ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אורות התשובה פרק ט' ה'- ח' ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אורות התשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ב אב התשע"ז

אורות התשובה פרק ט' ה'- ח'

כ"ב אב התשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

בירור הטוב והרע
ה. כְּשֶׁעוֹסְקִים בִּתְשׁוּבָה צְרִיכִים לְהַגְדִּיר בְּיוֹתֵר אֶת מַהוּתָם שֶׁל הַטּוֹב וְהָרַע*, כְּדֵי שֶׁהַחֲרָטָה וְזַעֲזוּעַ הָרָצוֹן מֵחִיּוּב לִשְׁלִילָה יִפְּלוּ רַק עַל הָרַע וְלֹא עַל הַטּוֹב. וְעוֹד יוֹתֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב הַנִּמְצָא בְּעֹמֶק הָרַע וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ - בְּאוֹתוֹ הַכֹּחַ עַצְמוֹ שֶׁבּוֹרְחִים מִן הָרַע, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה כֹּחַ פּוֹעֵל לְטוֹבָה, הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ אֶת כָּל הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת•*.

הרמוניית הנשמה
ו. הַחֵטְא סוֹתֵם אֶת הַהֶאָרָה שֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁדֶּרֶךְ גִּלּוּיָהּ בָּא מִצַּד יַחַס הַהַרְמוֹנְיָה הַמַתְמִימָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמַּכֶּרֶת• אֶל כְּלָלִיּוּת הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ וּמְקוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה בְּאוֹתוֹ הַצִּנּוֹר שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהַדֵּעָה וְהָרָצוֹן הֵם בּוֹ בְּאַחְדוּת מְחֻטָּבָה•. כָּל חֵטְא מַעֲשִׂי קוֹרֵעַ הוּא אֶת הָאַחְדוּת הָאִידֵאָלִית הַזֹּאת, מַעֲמִיד הוּא אֶת מַעְגַּל הַחַיִּים מִחוּץ לָהּ•, וְאֵין הַהוֹפָעָה הַמְפַכָּה כְּמַעְיָן זַךְ הוֹלֶכֶת שׁוּב לְהַשְׁפִּיעַ לְאוֹתוֹ הָרָצוֹן הַמְּחֻלָּל•, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב וְנִחַם, וְאוֹר הַתְּשׁוּבָה, לְפִי עֵרֶךְ בְּהִירוּת הַכָּרָתָהּ וְעֹמֶק הַסְכָּמָתָהּ, יָשִׁיב אֶת הַהַרְמוֹנְיָה לְאֵיתָנָהּ, "הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי".

תשובה נמוכה ועליונה
ז. יֵשׁ חֶסְרוֹן בִּתְכוּנָתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַנְּמוּכָה•, שֶׁהִיא מַחְלֶשֶׁת אֶת רְצוֹנוֹ• שֶׁל הָאָדָם, וּפוֹגֶמֶת בָּזֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. וְחֶסְרוֹן זֶה מִתְמַלֵּא הוּא, כַּאֲשֶׁר בָּאָה מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה לִגְמַר בִּשּׁוּלָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְאַחֶדֶת אָז עִם הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל עִקַּר כַּוָּנָתָהּ הִיא לֹא בְּהַחְלָשַׁת הָרָצוֹן וּבִשְׁבִירַת הָאֹפִי הָאִישִׁי שֶׁל הָאָדָם כִּי אִם בְּאִמּוּץ רְצוֹנוֹ וְהַגְבָּרַת הָעֵרֶךְ שֶׁל אִישִׁיּוּתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ - הַזְּדוֹנוֹת מִתְהַפְּכוֹת לִזְּכֻיּוֹת, "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה - עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה".

היעקרות הרצון
ח. הַתְּשׁוּבָה נוֹטֶלֶת אֶת הָרָצוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְגַּשֵּׁם בְּמַעֲשֶׂה• וְקָנָה לוֹ כֹּחַ הֲוָיָה שֶׁל גְּבוּרָה, עַד שֶׁשִּׁבֵּר בְּעֻזּוֹ• גַּם אֶת הָעֹז שֶׁל הַמּוּסָר וְהָאֱמוּנָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁהָאוֹר הָאֱלֹהִי מִתְעוֹרֵר• יָפֶה, וְהָרָצוֹן נֶעֱקָר• מֵעִקָּרוֹ, אֵינֶנּוּ חוֹזֵר לְתֹהוּ• כִּי אִם פּוֹעֵל הוּא בְּעֻזּוֹ עַל יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם לְהַטְבִּיעַ בַּהֲוָיָה כֻּלָּהּ רָצוֹן כַּבִּיר לְאוֹר וָטוֹב, וּזְדוֹנוֹת נַעֲשִׂים כִּזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ.

___________________________

הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ וכו' - באמצעות הוצאת הטוב שנמצא בתוך הרע. יַחַס הַהַרְמוֹנְיָה הַמַתְמִימָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמַּכֶּרֶת - צריכה להיות התאמה בין הנשמה הפרטית לבין כללות המציאות ושורשה. שֶׁהַדֵּעָה וְהָרָצוֹן הֵם בּוֹ בְּאַחְדוּת מְחֻטָּבָה - בצינור זה, רצונו, רמתו המוסרית של האדם, מאוחד ומחובר עם ידיעותיו. מַעֲמִיד הוּא וכו' - מנתק בין נשמת האדם להארת הקודש שזורמת במציאות. הַמְּחֻלָּל - שנפגם מקדושתו. הַתְּשׁוּבָה הַנְּמוּכָה - תשובה שטחית כדוגמת יראת העונש. מַחְלֶשֶׁת אֶת רְצוֹנוֹ - האדם מאבד את האמון בכוחותיו ובא לכלל ייאוש. נִתְגַּשֵּׁם בְּמַעֲשֶׂה - בעשיית חטא ועוון. שֶׁשִּׁבֵּר בְּעֻזּוֹ - כדי לחטוא צריך עוצמה של עזות. הָאוֹר הָאֱלֹהִי מִתְעוֹרֵר - בתהליך התשובה. וְהָרָצוֹן נֶעֱקָר - הרצון לחטוא. אֵינֶנּוּ חוֹזֵר לְתֹהוּ - עוצמות החיים של החטא אינן נאבדות לריק.

ביאורים

צריך להשתדל מאוד שלא לגרום לשחיקת הרצון במהלך התשובה. איך עושים זאת? חוזרים בתשובה רק על הרע ונלחמים ברצון שלנו לעשות רע. הרצון לעשות טוב נשאר ועוד יקבל תוספת חיזוק אם נשקיע בהעצמת הטוב שנמצא בתוך הרע. למשל: כעס זו מידה אסורה. אך יש בה נקודה טובה והיא חוסר אדישות. אדם אדיש אינו כועס. אין לו שום מוטיבציה לתקן את העולם. לכן, מצד אחד אנו צריכים להלחם בכעס ומצד אחר לחזק את נקודה הטובה שבה והיא האכפתיות לסובב אותנו. בדרך זו הרצון הטוב שבנו יקבל חיזוק ממקום לא צפוי, מהנקודה הטובה שבמעשה הרע. ובכך הזדון, המעשה הרע, יהפך לזכות.
הרצון משפיע גם על החוכמה וההבנה. ישנם שני סוגי חוכמות; רגילה ועליונה. החוכמה הרגילה, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מגיעה מלימוד והשכלה. החוכמה העליונה, שהיא הבנת הנהגת ה' בעולם, מגיעה מהזדהות. יש דברים שאפשר להבין רק אם אנחנו חלק מהקבוצה, מהכלל. אי אפשר לנתח תופעות כאשר אנחנו מביטים מבחוץ. חרש אינו יכול להבין קבוצת רוקדים. בעיניו הם תימהונים שמתנהגים באופן מוזר. הוא אינו יכול להבין מהי מוזיקה ומה היא גורמת לאדם, אלא רק אם ישמע מוזיקה ויצטרף לריקוד. כך האדם אינו יכול להבין את הקשר הפנימי בין כל חלקי הבריאה אם הוא לא נעשה חלק ממנה. כאשר האדם עושה את רצון ה' הוא משתלב בהרמוניה של הטבע העושה את רצון ה'. הכלבים, העצים ואפילו הנמלים, נאמנים לתפקיד שהבורא נתן להם ועושים את רצונו. כך האדם יכול להשיג חוכמה עליונה, דהיינו להבין את החוכמה של הבורא בבריאת היצורים. כאשר האדם חוטא הוא מנתק את עצמו מההרמוניה של הטבע. הוא משקיף מן הצד על היצורים ואינו יכול להבין לעומק את מקומם ואת תפקידם. כשאדם חוזר בתשובה הוא חוזר לעשות את רצון ה' ומשתלב בתזמורת הגדולה בעולם עם המנצח הכול יכול, ריבונו של עולם.
בתשובה ישנם שני שלבים. השלב הראשון הוא 'סור מרע'. האדם מפסיק לעשות מעשים רעים. חייו עשירי המעש הופכים לדלים עקב הפסקת מעשיו השליליים. בשלב השני, כאשר האדם התנקה, הוא מתחיל לעשות טוב. הוא מגלה כמה טוב טמון בו ואותו הוא מפתח. הוא מגלה שגם העבירות שעשה בעצם בנו את הרצון, ואותו רצון אדיר זה הוא מפנה עכשיו למעשים טובים.
ומכאן חידוש מרעיש. ככל שהאדם עשה עבירות חמורות יותר בכוונה תחילה, דהיינו במזיד, כך הם הופכים לזכויות גדולות יותר! הסיבה לכך היא שכדי לעשות מעשים רעים מאוד, כנגד מוסכמות חברתיות והמוסר הבסיסי, צריך רצון עצום. ככל שהמעשה רע יותר - האדם צריך רצון חזק יותר. כאשר האדם חוזר בתשובה הוא מסיר את המעשים הרעים אך משתמש ברצון העצום שבו לטובה. ולכן אנו מוצאים בעלי עבירות חמורות שהשתמשו בכוחם העצום לקדש שם שמים כאשר שבו בתשובה.

הרחבות
*הגדרת הטוב והרע
צְרִיכִים לְהַגְדִּיר בְּיוֹתֵר אֶת מַהוּתָם שֶׁל הַטּוֹב וְהָרַע. הרב קוק אומר שישנה חשיבות בהגדרת הטוב והרע כדי לדעת על מה לעשות תשובה. אם לא נבדיל בין הטוב לרע, לא נדע על אילו מעשים אנו צריכים להתחרט ולקבל על עצמנו שלא לעשותם שוב. לא די ברצון לחזור בתשובה, אם לא נדע מהו הטוב. בדומה לזה כותב הרמח"ל "פעמים רבות אפילו אחר שיקבע האדם בעצמו להיות מן המדקדקים הנקיים, אפשר לו שיאשם בפרטים מפני שלא הגיעה ידיעתו בהם... אך בקריאת הדברים יתעורר במה שלא ידע" [מסילת ישרים יב].
כלומר, בשביל להיות נקי במידות לא מספיקה ההחלטה להיות כזה אלא צריך גם לדעת מהם הפרטים המביאים לכך.
*התשובה מהפכת את החטאים
הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ אֶת כָּל הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. הגמרא אומרת "אמר ריש לקיש, גדולה תשובה שזדונות (עבירות במזיד) נעשות לו (לאדם על ידי התשובה) כִּשגגות שנאמר 'שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעווניך'... (הושע יד ב) איני? והאמר (אכן? והרי אמר) ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות שנאמר 'ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה' (יחזקאל לג יט). לא קשיא (לא קשה) כאן מאהבה כאן מיראה" [יומא פו:]. הגמרא מביאה סתירה בדברי ריש לקיש – במקום אחד הוא אומר שזדונות נעשות לו כשגגות, ובמקום אחר הוא אומר שזדונות נעשות לו כזכויות. הגמרא מתרצת בכך שהדבר תלוי בסוג התשובה: תשובה מיראה הופכת את הזדונות לשגגות, ואילו התשובה מאהבה, שהיא תשובה עליונה יותר, הופכת את הזדונות לזכויות.

שאלות לדיון
א. האם הגדרת מהותם של הטוב והרע היא קבועה או שהיא משתנה מאדם לאדם?
ב. איך התשובה מהפכת את הזדונות לזכויות, והרי החטא כבר נעשה?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il