ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אֲדוֹנִי הַמְרוֹמָם, גְּדוֹלָה הִיא כָּעֵת הַתְּנוּעָה הָרוּחָנִית לְחֵפֶץ יִסּוּד גִּמְנַסְיָה יִשְׂרְאֵלִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית הַשּׂוֹרֶרֶת, שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ אֶת הַצְּדָדִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁלָּהּ*, רָבְתָה בָּהּ הַשְּׁלִילָה לִיסוֹד הַיְסוֹדוֹת, לְיַחַשׂ הַקֹּדֶשׁ לְדָת וֶאֱמוּנָה בְּרַעְיוֹן וּבְפֹעַל. יֶשְׁנָם טְהוֹרֵי לֵב נִרְעָדִים מֵהַתּוֹצָאוֹת הָעֲתִידוֹת שֶׁל מַצָּב כָּזֶה בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ*, וְהֵם מוֹצְאִים חוֹבָה לְנַפְשָׁם לְהַצִּיל אֶת הַצְּעִירוּת הָאַרְצִיִּשְׂרְאֵלִית, וְהַגָּלוּתִית הַמֻּשְׁפַּעַת מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי יִסּוּד מָכוֹן תַּרְבּוּתִי, מְשֻׁכְלָל בְּכָל הַטּוֹב הַדָּרוּשׁ לוֹ בְּמִדָּה מְלֵאָה, וּלְמַעְלָה-רֹאשׁ עָטוּר בַּעֲטֶרֶת קֹדֶשׁ ד' לְתוֹרָה לֶאֱמוּנָה לְמִצְוָה וּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, כַּחֹק לְיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם. אָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס כָּל כָּךְ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה שֶׁל פְּעֻלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה*, בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה* לְהָגֵן בְּעַד הַדָּת וְהָאֱמוּנָה. אֲבָל הַצָּרָה הַכְּבֵדָה שֶׁל הַמַּצָּב גּוֹרֶמֶת הִיא לִי, שֶׁאִם יִמָּצְאוּ כֹּחוֹת טוֹבִים, עוֹבְדִים וּפוֹעֲלִים לְיִסּוּד מָכוֹן עֶלְיוֹן זֶה, בְּצוּרָה הֲגוּנָה וּבְדַרְכֵי כָּבוֹד וְשָׁלוֹם, אֶהְיֶה מוּכָן מִצִּדִּי בע"ה לְפַקֵּחַ עַל הַתֹּכֶן הַיִּשְׂרְאֵלִי* שֶׁבּוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדִי הַחֲלוּשָׁה מַגַּעַת, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי. אִם כְּבוֹדוֹ נוֹטֶה לִהְיוֹת מִכְּלַל הַבּוֹנִים וְהַמְיַסְּדִים, יוֹאִיל נָא בְּטוּבוֹ לְהוֹדִיעֵנִי, לְמַעַן אֵדַע מִי הֵם הַנִּמְנִים עַל מַחֲנֵה צִבְאוֹת ד' זֶה.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תרמח)
____________________
שֶׁלָּהּ – של הגימנסיה העברית. בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ – בהישארותו במצבו. בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה – היחס השלילי של הרבנים יסודו בכוונה טהורה. הַיִּשְׂרְאֵלִי – היהדותי, האמוני.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
149 - חינוך חלק ו'
150 - חינוך חלק ז'
151 - חינוך חלק ח'
טען עוד
ביאורים
במכתב זה, השני בעניין הגימנסיה החדשה, מציע הרב קוק את עצמו כמשגיח ומפקח על התכנים היהודיים שילמדו במוסד, אם יהיו אנשים נוספים שייטלו על עצמם את התפקיד הזה בפועל. הרב קוק רואה בפעילות הגימנסיה החדשה, המלווה בתמיכתו, רוח חדשה ומרעננת למפרשי ההשכלה הגבוהה בארץ. מהיום החינוך ולימודי המקצוע אינם טכניים בלבד, אלא מקבלים פנים רוחניות, יחס חיובי לקודש ולתורת ישראל, וממילא הם נותנים ביסוס ודאגה לעתידו הרוחני של העם כולו, מעבר ללימוד מקצוע מסוים. האוניברסיטאות ככלל משתדלות להעניק השכלה רחבה בתחומים שונים לכל תלמיד, גם בתחומים שבהם אינו מתמחה, בתור רקע שיאפשר לו לצלוח את מהמורות החיים. למרות זאת הן נוטות לשכוח שיש לחיים משמעות מצד עצמם, ואת המשמעות הזו אנו יונקים מתורת ישראל הקדושה. כניסתו של הרב קוק לעובי הקורה של דרכי החינוך החדשים בארץ נבעה מראייתו את חיוניותם של מגמות חלופיות להשכלה החילונית הרגילה.
הרב קוק מסתייג מחינוך שהוא חילוני 'למהדרין', ובפרט בגילאים צעירים כמו של תלמידי תיכון. בכך הוא מביע את הקישור העמוק של העולם הרבני לדורות עברו, עד הר סיני, קשר עתיק אשר טומן בחובו את פוטנציאל ההצמחה לעתיד שעליו אנו מתפללים. מבחינה תורנית יש כאן חידוש גדול: הרב קוק איננו עומד נגד הרבנים האוסרים מצד אחד, ומצד שני הוא מוכן בכל זאת לסייע בפיתוח הארץ גם בענייני ההשכלה. הפתרון המוצע כאן מהווה אבן דרך לקביעת יחס ראוי בין עולם החול לבין עולם הקודש. החול מקבל את ערכו לפי התפקיד המסוים שאותו הוא ממלא, תוך הבנה שכל התפקידים השונים נועדו לקרב אותנו אל הקדוש-ברוך-הוא, שממנו באה הקדושה לעולם.
הרחבות
לשמור על טהרת ארץ הקודש
שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה. ממכתבו של הרב קוק עולה כי הוא בעד פתיחת בית ספר שבתוכנית הלימודים שלו יהיו גם לימודי חול, אך 'גדרי הראשונים שברבני ארץ-ישראל' אינם מאפשרים לו תמיכה פומבית. מהו אותו 'גדר הראשונים'?
בשנת תרט"ז גזרו רבני ירושלים חרם נגד לימודי חול בבתי-ספר בארץ ישראל. החרם חודש בתרכ"ב, תרל"ג ותרל"ח. בפעם החמישית, בתרמ"ב, חידשו אותו המהרי"ל דיסקין והרב זוננפלד בנוסח הזה: "אנחנו החתומים מטה מצאנו חובה בנפשינו להקהל ולעמוד על נפשינו לשוב ולחזק הישנות, לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א, לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות, אפילו אותם המותרים על-פי-דין ללמדם... והגזירות והחרמות רובצים על כל הבאים ללמוד וללמד, ואפילו בשכר, הן להמלמדות ועל כל המייסדים והמסייעים... והעובר על דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחרם ומובדל הוא מעדת ישראל, ועלינו לרודפו ולהודפו בכל יכלתינו...".
מלבד הפחד מהחשיפה לתרבויות אחרות וממורים שאינם שומרים תורה ומצוות, בבסיס החרם עמדה תפיסה כי היושבים בארץ ישראל, ארץ הקודש, צריכים לשמור על הקודש בטהרתו: "אנחנו היושבים על אדמת הקדש באחרית ימי גלותינו, ומניחים אותנו מסביב לעשות סדר לימודינו ועבודתינו, בדרך אבותינו מעולם, נאשם אם נמעול מעל בעצמנו ונחשוב גם מחשבות פגול להקריב אש זרה על מזבח הפנימי..." [מכתב הרב שמואל סלנט למונטיפיורי].
תיקון ימי השובבי"ם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
למה ללמוד גמרא?
לאן נעלמה האמת?
למטר השמיים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
