ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
תשובה: אכן אנו מברכים לפני שאנו אוכלים וגם לאחר האכילה. התפקיד והמשמעות של כל ברכה שונה, כפי שנבאר להלן-
הברכה לפני האכילה היא נטילת רשות להנות מהאוכל, כשם שאדם לא נוטל חפץ מחבירו ללא רשותו, כך בברכה לפני האכילה אנו מכירים בעובדה, שהעולם הוא יצירתו של הקב"ה ומשלו אנו אוכלים. אמרו חז"ל האוכל בלא לברך כאילו גוזל את הקב"ה. מעבר לנימוס הרגיל המחייב להודות, הודאה מכובדת יותר נעשית באופן שהאדם המודה מפרט בפני מיטיבו על מה בדיוק הוא מודה לו, כך תקנו חז"ל ברכה ספציפית לכל סוג מאכל משום שכך ההודאה מכובדת יותר.
בברכה שלאחר האכילה, המיוחד הוא, שאנו מודים גם כשאנו שבעים, פעמים רבות אדם זוכר את מי שמיטיב עימו בזמן שהוא חסר או רעב, אך בשעת השבע והשלמות, אדם נוטה לשכוח את מיטיבו, בברכה שלאחר המזון אנו מודים לה' גם כשאנו שבעים. זהו לימוד גדול! להכיר טובה גם כשכבר איננו חשים את החיסרון, אנו זוכרים את הקב"ה המיטיב עימנו גם במצב זה. כוונה זו של ברכת המזון כתובה כמעט במפורש בפרשת השבוע שלנו, התורה אומרת "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך" זוהי המצווה לברך אחר האכילה ובפסוקים לאחר מכן אומרת התורה "השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך...פן תאכל ושבעת...ושכחת את ה' אלוהיך.." כלומר ברכת המזון מלמדת אותנו לא לשכוח את ה' בעת השבע..
לברכה לאחר האכילה יש תפקיד ומשמעות נוספת, בעת הרעב והחיסרון, אדם מחפש להשלים את הצרכים הבסיסיים שלו, זה מה שמעסיק אותו, הוא לא עסוק בשאלות הגדולות והחשובות של החיים משום שראשו לא פנוי לעסוק בהם. ברכת המזון מלמדת אותנו שאמנם הצרכים הבסיסיים של חיינו חשובים מאד, אך לא יתכן שהם יהיו תכלית הכל! לאחר האכילה, בעת השבע אנו מברכים ברכת המזון ומתפללים עבור רעיונות גדולים, ירושת הארץ בנין ירושלים ועוד, כלומר איננו מסתפקים במילוי הצרכים הבסיסיים של חיינו אלא רואים בהם הכנה חשובה הכרחית ונעימה לקראת מימוש הרעיונות הנשגבים אליהם אנו שואפים (ראה עין איה ברכות פרק ז פסקא ז).
אם נעמיק עוד במשמעות ברכת המזון נבין, שדוקא לאחר האכילה, לאחר העצמת הצד הגשמי באדם, לאחר התרחבות חייו של האדם, ברכת המזון נותנת משמעות וכיוון לכל העולם הגשמי שהתפתח בנו לאחר האכילה.
כמו כן, לפעמים אדם הנתון בעצבות, נכשל באכילה יתירה, תחושת חיסרון וריק פנימי מביאים אותו להשלים את החיסרון באכילה מיותרת, אכילה כזו מביאה על האדם תוספת צער ותחושת מגושמות מיותרת, ומבאר הרב קוק בספר מידות ראי"ה (העלאת ניצוצות סעיף ו) שגם את האכילה המיותרת ותחושת העצבות יכול האדם להפוך לשמחה! באמצעות ברכת המזון, אדם מעורר בעצמו לאחר האכילה רצונות ורעיונות טובים, כל אישיותו מתעלה, וגם האכילה המיותרת מגיעה לתיקונה, כמובן עם הזהירות להבא לאכול בשמחה לשובע נפשו ולא להוסיף אכילה מיותרת. (בכתיבת רעיונות אלו נעזרתי בפניני הלכה של הרב מלמד שליט"א).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













