ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שחילצו הא-ל מיד לבן, ועניין עבודת המצריים בנו, והצילנו הוא ברוך הוא מידם, ואחר השבח - מבקש מלפניו להתמיד הברכה". (ספר החינוך, מצוה תרו)
השבח וההודאה על העבר מצד אחד, והתפילה והבקשה להתמדת הברכה בעתיד מן הצד האחר, נאמרים בקריאה זו. "וענית ואמרת", בקול רם, בבחינת "הבו גודל לא-לוהינו"! כל דבר שבקדושה שאתה יכול להעלותו - העלהו. מרוממים אנו את רגע הבאת הביכורים, כי גדול ורחב הוא, יש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא גם יחד.
א. הִגַּדתי - שִבַּחתי
כדי לקבל ממד נכון של גודל המאורע, יש להרחיב את המבט מעבר להווה שניצב לנגד עינינו. יש לעקוב אחר הסיפור הפשוט של המשפחה שירדה למצרים, שהפכה להיות לעם, ולא נטמעה בתרבות המצרית, וכן לא נשחקה ואבדה בעקבות השעבוד. סיפור זה חייב להיאמר ולהימסר לדורות הבאים, לא רק כדי שלא נהיה כפויי טובה, אלא ללמוד ממנו אורחות חיים ויסודות אמונת ישראל, על דרכי ההשגחה וההצלה של ישראל מתחת סבלות מצרים. כיצד יצאה אומה זו ביד חזקה על ידי אותות ומופתים, וזכתה לאחר מכן לקבל את התורה, ולירושת הארץ ולברכתה, ליהנות מפרותיה. מילים פשוטות שאומרות את הכול:
"וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". (דברים כו, ט)
זוהי המסקנה והתכלית מכל התהליכים שקדמו והובילונו עד הלום, והם מוצגים בזה, בהכרזת המביא:
"וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה"!
רק מי שחי את עברה של האומה ושותף לסבלותיה, יודע להוקיר ולהעריך את ה"ועתה הבאתי", לשמוח בכל הטוב ולהודות עליו, כי יקר הוא עד מאוד. מבנה פרשת הביכורים משמש דגם של צורת הודיה, ה'מתחיל בגנות ומסיים בשבח'. מכאן למדו חכמינו בתלמוד, כיצד לספר בשבחו של מקום בליל הסדר, פרשה זו משמשת כמפתח וכבסיס לכל דרשות חכמינו בהגדה. השם: 'הגדה' אינו רק מטעם מצות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", או מטעם שמגיד בה סיפור יציאת מצרים, אלא הוא לשון הודיה ושבח לקב"ה על שהוציאנו ממצרים, כמו שמתרגם בירושלמי "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם" - "ושבחית יומא דין". (עיין אבודרהם, סדר ההגדה עמ' רכ)
ב. הגדתי - דברים קשים כגידין
הביכורים מונפים כלפי מעלה על ידי הכהן, ושוב נלקחים על ידי הבעלים המניחים אותם. כל התנועות הללו של הכהן כלפי מעלה בתנופה, ושל הישראלי כלפי מטה, בהנחה, מציגות את שאיפת האדם להתעלות. את מאבקו הבלתי נלאה בין המעלה והמטה, להתרומם מן הארץ לשמים ולקלוט את השפע השמימי ולהורידו לארץ. כל חיינו אנו נמצאים בין שאיפת ההתנשאות אל עבר רום השמים ובין הנחיתה לארץ, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ". לחיות בקדושה עליונה ומרוממת, המחוברת בעומק רגבי אדמת הקודש.
מלבד ההודאה והשבח שמביעה המילה "הִגַּדְתִּי", יש משמעות נוספת לצליל מילה זו "הִגַּדְתִּי",
"וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - "דברים הקשין כגידין" (רש"י שמות יט, ג).
נימה של תוכחה, או דברי הערה לכהן שנועדו לעורר גם אותו למחשבה. עובד האדמה הפשוט אומר: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם", הן מילים שמנסות לגעת בליבו של הכהן ולרמוז לו: הנה אנוכי הכפרי הפשוט, הניצב לפניך בזה, אשר עמל ויגע בגידול הפרות, בטרחה האפורה היום-יומית ללא זרי הדפנה, הנה בתום יגיעתי זכיתי להביא את ראשית ביכורי אדמתי, לבית ה'. ועתה, מתייצבים הם זה לעומת זה, הכהן, אשר זכה שחייו וכל הליכותיו יהיו קרובים וסמוכים אל הקודש, בבית ה'. והחקלאי העומד כנגדו כביכול,
"מרמז לכהן, אף כי הכהן עובד בבית המקדש - והוא עובד בשדה, עם כל זה, כאשר יגיע הנפש מישראל למקום המקדש, ומביא ביכורים, אז מברר כי בכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד"! (מי השילוח, כי תבוא)
הנה נצבים זה לעומת זה, א ר ץ מול ש מ י ם, נדמה שכאילו הכהן קרוב יותר לשמים, אין לו חלק ונחלה בארץ ובצרכים הארציים, הוא כולו רוחני, ואילו הכפרי המתעסק בדברים הגשמיים הוא קרוב ושייך לארץ. הנה מתברר שהכפרי שהיה רחוק מחצרות ה', בהביאו את הביכורים זכתה נפשו להתעלות ולעמוד לפני ה', ופרותיו יונחו על ידי הכהן לפני מזבח ה'. משמע שגם הוא לא היה כה רחוק אף בהיותו עסוק במלאכתו בשדה, כמו שנדמה, אבל מאחר שזכה שתכלית מעשיו, הגיעוהו אל הקודש, משמע שגם כל פעולותיו ומעשיו היו בבחינת 'חפצי שמים' והכנה אל הקודש, ובכל מקום היה בקדושה - כמו הכהן העובד בבית ה'.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מתנות בחינם
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
כשר קצר ולעניין!
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
