ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
נראה שישנו חוט שמקשר בין העניין החינוכי לעניין התשובה וחשבון הנפש, שבו האדם נדרש לתת דין וחשבון על העבר ולקראת העתיד, ונראה שהמקשרת ביניהם היא האחריות.
החינוך מטרתו שהתלמיד יידע לקחת אחריות אישית על חייו הרוחניים ברגע שהוא עומד על דעתו. תהליך אמיתי של הצלחה חינוכית כרוך בהקניית אחריות אישית על החיים בכלל ועל החיים הרוחניים בפרט, כך שהילד-התלמיד יהיה אחראי למעשיו, יידע את ערך הזמן ומיצויו, וכך יוכל למקם את סדרי העדיפויות בחיים, ומתוך כך ייקח גם אחריות על כישלונותיו ויידע מתוך אחריות אישית לתקן וליישר את אורחותיו להבא.
הגמרא מתארת מה עשה ר' חייא כדי שלא תשתכח תורה מישראל. היא מספרת כיצד זרע פשתן וכותנה. אחר שגדלו הזרעים והבשילו פקעות הכותנה וקני הפשתן קצר אותם, שטח לייבוש, ניפץ, טווה חוטים, שזר חבלים מהחוטים הללו, ומהחבלים עשה מלכודות ומכמורות וצד בהם צביים לצורך העור שלהם, ואת הבשר האכיל ליתומים. אחר כך התקין מגילות מהעור של הצביים, ועליהם כתב את חמשת חומשי התורה וששת סדרי המשנה. עם המגילות הוא הלך לערים שאין בהן מלמדי תינוקות, ולימד חמישה ילדים בחמישה חומשי התורה, וכן שישה ילדים את ששת סדרי המשנה. אחר כך אמר להם שכל אחד ילמד את חברו מה שהוא יודע.
דברים רבים אפשר ללמוד מסיפור מפליא זה על השקעה חינוכית, אך נדמה שהרעיון המרכזי הוא כיצד יוצרים דור ממשיך מתוך ראייה רחוקת טווח שלא תשתכח תורה בישראל. כיצד יוצרים דור בעל שיעור קומה שבו כל אחד מהלומדים לוקח אחריות על הכלל, וכך כל אחד מהתלמידים לומד, אך גם מקבל אחריות ללמד אחרים ולהעביר את המסורה לדורות הבאים. זוהי מדרגת לימוד בגדלות ולגדלות.
כשאנו עוסקים בחינוך אנחנו צריכים לא רק לדאוג לקיומם הפיזי והרוחני של ילדינו, אלא לבנות ראייה מחשבתית כוללת בכך שאנו מחדירים להם את המסר שהאחריות על העם והדור מוטלת על כתפיהם. נדמה שמהלך כזה של לקיחת אחריות עומד בבסיס הימים הנוראים, שבהם נדרש האדם לחשוב בעומק על מעשיו ולתת עליהם דין וחשבון לעצמו וכלפי בוראו.
בעיצומו של יום הכיפורים אנו מפטירים בנביא בספר יונה. רבות נכתב על השאלה למה דווקא ספר יונה הוא הנקרא בענייני התשובה יותר משאר הספרים. ייתכן שהתשובה לכך היא שיש ניגוד מוחלט בין בריחתו של יונה לתשובתו המלאה של מלך נינוה, שבניגוד להערכתו של יונה דווקא מקבל על עצמו את מלוא האחריות ועושה מעשה.
דור הבריחה
דורנו הוא דור הבריחה. אנשים בורחים מאחריות. רק בודדים מבינים את גודל משקלו של כל תלמיד ותלמיד שיהיו נושאי דגל האומה בגדולתם. הטלת אחריות משמעותה ראייה והתייחסות בגדלות אל ילדינו-תלמידינו, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים כמו סגנון הדיבור, תוכן הדיבור, הטלת תפקידים וקומת הדיבור.
פעמים שאני משוחח עם ראשי ישיבות תיכוניות שמתמודדים עם אתגרים לימודיים תורניים לא קלים, ונדמה שיש איזו מגמת ייאוש התחלתית לפיה לא כדאי לעסוק עם התלמידים בעיון כי "זה גדול עליהם". כאן טמון השינוי. אם היינו כולנו מאמינים בהם שהם מסוגלים, ואנחנו היינו משקיעים את מיטב כוחותינו ללמד אותם בגדלות, להתייחס אליהם בגדלות, הדברים היו נראים אחרת. צריך לתת להם להכין שיעורים בעיון, אפילו קצרים ביותר, אבל שיעמלו, שיעמדו מול הכיתה ויעבירו שיעור לאחרים. החוכמה היא לדעת איך לרומם אותם מתוך עשייה ברוכה.
דוגמה נוספת היא העיסוק עם הבנות בכללי צניעות ולבוש. אי אפשר לחנך לצניעות מתוך רדיפה מתמדת אחרי אורך החצאית והשרוולים. יש להציב כללים ברורים, אך עיקר החינוך יבוא מתוך לימוד הלכתי ומחשבתי. לאחר שיצאו מהאולפנה, רבות מהבנות עושות קיצוצים מכף רגל ועד ראש, כי הייתה רדיפה מתמדת ולא ראייה רחבה של תפקיד הצניעות. בדור כל כך מוחצן וראוותני, התעסקות עם קטנות באופן מתמיד יוצרת אנשים קטנים. דיבור ועשייה וחשיבה בגדלות יוצרת אנשים גדולים על כל המשתמע מכך.
תלמידים, ילדים ואפילו עובדים שעומדים מולם אנשי מעלה שמדברים בגדלות ומעריכים את הכוחות הטמונים בהם, יוצרים אווירה של מיצוי כוחות ורצון לעולם מתוקן ומרומם. לעומת זאת מי שעומדים מול אנשים נחותים שמתעסקים בקטנות באופן תמידי, בחשבונאות מתמדת עם הסובבים אותם, בסגנון דיבור שאינו ראוי, לשון הרע וכו', זה מקנה רדידות בנפש ומטביע חותם של קטנות המוחין אצל הפרט ובסוף גורם נזק לאומה כולה. כמובן שצריך להתעסק גם ביומיום ובפרטים הקטנים כדי ליצור דברים גדולים, אבל אלו צריכים להיות פרטים קטנים לשם השאיפה לממלכת כוהנים וגוי קדוש.
הרב בן ציון אלגאזי הוא ראש מכון צורבא מרבנן וראש בית המדרש בישיבת ההסדר ברמת גן
מתוך העיתון בשבע.
הרב בן ציון אלגאזי
ראש מכון "צורבא מרבנן" וראש ישיבת ההסדר ברמת גן.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ה עניינו של הושענא רבא כחלק ממהלך ימי הדין והכפרה
תיקון ליל הושענא רבא ישיבת הדרום תשפ"ה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
דיני פרשת זכור
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
