ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בתחילה הם הסבירו פנים ללשון היידיש של היהודים, שהרי מוצאה מהלשון הגרמנית, וכך חשבו לקרב את היהודים ולבוללם.
הם פקדו כי בכל בתי הספר היהודיים ילמדו הילדים את כל לימודיהם ביידיש בלבד. לאחר פסח תרע"ז גזר השלטון הגרמני על סגירת כל בתי הספר, הן הפולניים והן היהודיים, באמתלה כי ישנה מגפה של מחלות מידבקות. היהודים הבינו היטב את מטרתם האמיתית, שהייתה בעצם לפתוח רשת בתי ספר ממשלתיים בלשון הגרמנית, כדי להטמיע את כל האוכלוסייה ברוח הגרמנית.
מורי וילנה, הן היהודים והן הפולנים, יצאו בגלוי למלחמה נגד גזירה מרושעת זו והמשיכו בלימודיהם למרות האיסור. הרשות הגרמנית נקטה אמצעים מדכאים נגד המורים הממרים, והם נתפסו ונחבשו בבית האסורים. עונשים אלה לא הפחידו את המורים והם לא ביטלו את הילדים מתלמוד תורה, אך בשל המעקב הגרמני קיימו את הלימודים בשעות הלילה. הרשות הגרמנית לא חדלה לרודפם וגזרה כי חל איסור על הליכה ברחובות בשעות הלילה, בהניחם כי ההורים לא ייתנו לילדיהם ללכת בשעות האיסור לבתי הספר. בין אלה שנפגעו מהגזירה היה הרב יחיאל ישראלוב, שאותו מצאו מלמד תורה לפרחי 'תפארת בחורים' ודנו אותו לחודש מאסר.
חג השבועות משמש ובא, ועמו גבר חששו של הרב ישראלוב שמא בחוריו מ'תפארת בחורים' לא יקיימו את מנהג הקדמונים ולא יאמרו תיקון ליל שבועות. הוא ניסה לחשוב כיצד לקיים את חג שבועות כהלכתו.
הרב החל להעביר ידיעה סודית מפה לאוזן, וכל תלמידיו ידעו כי בחג שבועות יהיה עליהם להגיע לפנות ערב, כל אחד יביא עמו את סעודת החג, ואחר כך יעסקו כל הלילה בתורה ויתפללו בהנץ החמה.
הלילה הראשון של שבועות הגיע. כל התלמידים התכנסו מבעוד מועד ל'תפארת בחורים'. הם התפללו מעריב בציבור, קידשו על היין וערכו את סעודת החג בציבור. אחרי ברכת המזון החלו הכול אומרים בהתלהבות תיקון ליל שבועות ועסקו בתורה. הרב עורר את לבם בדרשה חוצבת להבות על זכות הלימוד ועל חשיבות היום הנורא של קבלת מתן תורה.
שני בחורים מהישיבה רצו להיות סמוכים לשולחן הוריהם בסעודת יום טוב, אותה סיימו בשעת ליל מאוחרת כשכבר חל האיסור לצאת לרחוב. לבם לא נתן להם להחמיץ את הלילה הקדוש של מתן תורה. השניים גמרו בדעתם להגיע לישיבה בכל מחיר. הם שמו נפשם בכפם, ובחירוף נפש ממש הלכו ל'תפארת בחורים'. הם הלכו בסמטאות צרות כדי שלא תרגיש בהם שום בריה. כאשר הגיעו לרחוב היהודים והיו סמוכים לשער הברזל של חצר בית הכנסת של וילנה, לפתע שמעו קול קורא בגרמנית: "עמדו!"
הבחורים ראו שני חיילים גרמנים חמושים ברובים שהולכים וקרבים אליהם, ונכנסו מיד לקלויז של 'תפארת בחורים'. הם סיפרו לרב ישראלוב באימה את כל המאורע והתחילו לומר את התיקון עם חבריהם. הרב ישראלוב ראה במעשה לא זהיר זה של שני הבחורים סכנה גדולה לכל באי ישיבתו. הוא עצמו כבר נדון פעם למאסר על שעבר על החוק, ומי יודע מה עלולים הגרמנים לבדות על שני הבחורים בשל בריחתם. ייאוש גדול החל לקנן בנפשו והוא לא מצא שום דרך להירגע, אלא להשליך על השם את יהבו. הוא ציווה על הבחורים ללמוד בקול ובהתלהבות גדולים יותר.
כעבור כמה רגעים נשמע קול נקישה חזקה על דלת הקלויז. לתוך המקום נכנס חייל גרמני נושא רובה ושאל את הבחורים: "מה מתחולל פה?"
השמש של 'תפארת בחורים' הסביר לחייל הגרמני בגמגום רועד ביידיש ובגרמנית רצוצה, כי היהודים קוראים נוסח מיוחד לכבוד חג מתן תורה. החייל הביט בו בחוסר הבנה ושאל: "מי כאן הרבינר?"
בהשפלת ראש הצביע השמש על הרב ישראלוב. החייל הגרמני ניגש אל הרב, הוציא מכיסו איגרת והושיטה אליו. ידיו של הצדיק רעדו. הוא לקח את האיגרת בהבינו שזו פקודת מאסר. לתדהמתו האיגרת הייתה כתובה בעברית צחה: "לכבוד הרב הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי שליט"א בוילנה. בזה אני מאשר שהחייל העומד מולך, המהנדס מר פלוני בן פלוני, הוא נכד הגאון המפורסם רבי מרדכי בנט זצ"ל, ואני מבקש לקרבו לתורה הקדושה, וזכות תורתו של זקנו הגאון זצ"ל תגן עלינו והשם יברך את כל עמו ישראל בשלום".
האיגרת נחתמה בשם אחד מגדולי הרבנים בגרמניה. חיוך התפשט על פני הרב. הוא הביט באהבה בחייל הגרמני-יהודי והגיש לו סידור. הלה לקחו בשתי ידיו וניגש אל ספסלי הלימוד. באותו לילה עסקו כל בחורי 'תפארת בחורים' וחייל גרמני אחד חבוש בכובע פלדה עד הבוקר בקריאת תיקון ליל שבועות.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
