בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
לחץ להקדשת שיעור זה
כא אלול תשע"ז

אורות התשובה פרק י"ד כ"ו-ל'

התשובה מעלה את לימוד התורה של האדם לאיכות אחרת לגמרי ונותנת לאדם הרגשת מתיקות בלימוד. וכן להיפך – לימוד התורה מסייע לאדם להשלים את עצמו ולהתרומם לתשובה גדולה יותר. לסיום, נעסוק בפיסקה מרכזית במשנת הרב קוק: התשובה צריכה לגרום לאדם להתחבר לעולם ולחיים, אבל בצורה מתוקנת יותר.

undefined

בשביל הנשמה

כא אלול תשע"ז
4 דק' קריאה
מיעוט מתיקות התורה
כו. מִעוּט מְתִיקוּת נְעִימַת הַתּוֹרָה בָּא מֵחֶסְרוֹן בַּטֶּבַע הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקְּנָהּ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מְכֻוֶּנֶת לְחֶסְרוֹן זֶה, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַדַּעַת לְתַקֵּן אֶת הַחֶסְרוֹן, מִיָּד חוֹזֵר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַטֶּבַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַנְּשָׁמָה לִזְרֹחַ, וְחוֹזֶרֶת מְתִיקוּת הַתּוֹרָה לְהִגָּלוֹת.

בהירות התשובה והלימוד
כז. לְפִי עֵרֶךְ בְּהִירוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּפְנֵי הַלִּמּוּד• תִּגְדַּל בְּהִירוּת הַהֲבָנָה שֶׁל הַלִּמּוּד, הַשֵּׂכֶל• מִתְרוֹמֵם עַל פִּי יְסוֹד הִתְרוֹמְמוּת הָרָצוֹן, וְהוּא מִתְבַּהֵר לְפִי הַמִּדָּה שֶׁל בְּהִירוּת הָרָצוֹן.

תשובה עילאה מעלה הלימוד
כח. תְּשׁוּבָה עִלָּאָה•, שֶׁבָּאָה מֵאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּמִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּרוּרָה, מַעֲלָה אֶת כָּל הַתֹּכֶן הַלִּמּוּדִי בְּמַדְרֵגָה שֶׁל הַפְרָיָה וּנְבִיעָה• כָּזֹאת, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ בְּשׁוּם תֹּכֶן לִמּוּדִי מִצַּד עַצְמוֹ.

הכל מסייע לתשובה
כט. הַכֹּל מְסַיֵּעַ לַהֲרָמַת הָרוּחַ לִתְשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה: כָּל הַתּוֹרָה, כָּל הַמַּדָּע, כָּל הַכֹּחַ•, כָּל יְדִיעַת הָעוֹלָם וְהַחַיִּים, כָּל הַהִתְעָרְבוּת בֵּין הַבְּרִיּוֹת, כָּל תְּכוּנַת הַיֹּשֶׁר וְהַצֶּדֶק. וּכְשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ פַּחַד, עֶלְבּוֹן פְּנִימִי, טֻמְאַת גְּוִיָּה• וָנֶפֶשׁ, צָרִיךְ הוּא לְדַקְדֵּק בְּכָל יְכָלְתּוֹ בְּכָל צְדָדֵי הַחֶסְרוֹן• שֶׁלּוֹ, וּלְתַקְּנָם. וְלֹא יַעֲסֹק בָּזֶה בְּאֹפֶן שִׁטְחִי, כִּי אָז יוֹסִיף יְרִידָה עַל יְרִידָתוֹ, כִּי אִם בְּעִיּוּן חוֹדֵר וּבְאֹמֶץ רוּחַ טָהוֹר.

השיבה אל העולם
ל. דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית הַטְּהוֹרָה צְרִיכִים לָשׁוּב אֶל הָעוֹלָם•* וְאֶל הַחַיִּים, וּבָזֶה מְשִׁיבִים אֶת הַקְּדֻשָּׁה עַל מְכוֹנָהּ וּמַמְלִיכִים אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.

___________________________

הַלִּמּוּד – לימוד תורה. הַשֵּׂכֶל – יכולת הבנה של תורה ותוכן של קודש. עִלָּאָה – עליונה. הַפְרָיָה וּנְבִיעָה – יצירה והתחדשות. כָּל הַכֹּחַ – גבורה פיזית ונפשית. גְּוִיָּה – גוף האדם. בְּכָל צְדָדֵי הַחֶסְרוֹן – הצדדים המפורטים בתחילת הפסקה. לָשׁוּב אֶל הָעוֹלָם – לשוב ולעסוק בענייני הגשמיות והחברה.

ביאורים
לימוד תורה שונה לחלוטין משאר סוגי הלימוד והחכמות שבעולם. ההצלחה בשאר החוכמות תלויה ברמה האינטלקטואלית של האדם ובהשקעתו. לעומת זאת, ההצלחה בלימוד התורה תלויה בעיקר ברמתו המוסרית והרוחנית של האדם. התורה נמשלה פעמים רבות לאישה. ככל שרמת הקשר והחיבור הנפשי בין בני הזוג גדול יותר כך האישה מגלה את צפונות לבה, והקשר הזוגי אינו נשאר ברובד החיצוני והטכני בלבד. כך גם התורה. ככל שאדם קשור יותר להדרכתה של התורה וחי חיים מוסריים לאורה, כך התורה מגלה לו את סודותיה. ולכן אדם שחש שלימוד התורה מר לו ואינו מחייה אותו - הדבר מעיד שמשהו בו צריך תיקון ולא על כך שהתורה אינה מתוקה חלילה. כאשר האדם אינו נאמן לעצמו ולטבעו, אלא חי לפי תרבות זרה - הוא מתייחס לתורה, כאחת מחכמות החול. ממילא הוא אינו רואה את האור הגדול שבתורה והיא אינה מתוקה לו. האדם צריך לחזור בתשובה מהכיוון הרוחני השגוי של חייו ולחזור לחיות על-פי הטבע הישראלי של נשמתו. כך הוא יגלה שהתורה היא המתאימה ביותר לנשמתו ויתחיל להרגיש את המתיקות והנעימות בלימוד התורה. כשזה יתרחש ממילא גם ההבנה שלו בתורה תהיה צלולה וברורה יותר והוא יבין לעומק את חכמת התורה. יתרה מזאת, היחס הזה לתורה יגרום להפריה הדדית. כשם שבעקבות הקשר הזוגי נולדים בנים ובני בנים, כך גם בקשר הנכון לתורה נולדות הבנות חדשות וחידושים נפלאים, שלא היו מתגלים קודם לעולם. הקשר בין לימוד התורה לתשובה מגיע גם מהכיוון ההפוך. לימוד התורה משפיע על הרצון לחזור בתשובה. ולא רק לימוד תורה במובן הישיר אלא גם ההתבוננות על כל הסדר המופתי שקיים בעולם, היופי והטוב - גורמת לאדם לרצות להיות חלק מאותה בריאה נפלאה שעושה את רצון ה'. ייתכן שהאדם ירגיש פער עצום בין מה שהוא למד למקום שהוא נמצא כעת. והדבר יוצר תחושות שונות: תחושה של פחד, מה יהיה על אותם ימים שבזבזתי ולא מימשתי את אישיותי, או תחושת עלבון פנימי שכביכול הנשמה נעלבת שהזנחנו אותה לטובת הנאות העולם הזה, או תחושת טומאה מכיוון שהאדם חש את הקלקול הגדול והריחוק העצום שלו מקדושה ומטהרה. תחושות אלה של הנשמה הן תחושות אמיתיות, ולכן האדם צריך לעשות תשובה רצינית ועמוקה ביחס לדרכו וביחס לכיוונו בחיים. אם יתעלם ויתקן רק מספר מעשים ותו לא, זה בבחינת 'לשים פלסטר' על פצעה המדמם של הנשמה. הפצע ישוב ויפרוץ ונשמתו תמשיך לזעוק מחבליה.
תשובה כזאת שנובעת מהתבוננות על התורה ועל החיים מובילה להתחברות מחודשת לחיים ולא לניתוק ולהתנזרות, שהרי האדם רוצה להיות חלק מהבריאה שעושה רצון בוראה. זו תשובה שמשיבה את הקדושה למקום הראוי לה, למקום שבו היא מובילה ומדריכה את החיים.

הרחבות
* המפגש הנכון עם העולם הזה
מִתּוֹךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית הַטְּהוֹרָה צְרִיכִים לָשׁוּב אֶל הָעוֹלָם. המפגש של האדם עם העולם הזה, הוא מפגש מורכב. את גודל המורכבות במפגש שכזה ביטא המסילת ישרים בפרק הראשון של ספרו: "כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו . ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו . כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך".
הרב קוק מלמדנו כאן, שלאותה התמודדות מורכבת צריך לבוא דווקא מתוך תשובה אמיתית וטהורה, ואז יוכל האדם לגשת אל ענייני העולם הזה בטהרה, ולהעלות את כל העולם ולא להשתעבד אליו.
מי שזוכה למעלה עליונה, עד שמגיע למדרגת הקדושה , זוכה שכל המפגש שלו עם העולם הזה יהיה בדרגה אחרת לגמרי, וכדברי המסילת ישרים על ה'קדושים': "ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים , כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח כיון שהיו נקרבים לפני השכינה... כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך , עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו בהשתמשו מדברים גשמיים" [פרק כו].

שאלות לדיון
א. כיצד שבים בתשובה מ'חיסרון בטבע הישראלי של הנשמה'?
ב. כיצד תשובה מאהבה משפיעה על לימוד התורה?

להצלחת נטע רבקה בת יעקב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il