ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שחילצו הא-ל מיד לבן, ועניין עבודת המצריים בנו, והצילנו הוא ברוך הוא מידם, ואחר השבח - מבקש מלפניו להתמיד הברכה". (ספר החינוך, מצוה תרו)
השבח וההודאה על העבר מצד אחד, והתפילה והבקשה להתמדת הברכה בעתיד מן הצד האחר, נאמרים בקריאה זו. "וענית ואמרת", בקול רם, בבחינת "הבו גודל לא-לוהינו"! כל דבר שבקדושה שאתה יכול להעלותו - העלהו. מרוממים אנו את רגע הבאת הביכורים, כי גדול ורחב הוא, יש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא גם יחד.
א. הִגַּדתי - שִבַּחתי
כדי לקבל ממד נכון של גודל המאורע, יש להרחיב את המבט מעבר להווה שניצב לנגד עינינו. יש לעקוב אחר הסיפור הפשוט של המשפחה שירדה למצרים, שהפכה להיות לעם, ולא נטמעה בתרבות המצרית, וכן לא נשחקה ואבדה בעקבות השעבוד. סיפור זה חייב להיאמר ולהימסר לדורות הבאים, לא רק כדי שלא נהיה כפויי טובה, אלא ללמוד ממנו אורחות חיים ויסודות אמונת ישראל, על דרכי ההשגחה וההצלה של ישראל מתחת סבלות מצרים. כיצד יצאה אומה זו ביד חזקה על ידי אותות ומופתים, וזכתה לאחר מכן לקבל את התורה, ולירושת הארץ ולברכתה, ליהנות מפרותיה. מילים פשוטות שאומרות את הכול:
"וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". (דברים כו, ט)
זוהי המסקנה והתכלית מכל התהליכים שקדמו והובילונו עד הלום, והם מוצגים בזה, בהכרזת המביא:
"וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה"!
רק מי שחי את עברה של האומה ושותף לסבלותיה, יודע להוקיר ולהעריך את ה"ועתה הבאתי", לשמוח בכל הטוב ולהודות עליו, כי יקר הוא עד מאוד. מבנה פרשת הביכורים משמש דגם של צורת הודיה, ה'מתחיל בגנות ומסיים בשבח'. מכאן למדו חכמינו בתלמוד, כיצד לספר בשבחו של מקום בליל הסדר, פרשה זו משמשת כמפתח וכבסיס לכל דרשות חכמינו בהגדה. השם: 'הגדה' אינו רק מטעם מצות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", או מטעם שמגיד בה סיפור יציאת מצרים, אלא הוא לשון הודיה ושבח לקב"ה על שהוציאנו ממצרים, כמו שמתרגם בירושלמי "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם" - "ושבחית יומא דין". (עיין אבודרהם, סדר ההגדה עמ' רכ)
ב. הגדתי - דברים קשים כגידין
הביכורים מונפים כלפי מעלה על ידי הכהן, ושוב נלקחים על ידי הבעלים המניחים אותם. כל התנועות הללו של הכהן כלפי מעלה בתנופה, ושל הישראלי כלפי מטה, בהנחה, מציגות את שאיפת האדם להתעלות. את מאבקו הבלתי נלאה בין המעלה והמטה, להתרומם מן הארץ לשמים ולקלוט את השפע השמימי ולהורידו לארץ. כל חיינו אנו נמצאים בין שאיפת ההתנשאות אל עבר רום השמים ובין הנחיתה לארץ, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ". לחיות בקדושה עליונה ומרוממת, המחוברת בעומק רגבי אדמת הקודש.
מלבד ההודאה והשבח שמביעה המילה "הִגַּדְתִּי", יש משמעות נוספת לצליל מילה זו "הִגַּדְתִּי",
"וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - "דברים הקשין כגידין" (רש"י שמות יט, ג).
נימה של תוכחה, או דברי הערה לכהן שנועדו לעורר גם אותו למחשבה. עובד האדמה הפשוט אומר: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם", הן מילים שמנסות לגעת בליבו של הכהן ולרמוז לו: הנה אנוכי הכפרי הפשוט, הניצב לפניך בזה, אשר עמל ויגע בגידול הפרות, בטרחה האפורה היום-יומית ללא זרי הדפנה, הנה בתום יגיעתי זכיתי להביא את ראשית ביכורי אדמתי, לבית ה'. ועתה, מתייצבים הם זה לעומת זה, הכהן, אשר זכה שחייו וכל הליכותיו יהיו קרובים וסמוכים אל הקודש, בבית ה'. והחקלאי העומד כנגדו כביכול,
"מרמז לכהן, אף כי הכהן עובד בבית המקדש - והוא עובד בשדה, עם כל זה, כאשר יגיע הנפש מישראל למקום המקדש, ומביא ביכורים, אז מברר כי בכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד"! (מי השילוח, כי תבוא)
הנה נצבים זה לעומת זה, א ר ץ מול ש מ י ם, נדמה שכאילו הכהן קרוב יותר לשמים, אין לו חלק ונחלה בארץ ובצרכים הארציים, הוא כולו רוחני, ואילו הכפרי המתעסק בדברים הגשמיים הוא קרוב ושייך לארץ. הנה מתברר שהכפרי שהיה רחוק מחצרות ה', בהביאו את הביכורים זכתה נפשו להתעלות ולעמוד לפני ה', ופרותיו יונחו על ידי הכהן לפני מזבח ה'. משמע שגם הוא לא היה כה רחוק אף בהיותו עסוק במלאכתו בשדה, כמו שנדמה, אבל מאחר שזכה שתכלית מעשיו, הגיעוהו אל הקודש, משמע שגם כל פעולותיו ומעשיו היו בבחינת 'חפצי שמים' והכנה אל הקודש, ובכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד בבית ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













