ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בית שמאי: רק אם מצא בה ערוות דבר, כלומר אם יש בעייה בצניעות המכריחה את האדם לגרש את אשתו, יעשה כן. כשאין הכרח הלכתי, לא יפרק את ביתו.
בית הלל: אם מקדיחה תבשילו, כלומר לאו דוקא הכרח הלכתי אלא אם האשה מציקה לו בחיי היום יום, מותר לו לפרק את החבילה.
רבי עקיבא: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. לדעתו אם אין חן בנישואין זו סיבה אפשרית לפרק את החבילה, אפילו שהאשה מצידה לא עשתה דבר רע.
האם מדובר בעצה טובה או בהלכה?
האם מדובר במחלוקת הלכתית מתי מותר או אסור לפרק את הנישואין? כלומר, למשל האם לפי בית שמאי אסור לגרש את אשתו כשהקדיחה תבשילו או שכל אחת מהדעות במשנה נותנת עצה טובה מתי נכון לגרש את אשתו אך אין בזה איסור?!
ערוך השולחן(קיט ס"ה) מוכיח מראשונים רבים שהדיון הוא מתי מותר או אסור לגרש, אמנם אם גירש ללא סיבה מתאימה, הגט תופס, אך כל אחד לשיטתו סובר שאסור לגרש ללא סיבה מתאימה.
ביאור מחלוקת התנאים
בית שמאי מחמירים, לדעתם אסור לאדם לפרק נישואין אא"כ הוא מוכרח הלכתית, כגון כשאשתו נוהגת שלא בצניעות וכדו'. אך כשאין סיבה כזו, אנו דורשים מהאדם מאמץ עילאי, לסבול את חיי הנישואין גם אם אשתו מצירה לו.
בית הלל סוברים שאדם לא צריך לסבול בחיי הנישואין שלו, ואם אשתו נוהגת כלפיו שלא כהוגן, אם נוצרת שנאה בינהם, זו סיבה המתירה לפרק את החבילה. אך גם לדעתם אם האשה מצידה לא עשתה דבר רע, אסור לאדם לפרק את הנישואין.
לעומתם, רבי עקיבא סובר שנישואין צריכים להיות דבר שכולו חן! אם יש מישהי אחרת בראשו של אדם, הרי שהקשר לאשתו חסר, וזו סיבה אפשרית לפרק את הנישואין.
האם טוב שמצא אחרת נאה הימנה? דוקא רבי עקיבא שלימד אותנו שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה" מלמד אותנו שאדם הפוזל לעבר נשים אחרות אינו מקיים באשתו ואהבת לרעך כמוך, שהרי הוא לא היה רוצה שאשתו תראה מעלותיהם של גברים אחרים על פניו! לכן אין בדברי רבי עקיבא היתר לזלזל באשתו, אלא ללמד אותנו שקשר זוגי הוא דבר שאמור למלא את כל האישיות של האדם.
אמנם לדעתו אם אדם לא קיים ואהבת לרעך כמוך והגיע למצב של מצא אחרת נאה הימנה, מותר לפרק את הנישואין.
בעל ספר תורה תמימה מסביר שדוקא עמדתם של בית הלל ורבי עקיבא מכבדות את הנשים, משום שאם היה מותר לגרש רק מפני ערוות דבר, כשהיה נוצר הכרח לגרש אפילו משום סיבה אחרת, היו אומרים העולם שמפני ערוות דבר גרש את אשתו, ותולים את החיסרון בה, ומאחר והיה יוצא עליה שם רע היה לה קשה להינשא בשנית. אך לאחר שסוברים בית הלל ורבי עקיבא שאפשר לגרש את אשתו גם מסיבות אחרות, אין האישה מתגנה בגירושין.
כמי נפסקה הלכה? בזיווג ראשון השו"ע פסק כבית שמאי, הציפייה היא שעם האשה הראשונה איתה אדם כרת ברית, הזוג ימצא דרך לחיות יחד. בזיווג שני, נפסקה הלכה כבית הלל.
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איסור בשר וחלב
למה הכל אסור בתשעה באב?!
שיא השיאים בפסח!
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
פריחת הגאולה!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
