בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • כהנים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
5 דק' קריאה
הלכות נשיאת כפים לכהן בעל מגבלה גופנית
ישנם פרטי דינים בהלכות ברכת כהנים שקיומם תלוי בבריאותו ושלמות גופו של הכהן. במאמר זה נפרט באיזה אופן כהן בעל מוגבלות גופנית יכול לשאת כפים, ומהם המצבים בהם המגבלה מונעת ממנו לקיים את המצווה והוא פטור ממנה.
ההלכות שנדון בהם הן:
א: כשרות כהן בעל מום לנשיאת כפיים.
ב: חיוב נטילת ידיים לפני הברכה.
ג: חליצת נעלים בעת הברכה.
ד: לברך ברכת כהנים על הדוכן ולא על רצפת בית הכנסת.
ה: עמידה בזמן הברכה.
ו: הרמת הידיים ופרישת האצבעות בזמן הברכה.
ז: לברך בהרמת קול.
ח: חיוב כהן שאינו נושא כפיו לצאת מבית הכנסת.

א: האם לכהן בעל מום מותר לשאת כפיים
כהן בעל מום פסול לעבוד בבית המקדש, ולאזורים פנימיים בבית המקדש אסור לו אפילו להכנס (רמב"ם הלכות ביאת מקדש ו א). איסור זה נוגע רק לכניסה ועבודה בבית המקדש, אך בענין ברכת כהנים , כהן בעל מום לא פסול באופן מהותי מלשאת כפיים אלא מסיבה צדדית כפי שנראה להלן בדברי השו"ע (קכח ל לא):
מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקומות או עקושות... לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו. והוא הדין למי שיש מומין ברגליו במקום שעולים לדוכן בלא בתי שוקים, וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפות דמעה, וכן סומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו. ואם היה דש בעירו דהיינו שהם רגילים בו ומכירים הכל שיש בו אותו מום, ישא כפיו ואפילו הוא סומא בשתי עיניו. וכל ששהה בעיר ל' יום מקרי דש בעירו. ודוקא בעירו אבל אם הולך באקראי לעיר אחרת ושהה שם ל' יום לא. ואפילו לא בא לדור שם להיות מבני העיר אלא בא להיות שם מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה חשוב דש בעירו בל' יום:
ובסעיף הבא כותב השו"ע
אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין ישא את כפיו והוסיף הרמ"א: הגה- ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית אבל אם הם מבחוץ לא מהני הטלית לידיו:
מדברי השו"ע אנו רואים שכהן בעל מום יכול לשאת כפיו אא"כ יש חשש שהשוני אצלו יגרום לאחרים להסתכל בו. כיום שהמנהג שהכהנים מתכסים בטלית, כל מום הנמצא תחת הטלית אינו פוסל את הכהן מלעלות.

ב: חיוב נטילת ידיים לפני נשיאת כפים
כתוב בשו"ע (קכח ס"ו): אף על פי שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע.
בדין זה של נטילת ידיים לפני נשיאת כפיים יש מחלוקת ראשונים. דעת הרמב"ם שחיוב הנטילה קיים רק במצב בו ידיו טמאות כגון שלא נטל ידיו בבוקר או שנטל אך הסיח דעתו מהם ולא שמר עליהם בנקיות, אך אם טיהר ידיו ויודע שהם נקיות אין חיוב נטילה מיוחד לפני ברכת כהנים. כן כתב הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש (פרק ה הלכה ג): "וכן נוהגים בארץ מצרים שלא ליטול הכהן ידיו בשעת נשיאת כפים אלא סומך על הנטילה שנטל ידיו שחרית". לעומתו רש"י סובר שיש חיוב נטילה מיוחד לפני נשיאת כפים ובסמוך אליה, וחיוב זה חל גם כשנטל ידיו בבוקר.
כהן בעל מוגבלות שקשה לו או אינו יכול לגשת ליטול ידים לפני נשיאת כפים האם נוכל להקל לו שלא ליטול?
כתב המ"ב (כ): "ואם אין לו מים, כתבו האחרונים דנוכל לסמוך על שיטת הרמב"ם דסבירא ליה דיוצא בנטילת ידים שנטל בשחרית כל שלא הסיח דעתו ויודע שלא נגע במקום מטונף" כלומר שבשעת הדחק, אפשר לסמוך על שיטת הרמב"ם ולשאת כפים על סמך הנטילה בבוקר, כל שלא הסיח דעתו ממנה, לכן נראה שכהן נכה וכדו' שמתקשה מאד ליטול ידיו פעם שניה לקראת הנשיאת כפים יוכל לסמוך על הנטילה בבוקר ובתנאי שלא יסיח דעתו מנטילה זו.
ג: חיוב חליצת נעלים לפני הברכה
כתב השו"ע (קכח ה): לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים. מבואר בגמרא (ר"ה לא, סוטה מ) שחיוב זה של חליצת הנעלים בעת נשיאת כפים הוא מתקנת רבן יוחנן בן זכאי, שמא תקרע רצועה מסנדלו ויתישב לקושרה בזמן שחבריו מברכים ויבואו לומר שהוא כהן פסול.
יש מהפוסקים שכתבו שהחיוב לחלוץ נעלים הוא דוקא כשהכהנים מברכים את העם מהדוכן, אך אם עומדים ברצפה בגובה שווה לשאר המתפללים, אין איסור לברך עם הנעלים (שו"ת יחוה דעת ח"ב יג) ועוד יש פוסקים המקילים לנכה וכדו' המתקשים לחלוץ נעליהם לברך בלא חליצת נעלים (אג"מ או"ח ח"ב לב ראה שם טעמו). למעשה כהן נכה יכול לסמוך על דעות אלו ולברך ברכת כהנים בנעליו ולא יעלה לדוכן (כפי שנראה בסעיף הבא שאין חיוב לברך דוקא מהדוכן).

ד: חיוב עליה לדוכן
מפשט דברי חז"ל והפוסקים אנו רואים שהכהנים המברכים צריכים להיות על הדוכן כלומר מקום מוגבה סמוך לארון הקדש (ראה סעיפים ט י ). אמנם כתבו הפוסקים שמעיקר הדין אין תנאי זה מעכב ואפשר לברך את העם גם ללא עליה לדוכן (שות יחוה דעת ח"ב יג) לכן כהן נכה שאינו יכול לעלות לדוכן לא ימנע מלברך מסיבה זו.
ה: חיוב עמידה, הרמת ידיים ופרישת האצבעות
כתב השו"ע (קכח יד): אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים.
עמידה: כתב המ"ב (ס"ק נא): "כהן שהוא חלוש ואינו יכול לעמוד אלא על ידי סמיכה לא ישא כפיו דהוא כישיבה" כלומר כהן שיכול לעמוד רק באופן שנשען על משהו אין לו לשאת כפיו ממילא ברור שכהן נכה שאינו יכול לעמוד כלל אלא יושב על כסא גלגלים לא ישא כפיו. וכתב בפס"ת (חלק ב עמ כו) שאם הכהן יכול לעמוד בעצמו בעת שהוא עצמו אומר את מילות הברכה אך צריך לנוח ולהישען בעת שהחזן מקריא את המילים, יכול לברך באופן זה. וכך יעשה, בעת שהחזן מקריא את המילים ינוח, ובעת שהוא עצמו מברך יעמוד בעצמו.
הרמת ידיים: צריך להרים את הידיים למעלה באופן כזה, שיהיו כפות הידיים כנגד הכתפיים, כהן שאינו יכול לשאת כפיו לגובה זה לא יברך. וכאמור לעיל בענין עמידה, אם יכול לשאת כפיו בעת שמברך, אע"פ שצריך לנוח ולהורידם בעת שהחזן מקריא לכהנים, מותר. (פס"ת שם).
כהן שנקטעה ידו , אפילו רק כף ידו לא ישא את כפיו, אך אם כף היד קיימת ורק האצבעות נקטעו יכול לשאת כפים (שם).
פרישת האצבעות: חלוקת ופרישת האצבעות אינה מעכבת, לכן כהן שאינו יכול לחלק אצבעותיו כמובא בהלכה, או רח"ל נקטעו אצבעותיו יכול לשאת כפים. כמו כן אם ידו חבושה או מגובסת אינו נמנע מלשאת כפים מסיבה זו (שם עמ כג).
ו: הרמת קול
כתב המ"ב (נג) שהחיוב הוא לברך בקול בינוני ואין חיוב לברך בקול רם ממש. ואם אינו יכול לדבר בקול בינוני אלא בלחש לא ישא את כפיו. וכתב בשו"ת אור לציון (חלק ב פח תשובה ד) שאם שומעים אותו תשעה מהקהל יכול לברך שהרי מתקיימת נשיאת כפים בעשרה.
ז: חובה לצאת מבית הכנסת בעת הברכה
כתב השו"ע (קכח ד) "כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מבית הכנסת אלא בשעה שקורא החזן כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לבית הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים"
כהן נכה שאינו עולה לדוכן האם צריך לצאת מבית הכנסת בעת ברכת כהנים? כתב המ"ב בשם הפוסקים שכהן הפסול לברך ברכת כהנים אינו צריך לצאת, לכן כהן נכה שלפי מה שלמדנו לעיל לא יכול לעלות לדוכן יכול להשאר בבית הכנסת ואין להטריח אותו לצאת בעת ברכת כהנים.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב דוד חי הכהן
    הרב דוד חי הכהן
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב דוד דודקביץ'
    הרב דוד דודקביץ'
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
    הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
  • הרב הלל גפן
    הרב הלל גפן
  • הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
    הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
  • הרב חנן פורת ז"ל
    הרב חנן פורת ז"ל
  • הרב בני אלון
    הרב בני אלון
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    אור חדש

    האומנם סבר הראי"ה שרמברנדט חזה ב'מראות אלוקים'?!

    גליון מס' 13

    גליון מס' 13

    הרב פרופ' נריה גוטל | כסלו - טבת תשע"א
    undefined
    חודש אב

    תענית יחיד

    הלכות תענית יחיד

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
    undefined
    נושאים שונים

    הלכות ייחוד

    מהו ייחוד? , מקור האיסור, טעם האיסור, טעם האיסור, מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?, חומרת המעשה, גיל המתייחדים, מקום הייחוד ,מספר המתייחדים, מצבים מצויים: במקום העבודה, בתנועת נוער, מאורסים.

    הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    עד שתהא השלהבת עולה מאליה

    הדלקת המנורה בבית המקדש נראית עניין פשוט לכאורה, חד וחלק. לא צריך הרבה מיומנות או הכשרה כדי להדליק את המנורה, כך נדמה. אך הדגש שהתורה שמה על הפעולה הזאת בפרשת השבוע מלמד אותנו שיש כאן משמעות עמוקה יותר מאותה מפעולת חולין פשוטה.

    הרב דב בערל וויין | סיון תשס"ח
    undefined
    דיני כשרות

    הלכות טבילת כלים

    א - טבילת כלים שנקנו מגוי , ב - המקווה, ג - הטבילה , ד - ברכת הטבילה , ה - אילו כלים צריכים טבילה , ו - דין האוכל שהונח בכלים שלא הוטבלו , ז - כלים במסעדה , ח - אורח , ט - כלים חשמליים.

    הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    שאר תפילות היום

    זמני תפילת ערבית

    תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים, מחלוקות הראשונים ומה שתיקנו חז"ל; המחלוקת בעניין תחילת זמן תפילה וכמו מי ראוי לנהוג; כיצד ניתן להקל כדי לא לפזר את המניין; עד איזו שעה ניתן להתפלל ערבית לפי גזירות חז"ל ומתי ניתן להקל?

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    בהעלותך

    רעיונות לפרשת בהעלותך

    דמוקרטיה במדבר. העם כמתאוננים. ויסעו ויחנו - על פי ה'. אויבי ישראל ואויבי ה'.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il