- שבת ומועדים
- הלכות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
דיני חולים ביום הכיפורים
א: חולה שהצום עלול לגרום לו לסכנת חיים, או להחליש אותו בהתמודדותו עם מחלה מסוכנת בה הוא חולה, מחויב שלא לצום ביום הכיפורים.
ב: כדי לקבוע אם אדם צריך להימנע מהצום, עליו לברר לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים האם אסור לו לצום. לאחר הבירור עם הרופא יוכל הרב לפסוק את ההלכה כראוי, לכן צריך כל אדם שיש לו ספק אם יכול לצום, לברר בהקדם עם רופא את מצבו על מנת שיוכל לקבל תשובה ברורה מהרב.
ג: אם הרופא קובע שהחולה צריך לאכול ולשתות כרגיל, ואם לא יעשה כן יסכן את עצמו, יאכל וישתה ללא שינוי.
ד: במצב בו הרופא אומר שהחולה יכול להסתפק באכילה ושתיה מועטת ובהפסקות, צריך החולה לאכול ולשתות פחות פחות מכשיעור כפי שנפרט להלן.
אכילה: יאכל בכל פעם נפח של כ-30 סמ"ק. (למשל: אם אוכל לחם יאכל 20 גרם בכל מנה. קרקרים, יאכל 15 גרם בכל מנה. תמרים, יאכל 40 גרם), לכתחילה ישקול המאכלים לפני יום כיפור, ואם שכח, ישקול וימדוד ביום כיפור בכלי שאינו חשמלי.
בין אכילה לאכילה יפסיק 9 דקות, ואם קשה לו יפסיק רק 7 דקות בין האכילות.
שתיה: ישתה בכל פעם פחות ממלוא פיו, וכיוון שהשיעור משתנה מאדם לאדם, החולה צריך לבדוק כמה מים נכנסים ב'כמלא פיו', (דהיינו שממלא פיו מים באופן שרק לחי אחת מלאה), ויפלטם לתוך כוס, ויסמן את המקום שאליו הגיעו המים, וישתה בכל פעם פחות מזה. לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום. למעשה השיעור לשתיה בכל פעם הוא כ35 סמ"ק.
לכתחילה יפסיק בין שתיה לשתיה כמו באכילה, ואם קשה לו וצריך לשתות יותר, יפסיק דקה אחת בין שתיה לחברתה, מפני שיש סוברים שלגבי שתייה הפסק זה מספיק.
אין הבדל בין שתיית מים לשאר משקים לכן כדאי לשתות משקים עתירי קלוריות ובכך ניתן יהיה להימנע מאכילה, בהוראת רופא כמובן.
ה: במהלך יום הכיפורים, חולה שאומר שהוא צריך לאכול משום שהוא מרגיש בסכנה או ספק סכנה, מאכילים אותו מיד (תריח א), כמו כן אם רואים על אדם שנחלש הרבה כל אדם יכול לקבוע שהוא בסכנה ומאכילים אותו מיד (תריח ו ברמ"א).
ו: בספר תורת היולדת לרב יצחק זילברשטיין שליט"א הביא תפילה מיוחדת שיאמר אותה החולה הצריך לאכול ביום הכיפורים לפני אכילתו. אנו מצרפים את התפילה לתועלת המוכרחים לאכול ביום הכיפורים:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'. ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון, אמן.
ז: האם חולה האוכל יכול לעלות לתורה? בקריאת התורה בשחרית עולה ללא ספק שהרי הקריאה מחמת קדושת היום ולא מחמת הצום. בקריאה במנחה יש ספק האם חולה האוכל יכול לעלות וכדאי להמנע, אך אם אוכל לשיעורים ודאי יכול לעלות. וביום הכיפורים שחל בשבת בודאי יכול החולה לעלות במנחה (פסק"ת תרכא א).
ח: חולה שאין בו סכנה, יכול לבלוע כדורים, שהרי אין בהם טעם. ויבלעם ללא מים. אם אינו יכול לבולעם ללא מים, יערב במעט מים טיפת סבון על מנת לפגום לגמרי את טעמם. אפשר גם להכין מראש תה מר מאד באמצעות תה קמומיל בבונג, ולשתות איתו את הכדורים.
ב: כדי לקבוע אם אדם צריך להימנע מהצום, עליו לברר לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים האם אסור לו לצום. לאחר הבירור עם הרופא יוכל הרב לפסוק את ההלכה כראוי, לכן צריך כל אדם שיש לו ספק אם יכול לצום, לברר בהקדם עם רופא את מצבו על מנת שיוכל לקבל תשובה ברורה מהרב.
ג: אם הרופא קובע שהחולה צריך לאכול ולשתות כרגיל, ואם לא יעשה כן יסכן את עצמו, יאכל וישתה ללא שינוי.
ד: במצב בו הרופא אומר שהחולה יכול להסתפק באכילה ושתיה מועטת ובהפסקות, צריך החולה לאכול ולשתות פחות פחות מכשיעור כפי שנפרט להלן.
אכילה: יאכל בכל פעם נפח של כ-30 סמ"ק. (למשל: אם אוכל לחם יאכל 20 גרם בכל מנה. קרקרים, יאכל 15 גרם בכל מנה. תמרים, יאכל 40 גרם), לכתחילה ישקול המאכלים לפני יום כיפור, ואם שכח, ישקול וימדוד ביום כיפור בכלי שאינו חשמלי.
בין אכילה לאכילה יפסיק 9 דקות, ואם קשה לו יפסיק רק 7 דקות בין האכילות.
שתיה: ישתה בכל פעם פחות ממלוא פיו, וכיוון שהשיעור משתנה מאדם לאדם, החולה צריך לבדוק כמה מים נכנסים ב'כמלא פיו', (דהיינו שממלא פיו מים באופן שרק לחי אחת מלאה), ויפלטם לתוך כוס, ויסמן את המקום שאליו הגיעו המים, וישתה בכל פעם פחות מזה. לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום. למעשה השיעור לשתיה בכל פעם הוא כ35 סמ"ק.
לכתחילה יפסיק בין שתיה לשתיה כמו באכילה, ואם קשה לו וצריך לשתות יותר, יפסיק דקה אחת בין שתיה לחברתה, מפני שיש סוברים שלגבי שתייה הפסק זה מספיק.
אין הבדל בין שתיית מים לשאר משקים לכן כדאי לשתות משקים עתירי קלוריות ובכך ניתן יהיה להימנע מאכילה, בהוראת רופא כמובן.
ה: במהלך יום הכיפורים, חולה שאומר שהוא צריך לאכול משום שהוא מרגיש בסכנה או ספק סכנה, מאכילים אותו מיד (תריח א), כמו כן אם רואים על אדם שנחלש הרבה כל אדם יכול לקבוע שהוא בסכנה ומאכילים אותו מיד (תריח ו ברמ"א).
ו: בספר תורת היולדת לרב יצחק זילברשטיין שליט"א הביא תפילה מיוחדת שיאמר אותה החולה הצריך לאכול ביום הכיפורים לפני אכילתו. אנו מצרפים את התפילה לתועלת המוכרחים לאכול ביום הכיפורים:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'. ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון, אמן.
ז: האם חולה האוכל יכול לעלות לתורה? בקריאת התורה בשחרית עולה ללא ספק שהרי הקריאה מחמת קדושת היום ולא מחמת הצום. בקריאה במנחה יש ספק האם חולה האוכל יכול לעלות וכדאי להמנע, אך אם אוכל לשיעורים ודאי יכול לעלות. וביום הכיפורים שחל בשבת בודאי יכול החולה לעלות במנחה (פסק"ת תרכא א).
ח: חולה שאין בו סכנה, יכול לבלוע כדורים, שהרי אין בהם טעם. ויבלעם ללא מים. אם אינו יכול לבולעם ללא מים, יערב במעט מים טיפת סבון על מנת לפגום לגמרי את טעמם. אפשר גם להכין מראש תה מר מאד באמצעות תה קמומיל בבונג, ולשתות איתו את הכדורים.

כמה חטאות חייב מי שעושה כמה מלאכות ביום כיפור?
הרב עקיבא כהנא | תשרי תשע"ה

מצות עשה לשבות ממלאכה ולהתענות ביום הכיפורים
הרב שמואל הולשטיין | תשרי תשס"ז
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הרב עודד מילר | אלול תשפ"א

אכילה בערב יום הכיפורים
הרה"ג יעקב אריאל | תשרי תש"פ

הרב מיכאל יומטוביאן
בוגר כולל הדיינות בפסגות, רב קהילת "עמישב", רמלה.

מהי הסיבה שבגינה מותר לאדם לגרש את אשתו?
אלול תשע"ז

אדם המזיק באונס
שבט תשע"ב

העונג שבכבוד אלוקים
ניסן תשע"ב

סדר הראוי לתקיעת שופר
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ'
אלול תשע"ז
זמן הדלקת נרות חנוכה
בדיקת פירות ט''ו בשבט
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה באנו לעולם הזה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

יין, מזיגתו על ידי חילוני
רבנים שונים | סיון תשע"א
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
