בנט זצ"ל, ואני מבקש לקרבו לתורה הקדושה, וזכות תורתו של זקנו הגאון זצ"ל תגן עלינו והשם יברך את כל עמו ישראל בשלום".
האיגרת נחתמה בשם אחד מגדולי הרבנים בגרמניה. חיוך התפשט על פני הרב. הוא הביט באהבה בחייל הגרמני-יהודי והגיש לו סידור. הלה לקחו בשתי ידיו וניגש אל ספסלי הלימוד. באותו לילה עסקו כל בחורי 'תפארת בחורים' וחייל גרמני אחד חבוש בכובע פלדה עד הבוקר בקריאת תיקון ליל שבועות.

מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il