- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
- משפחה חברה ומדינה
- גבולות הארץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ראינו שהגמרא בפסחים עוסקת בחלק הראשון, היינו בארץ סיחון ועוג המקורית ושם נוהגת השמיטה - כנ"ל. הגמרא ביבמות - עוסקת בשני החלקים האחרים, וכונתה לומר, שאם בחלק ב', היינו בחלק שהתקדש על ידי עולי מצרים ובכל זאת נמנעו עולי בבל מלקדשו, ושמיטה לא נוהגת שם, ואפשרו לעניים לקבל מעשר עני. קל וחומר בחלק ג', שלא נכבש מעולם אפילו לא על ידי סיחון - גם שם לא נוהגת שביעית ויש לתת שם מעשר עני.
למדנו, ששטחים נרחבים בעבר הירדן המזרחי נכבשו על ידי עולי בבל ונוהגים בהם מצוות התלויות בארץ, אע"פ שבחלקים נרחבים בחלק המערבי של הירדן, כגון בערבה הדרומית - לא נוהגים מצוות התלויות בארץ!
לצערנו - נחתם "הסכם שלום" עם "ממלכת ירדן" לפני מספר שנים. היה זה ויתור רשמי ראשון על שטח מרכזי בארץ ישראל - בניגוד להלכה, ובניגוד לתפיסה הפוליטית מאז הצהרת בלפור - שאסור לוותר על השטח הזה, והוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל השלימה.
עבר הירדן כחלק מארץ ישראל במקומות שונים בש"ס
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה (94)
הרה"ג חיים שטיינר
13 - עבר הירדן המזרחי בהלכה
14 - בעלותנו על עבר הירדן
15 - רמת הגולן
טען עוד
ובמסכת כתובות, דף קי: כתוב [מקור 1]:
"שלש ארצות לנשואין: יהודה, ועבר הירדן, והגליל; אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך".
ומפרש רש"י במקום [מקור 2]:
"שלוש ארצות לנשואין - שלש ארצות הן בארץ ישראל חלוקות לענין נשואי אישה שאם נשא אישה באחת מהן אינו יכול לכופה לילך אחריו מארץ אל ארץ".
יש לציין, שגם כאן רש"י מקפיד לומר - 3 ארצות הן בארץ ישראל .
ובמסכת נדרים דף כב, אומרת הגמרא [מקור 3]:
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה, אמר ליה לעולא: יאות עבדי? אמר ליה: אין, ופרע ליה בית השחיטה. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לו: דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה? אמר לו: נפשך הצלת. קא תמה רבי יוחנן: מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב! אמר לו: ההוא שעתא לא עברינן ירדנא".
והר"ן מפרש [מקור 4]: "ההוא שעתא לא עברינן ירדנא - ועבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר ולמקצת קדושות".
(אבל ברור שעבר הירדן – ארץ ישראל!).בסוטה, דף ז עמוד ב [מקור 5]:
"תנו רבנן: אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים, כגון: (איוב טו) "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, יהודה הודה ולא בוש", מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא; ראובן הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא. ומה שכרן? מה שכרן?! כדקא אמרינן! אלא מה שכרן בעולם הזה? (איוב טו) "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם".
ורש"י מפרש [מקור 6]: "להם לבדם נתנה הארץ - יהודה זכה למלכות. בתוספתא דברכות (פרק ד) ראובן נטל חלק תחילה בארץ בעבר הירדן ".
ואם כן, הנחלה הראשונה היא החשובה, ואף על פי שהיא מעבר הירדן, היא ארץ ישראל!והגמרא בסוטה (דף יד עמוד א) אומרת [מקור 7]:
"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי; אמר לו הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר: (ישעיהו נג) לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות".
וקשה להבין את דברי ר' שלמאי מפני מה נתאוה וכו', הלא פשוט הוא שמשה רצה לבוא לארץ ישראל כדי לקיים מצות ישוב ארץ ישראל! קושיא זו מקשה ה"משך חכמה" בשם הרד"מ (בדברים יא, לג) [מקור 8]:
"ומאי מקשה, הלא ישיבת ארץ ישראל עשה היא בעצמה! יעויין שם. ולא קשה מידי, דלפי זה בני גד ובני ראובן לא יקיימו מצוות ישוב ארץ ישראל, ובוודאי אינו כן, דקיימו גם בארץ סיחון ועוג מצווה זו, שזהו האמורי מה שאמר (במדבר לג, נג) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ואם כן, מדוע היה משה מבקש ליכנס לארץ, ודאי כל זמן שלא היה כיבוש וחילוק הארץ, היו מקיימים בזה ישיבת ארץ ישראל. וזה פשוט".
ולפי זה ברור, שאף בעבר הירדן מקיימים את מצוות ישוב הארץ. ולכן מקשה ר' שמלאי מדוע התאוה לעבור את הירדן, כאשר קיום המצוה מתבצע גם בעבר הירדן המזרחי.בבבא בתרא, דף לח, המשנה אומרת שישנם 3 ארצות לחזקה [מקור 9]:
"שלש ארצות לחזקה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה - אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אחת. אמר רבי יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה, ילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת".
והרשב"ם מדגיש: "3 ארצות - בארץ ישראל".
ושם, בדף נו [מקור 10]:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהראהו הקב"ה למשה - חייב במעשר. לאפוקי מאי? לאפוקי קיני, קניזי, וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא, ערבאה, ושלמאה; רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון, ומואב; רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא".
דף עזר 21
והרשב"ם מפרש [מקור 1]:
"כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה - בשעת מיתתו כדכתיב ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד (הנמצא בעבר הירדן) עד דן (דברים לד). חייב במעשר - דהם הם שבע עממים הכתובים בכל מקום. אבל קיני קניזי וקדמוני שנתנו לאברהם אבינו בין הבתרים לא יתחייבו במעשר לעתיד לבא כשיחזירם לנו לעתיד כדאמר בבראשית רבה. אי נמי אם כבשו ישראל מהם אחרי מות יהושע כולן פטורין מן המעשר דכתיב התם זאת הארץ אשר נשבעתי (דברים לד) זאת למעוטי הני שנתווספו לאברהם על השבועה כן נראה בעיני...".
הרב אברמסקי זצ"ל במאמר על ארץ ישראל, מעיר שמשה רבנו עלה על הר נבו - הר בעבר הירדן, וה' אומר לו להסתכל לכל הכיוונים, שכולם מכלל הארץ - כמו שהגמרא דלעיל אומרת, ואם כן ברור שההר הזה הוא מרכז הארץ אף על פי שהוא בעבר הירדן!
גם מהגמרא בסנהדרין (דף יא) מוכח, שעבר הירדן הינו חלק בלתי נפרד מהארץ [מקור 3]:
"תנו רבנן: על שלשה ארצות מעברין את השנה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. על שתים מהן - מעברין, ועל אחת מהן - אין מעברין. ובזמן שיהודה אחת מהן - הכל שמחין, שאין עומר בא אלא מיהודה".
ורש"י מוסיף [מקור 4]:"על שלש ארצות - שלא הגיע אביב שלהן, או שרואין בית דין שמתאחר בהן זמן בישול פירות האילן, מעברין, שלשתן מארץ ישראל הם. על שתים מהן - אפילו על עבר הירדן והגליל - מעברין, דהואיל וברובא דארץ ישראל לא מטא אביב לא קרינן ביה חדש האביב, ועל אחת מהן - אין מעברין אפילו לא הגיע ביהודה והגיע בעבר הירדן והגליל - אין מעברין...".
ובגמרא בערכין דף לב [מקור 5]:
"דתניא: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר: (ויקרא כה) וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן; יכול היו עליה והן מעורבין, שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר: לכל יושביה, בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין".
וכן במסכת חולין, דף ס [מקור 6]:
" צידונים יקראו לחרמון שריון תנא: שניר ושריון - מהרי ארץ ישראל".
אם כן, בכל מקורות הקודש (מדרשים, ש"ס וכו') - אנחנו לומדים שעבר הירדן המזרחי - היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל!
כיצד קרה שויתרו על עבר הירדן המזרחי
בהצהרת בלפור לא מצויינים במפורש גבולות הארץ, אך לפי הפרוטוקולים מאז, ברור שהכוונה הייתה לגבולות התנ"ך. לאחר הצהרת בלפור, היה בעבר הירדן מנהיג שרצה להיות מלך. הוא נלחם בבריטים (עם 500 בדויים סך הכל), והם לא ידעו איך להסתדר איתו. הבריטים הציעו לויצמן לוותר על חבל ארץ זה לתקופה מוגבלת, כדי להשיג שקט אצל חבורת הבדויים ומנהיגם.
על השתלשלות העניינים מספר ויליאם זיף, אחד ממזכירי הממשלה הבריטית (לקוח מתוך יומן שכתב בעניין ויתור הסוכנות על עבר הירדן) [מקור 9-10-11]:
"ויצמן קרא בחפזון לישיבה את חבריו, אשר רובם ראו בהתנהגותו של צ'רצ'יל "בלוף". הדרך היחידה לבצוע חוקי של השינוי המוצע במעמד היהודי בארץ ישראל היתה בהסכמת המנהיגות היהודית. אך ויצמן שדל ודבר אל ליבם, עד שחבריו הסכימו לבסוף, וחתמו על פסק דין מוות לתנועתם מתוך הכנעה מופלאת ביותר.
אין כל ספק שחלק גדול ביותר של הסכמה ציונית לצעד זה הסתמך על לויאליות (נאמנות) מופרזת לאינטרסים של ידידתם ותומכתם בריטניה. הגידו להם שזוהי תחבולה זמנית כדי להוציא את המושלים הבריטיים ממצוקה בלבאנט. אילו עמדו איתן על עמדתם, היתה כל המזימה מתבטלת. הצרפתים עוד רצו בארץ ישראל, וזכותה היחידה של בריטניה בארץ ישראל נמצאה בפיקוחם של היהודים.
אולם לא היה כל ויכוח בעניין עבר הירדן. אין להטיל ספק בעובדה שעבר הירדן נכלל בתחומים שעליהם דובר בהצהרה (הצהרת באלפור) בזמן המלחמה. זוהי נקודת ההשקפה של הממשלה לגבי מעמדו המדיני של עבר הירדן וטיב יחסנו לארץ זו".
(מתוך הודעה רשמית של לורד ארנולד, סגן המזכיר למושבות, מיום 27.5.24).
אין כל ספק שחלק גדול ביותר של הסכמה ציונית לצעד זה הסתמך על לויאליות (נאמנות) מופרזת לאינטרסים של ידידתם ותומכתם בריטניה. הגידו להם שזוהי תחבולה זמנית כדי להוציא את המושלים הבריטיים ממצוקה בלבאנט. אילו עמדו איתן על עמדתם, היתה כל המזימה מתבטלת. הצרפתים עוד רצו בארץ ישראל, וזכותה היחידה של בריטניה בארץ ישראל נמצאה בפיקוחם של היהודים.
אולם לא היה כל ויכוח בעניין עבר הירדן. אין להטיל ספק בעובדה שעבר הירדן נכלל בתחומים שעליהם דובר בהצהרה (הצהרת באלפור) בזמן המלחמה. זוהי נקודת ההשקפה של הממשלה לגבי מעמדו המדיני של עבר הירדן וטיב יחסנו לארץ זו".
(מתוך הודעה רשמית של לורד ארנולד, סגן המזכיר למושבות, מיום 27.5.24).
אם כן, כל היצירה של ממלכת ירדן, היא יצירה מזויפת, שנוצרה בגלל חולשתם של המנהיגים הציוניים שהיו אז נאמנים לבריטניה. מתוך היומן רואים שהבריטים בעצמם מלגלגים על הויתור הטפשי הזה! לצערנו, רבין המשיך את הויתור הזה - וחתם על הסכם שלום עם ירדן.
אבל הקונגרס הציוני ה- 13 (בשנת 1923), נתן ביטוי לעובדת היות עבר הירדן חלק מהארץ [מקור 13]:
"מתוך הכרה שארץ ישראל המזרחית והמערבית הינן באמת ובפועל חטיבה אחת בבחינה היסטורית, גיאוגרפית וכלכלית, נותן הקונגרס ביטוי לצפיתו, שעתידו של עבר הירדן ייקבע בהתאם לדרישות הלגיטימיות של עם ישראל".
ובעזרת ה', בקרוב, נממש את זכותנו ונשוב ונכבוש את הארץ עד נהר פרת.
הגדרת גר תושב ואיסור חנייתו
גבולות הארץ - שיעור 2
הרה"ג חיים שטיינר | ז' אדר ב' תשס"ח
הגבול הדרומי של ארץ ישראל 3
גבולות הארץ - שיעור 6
הרה"ג חיים שטיינר | יב' סיוון תשס"ח
נס חנוכה על ידי הכוהנים - לשבח או לגנאי?
ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל
הרה"ג חיים שטיינר | י"ב כסלו התשע"ד
ימית - פריחה וחורבן
גבולות הארץ - שיעור 8
הרה"ג חיים שטיינר | ט"ו תמוז התשס"ח
הרה"ג חיים שטיינר
ר"מ בישיבת "מרכז הרב" בירושלים ובישיבת "עטרת נחמיה" בתל אביב
בנין המקדש בידי אדם או בידי שמים?
ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל
ז' שבט תשע"ג
רחבת הכותל - היבטים הלכתיים
ח' סיוון תשע"א
בעלותנו על עבר הירדן
הגבול המזרחי של ארץ ישראל 3 ( שיעור 14 בגבולות הארץ )
ח' כסלו תשס"ט
עיון בתפילה לשלום המדינה א'
י"ד אייר תשס"ט
הלכות שטיפת כלים בשבת
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
למה צריך את ארץ ישראל?
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני פרשת זכור
הקשר בין ניצבים לראש השנה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת