ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת מרים
רש"י מפרש שהאיש חילל את השבת השניה שבני ישראל היו בה במדבר וז"ל: "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו - בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה" (במדבר ט"ו לב). לפירוש זה האיש נשאר אנונימי (אבל עיין ברש"י לבמדבר כ"ז ג ולעומתו ב מצודת דוד יחזקאל פרק כ פסוק יג).
לרמב"ן ברור כי "ולפרשה הזאת סמך אחריה ענין המקושש, כי היה בזמן הזה אחר מעשה המרגלים על דרך הפשט. וזה טעם ויהיו בני ישראל במדבר - כי בהתאחר שם העם בגזרה הנזכרת היה המאורע הזה" (שם). גם הרמב"ן איננו מתייחס לשאלה מי היה.
בגמרא מצאנו מחלוקת עקרונית בשאלת הזיהוי:
"תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כ"ז ג) אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (מסכת שבת דף צו ע"ב).
לכאורה רבי עקיבא איננו עונה לקושיותיו החמורות של רבי יהודה בן בתירא, ננסה להבין את המחלוקת. לבן בתירא טענה כפולה: א. למה להשמיץ את הצדיק, אביהן של הבנות היקרות שלימדו אותנו פרק בהלכות חיבוב הארץ. ב. אתה מפרש כנגד מגמת הכתוב שהיא להסתיר את זהותו של המקושש.
על טיעונו הראשון, יכול רבי עקיבא לענות כי "מקושש לשם שמים נתכוין". כך הבינו את הדברים בעלי התוס' בשם המדרש וז"ל: "דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים" (בבא בתרא דף קיט עמוד ב ד"ה אפילו).
על טיעונו השני יענה רבי עקיבא שזו דרכו של הכתוב לפרש באמצעות רמזים. זו שיטתו של רבי יוסי בן חלפתא התנא שכתב את "סדר עולם רבה". הקביעה "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" 1 משמשת כאבן יסוד בבנין הפרשנות שבנו חז"ל לכתובים. היא זו שעומדת ביסוד הלימוד של חלק גדול משלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם. כלל זה עם חברו "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה) ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה. שיטה זו מאפשרת לנו להבין מקור אחד באמצעות השוואתו למקור אחר, בו התורה משתמשת באותם ביטויים. הרווח הוא כפול ומשולש, כי הוא מלמד לשני הכיוונים, וברגע שההשוואה היא לגיטימית הרי שהרווחנו "מקור" שלישי חדש והוא, המסקנות הנובעות מן ההשוואה. רבי עקיבא טוען טענה מאוד עקרונית - לך (רבי יהודה) נדמה כי הכתוב כיסה, אין הדבר כך, באמצעות השימוש בביטוי "במדבר" בשתי הפרשיות, הכתוב פירש לנו מי הוא המקושש ומה היה חטאו של צלפחד. גם כבודו של צלפחד נשמר שהרי לשם שמים נתכוין.
עקרון זה חשוב מאוד, שהרי הוא מבוסס על הנחת היסוד שהתורה כולה ניתנה כספר אחד מן השמיים ולאחר מכן כל התנ"ך, שנחתם בנבואתם וברוח קדשם של אנשי כנסת הגדולה, גם הוא ספר אחד שמפרש את עצמו באמצעות מילים מנחות ורמזים בכתובים, המקשרים גם בין פרשיות רחוקות שכל אחת מהן נמצאת במקום אחר או אפילו בספר אחר.
הבה נתפלל כי הקב"ה יזכה אותנו להמשיך וללכת בדרכם של חז"ל לסנגר על כל יהודי ולזכות לגלות את אותם רמזים נפלאים שהעיסוק בהם הוא חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
